שלוש לפנות בוקר
שלוש לפנות בוקר.
האור מכאיב לי בעיניים.
אני מחטטת בדברים משעממים בלי סיבה.
לא מסוגלת להירדם,
אבל גם לא מסוגלת להישאר ערה.
בסוג של איזור דמדומים מדכא.
כמו השעה,
עדיין לא זורחת השמש,
אבל הלילה גם לא ממש כאן.
מדכא לי, ועצוב לי בלי שום סיבה.
אני נזכרת בדברים אקראיים,
מנסה להבין למה אני בוכה.
נמאס לי לראות סדרות ולבזבז את החיים שלי
אבל אני עייפה מכדי לעשות משהו משמעותי
שלוש לפנות בוקר
ואני תוהה איך לגמור עם זה כבר
תגובות (6)
אם מישהו מחובר דברו איתי אני מדוכאת
האתר הזה היה ככ הרבה יותר מעניין פעם…
אני אחזור לי לטאמבלר
לא הבנתי, מדוע את לא מסוגלת לישון?
בגלל שהגעת למסקנה שהסדרות הללו משעממות אותך?
בגלל שאת מדוכאת?
ולמה את מדוכאת?
אני אשמח אם תרחיבי את הסיפור, אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך שמצליחה לרתק אותי אבל חבל לי שזה אך ורק דקה של קריאה. דקה נפלאה של קריאה. גם התיאורים שלך יוצאים מן הכלל וכאשר אני קוראת אותם אני מרגישה כזה מרחפת, כמו למשל "בסוג של איזור דמדומים מדכא." ממש אהבתי את המשפט הזה. כל הכבוד.
5 ~
אני לא מצליחה לישון כי יש לי בעיות עם שינה וקשה לי להירדם.
ואני מדוכאת כי סתם החלטתי שבאלי לבאס את עצמי וקראתי את הסיפורים המדכאים של סאני. באמת שזה גורם לבכי.
את מפגרת, סורי. את מודה שאת מנסה לדכא את עצמך אם הבנתי נכון (?)
מה הקטע אפשר להבין?
למה את פשוט לא יוצאת מזה ?
אני יודעת שאני לא הכי נחמדה ואני בן אדם ישיר רצח אבל זה מה יש אני חייבת לדעתתת מ
לדכא את עצמי?
מה?
לא הבנתי מה את שואלת .-.