הקפיטול והבועה שלנו

psychominde236 02/07/2015 588 צפיות 4 תגובות

-אני רק אומרת מראש, הטקסט הבא הוא סוג של מאמר יותר מאשר סיפור, מחר אני אולי אעלה סיפור בהשראת המאמר.

אני מניחה שרבים מכם, אולי אפילו כולכם, קראתם את הספר "משחקי הרעב" או לפחות ראיתם את הסרט. נתעלם מסיפור האהבה המיותר שבספר, כי הוא רק מושך את תשומת הלב מהסיפור הראשי.
בסיפור יש שני חלקים חשובים – הקפיטול והמחוזות.
ואנחנו, אני, אתם, אנחנו הקפיטול. אנחנו האנשים שמקיאים ארוחות כדי שיהיה אפשר לאכול בלי להשמין, בזמן שבמקום אחר יש אנשים שלא יכולים להקיא כי אין להם מה. אנחנו האנשים שמרעיבים את עצמינו כדי להיות יפים, בזמן שבמקום אחר אנשים מתים מרעב. אנחנו האנשים שמבזבזים זמן על צפייה בתוכניות בהן אנשים סובלים, ואנחנו שופטים אותם, צוחקים עליהם, מקנאים בהם.
אנחנו האנשים שחושבים ש"המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו".
אבל לא, לא ככה העולם עובד! עזרת למישהו? יופי, תמשיך, כי יש מיליוני אנשים בחוץ שסובלים! קשה לך שיש מישהי שאתה אוהב ואתה לא יודע אם היא אוהבת אותך חזרה? יש לך יום שיער רע? יש אנשים שהבעיות הכי קטנות שלהם הן אם הם יצליחו לשרוד עוד יום אחד.
אנחנו הקפיטול, האנשים שמשחקים אותה אלוהים, שמיתממים. והנה אנחנו, בתוך הבועה הקטנה שלנו שמוקפת מסכים.
אתם בטח חושבים שאני עכשיו שופטת אתכם, כועסת עליכם, צועקת עליכם. אבל לא, אני כועסת על עצמי. אני הקפיטול, אני מוקפת בבועה של מסכים, ואני צריכה לצאת ממנה.


תגובות (4)

זה לא מאמר. ולמרות שיש כאן אמת, בתור נאום, היית יכולה לעשות את זה עוצמתי יותר לגבי המסר- אם נולדת לתוך הגונגל יכלת להאשים את עצמיך אם היית מתנהגת כמו גורילה? לא. אין אנו חושבים שאנו אלוהים. את חושבת שאת אלוהים כשאת לוקחת את כל עוולות העולם על גבך. תמיד יהיה מישהו במצב יותר רע. בכל שניה יש את האדם הזה שגוסס. זה אומר שאסור לך להתונן או להרגיש רע כייש אנשים שרע להם יותר? אנשים ובעלי חיים המוח שלנו פשוט לא חושב ככה.

02/07/2015 06:52

טוב, בואי נתחיל עם העובדה שהדימוי של משחקי הרעב (גם בכותרת וגם במאמר עצמו), היה נורא יפה. (בואי נתעלם מהעובדה שאני האנגרית.)
אבל עדיין, אני לא יכולה שלא להסכים עם אוליב. למאמר הזה באמת יש דימוי יפה, אל משהו במסר… לא נכון. גם מהאנשים רעבים שחיים ברחוב יש גרועים יותר. וגם מהגרועים יותר יש את החיות שבקושי מספיקות לחיות יומיים.
עדיין יש בו איזה מסר נכון, אבל אני חושבת שברובו הוא מוסר את זה שאסור לנו לרצות להיות רזים או להתלונן. אלה החיים, תמיד נתקדם ויהיו אנשים שאין להם היכולת הזאת. זה כמו לאמר שלהדליק את האור או את זה פינוק, כי יש אנשים עיוורים בעולם.
קטניס אוורדין, סוף.

02/07/2015 07:17

    הכוונה שלי לא הייתה שלא נהנה מתענוגות החיים. זה יותר להגיד שאנחנו כופים על עצמינו סבל לצורך הנאה בזמן שאחרים נאבקים בו כדי לא למות. קצת קשה להסביר את זה…

    02/07/2015 08:56

כתיבה יפה

03/07/2015 00:58
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך