שבועיים עברו להם …
אז עברו להם שבועיים של טירונות ובפעם הראשונה שלי בתור חיילת בצהל סגרתי שבת, בדקה שאמרו לי ביום ראשון שאני סוגרת רציתי לבכות כי הבנתי שאני לא הולכת לראות את הבית שלי בקרוב, אבל מה … מצאתי את עצמי עם כל הקושי ועם כל העצב בדבר תופסת את עצמי ביידים ומתחברת לבנות רבות , ועומדת בזמנים שנתנו לי , וכל דבר וכל מכשול הצלחתי לעבור, אפילו במהלך השבוע הצלחתי להציל חיים של מישהי מהמחלקה שלי , והתחושה של זה אחר כך גרמה לי כל כך טוב בלב כי גילתי בזכות השבועיים האלה שיש בי כל כך הרבה, ויש בי כוח ואני בן אדם חזק, וזה לא שלא נשברתי, כי נשברתי ובכיתי כי בכל זאת אני בן אדם, אבל עם כל השבירה הזאת הצלחתי לתפוס את עצמי שוב ולהמשיך !
אחרי השבועיים הצלחתי להבין דברים שלא הבנתי קודם, להעריך פתאום את הבית ואת המשפחה שלי, וכל דבר קטן . אז למרות כל הקושי וזה שאני צריכה לחזור בראשון לבסיס , אני מאמינה בעצמי בפעם הראשונה, ומאמינה שאני יעמוד בזה.
כי מסתבר שיש לי יותר ממה שדמיינתי.
תגובות (4)
בהצלחה לך בשירות!
אני לובשת מדים כבר שנה שנייה, אני בכיתה י'א בבית ספר צבאי, השבועות הראשונים היו סיוט ( כן, גם כשכל יום הייתי בבית.) ואני מאוד מבינה אותך.
זה משתפר מיום ליום, אל תדאגי, יהיה טוב, ותהיי גאה בעצמך!
תודה על החיזוק, ושיהיה גם לך בהצלחהה :)
בהצלחה. רק שתדעי שזה לא כל כך נורא לסגור שבת. אני עומדת לסגור שבת השבוע
והאמת למרות שחברות שלי כל הזמן בוכות על זה שצריך להישאר בשבת והם מתגעגעות לי לא ממש אכפת. אין לי מה לחפש בבית כי אין לי בית. אין לי מה לעשות בשבת כי אין לי חברות וחברים לבלות איתם. אז יוצא שאני בעצם שמחה לסגור שבת ולא ממש עודדתי אותך…. סליחה.