זיכרון קטן , משמעות גדולה

יום חורפי, גשום, חשוך בחוץ ורק הירח מאיר. מביטה בחלון שבחדרי וחושבת, 'כמה טובים החיים, כמה כיף לחיות עם אנשים שאוהבים אותך, משפחה וחברים…' אך עצרתי לשנייה את המחשבה ונזכרתי בילד שראיתי, ילד קטן וחמוד בלי הורים, אחים, משפחה… שאלתי את עצמי 'איך קרה הדבר' נזכרתי כמה טוב לי עם המשפחה, ושאלתי 'למה לי יש משפחה ולילד אין' , 'מה הוא עשה שמגיע לו להיות בלי משפחה'. הסתובבתי במעגלים על השטיח שבחדרי בכדי למצוא תשובה, אך לא מצאתי.

כעבור יום, הבטתי בעצמי במראה וחשבתי, 'כמה טובים החיים, כמה כיף לרקוד…' אך עצרתי לשנייה את המחשבה ונזכרתי בנערה על הכיסא גלגלים, שמסתכלת על אנשים הולכים ושנכנסת לחוגי היפ הופ ורואה את הנערות והנערים קופצים ורוקדים… שאלתי את עצמי 'איך קרה הדבר' נזכרתי כמה מאושרת אני כשאני רוקדת, ושאלתי 'למה אני יכולה לרקוד והנערה לא', 'מה היא עשתה שמגיע לה להיות על כיסא גלגלים'. המשכתי לרקוד וניסיתי למצוא תשובה, אך לא מצאתי.

כעבור עוד יום, נעצרתי בשדה עם הבלוק ציור והצבעים וחשבתי, 'כמה טובים החיים, כמה כיף לראות את כל בעלי החיים היפים, את הפרחים הצבעוניים, את האנשים שאוהבים…' אך עצרתי לשנייה את המחשבה ונזכרתי בילדה העיוורת, שלא יכולה לראות את האנשים, היצורים, בעלי החיים והצמחים הצבעוניים… שאלתי את עצמי 'איך קרה הדבר' נזכרתי כמה כיף זה לראות את הפרפרים המיוחדים והצבעוניים, כמה כיף לראות את האנשים שאוהבים ושאלתי 'למה אני יכולה לראות והילדה לא', 'מה היא עשתה שמגיע לה לראות כלום'. התיישבתי והתחלתי לצייר וניסיתי למצוא תשובה, אך לא מצאתי.

כעבור יום נוסף, עצרתי את המוזיקה וחשבתי, 'כמה טובים החיים, כמה כיף לשמוע שירים ולשיר, כמה כיף לשמוע את החברים והמשפחה צוחקים' אך עצרתי לשנייה את המחשבה ונזכרתי באיש החירש שאני רואה כל יום בבוקר, באיש שלא שומע את הקול של משפחתו, שקשה לו להיות מעורב בכל השיחות, שלא יכול לשמוע שירים' שאלתי את עצמי 'איך קרה הדבר' נזכרתי כמה המוזיקה מרגיעה אותי וכמה כיף זה להיות מעורבת בשיחות, ושאלתי 'למה אני יכולה לשמוע והאיש לא', 'מה הוא עשה שמגיע לו להיות חירש'. המשכתי את המוזיקה וניסיתי למצוא תשובה, אך לא מצאתי.

כעבור שבוע, מתחת לשמיכה צמר העבה נזכרתי במחשבות שהתעוררו אצלי בשבוע האחרון, שאלתי את עצמי 'אז… יש לך תשובה' והשבתי לעצמי 'עדיין לא' לאחר מספר שעות אמרתי בקול 'אין תשובה, זה הגורל. הגורל עלול להיות אכזר' באותו יום הבנתי שהחיים לא מושלמים, לכל אחד יש את הבעיות שלו, אך גם הבנתי שהאנשים הללו מאושרים גם אם אין להם משפחה, גם אם הם עיוורים, גם אם הרגליים שלהם לא מתפקדות, גם אם הם חירשים וגם אם החיים לא מושלמים.

למדתי מהם המון, מקווה שכולם יהיו מאושרים כמותם, כי הם אנשים מדהימים ומאושרים יותר מאנשים שלא חסר להם דבר.