אהבה מיוחדת במינה אל תשליכני לעת זיקנה וככל כוחי אל תעזבני ♥♥ פרק י"א

לבי ודניאל לאחר התרגשות עצומה מכל מה שארע ביניהם באולם הריקודים יצאו הביתה כשהשחר כבר עלה על היקום. הוא תמך בה באהבה יוקדת והשוער הזדרז להביא את המכונית ודבר ראשון פתח דניאל את הדלת ובעדינות שגובלת בכאב, כן עדינות בלתי רגילה הושיב את לבי במושב שליד מושב הנהג ומהר נכנס למכונית ושניהם נסעו הביתה.

"מאמי שאל דניאל את רוצה להתארח אצלי , הסירי דאגה מלבך פרט להכנסת אורחים ראשונה במעלה לא יקרה מאומה".

"בשמחה הייתי מתארחת אצלך אך יונית קרוב לוודאי תדאג לי"

"לבי שלי יונית תבין שהתאהבנו יונית לדעתי תשמח מאד בשבילנו".

"אוקי יקירתי קח אותך לביתך, אני חושבת כי איך שאניח את ראשי על הכרית יחבק אותי מלאך השינה ויקח אותי למנוחה וכמובן יחייך על האהבה האדירה שזכיתי לאהוב ולהיות נאהבת"

דניאל היה המום מכושר הביטוי של גברת יפהפייה וחוץ מלחייך לא הגיב.

כעבר זמן מה מי בעצם מתעניין בזמן עצר דניאל את האוטו במגרש החנייה שסמוך לביתו ומיד יצא החוצה כדי לפתות את הדלת ולחבק את לבי המתוקה לבל חלילה תמעד.

שניהם נכנסו ללובי המפואר משהו משהו ולאחר שלחץ על המעלית קומה 4, חיפש את שפתותיה של אהובתו.

המעלית הגיעה ליעדה ודניאל לא הירפה משפתותיה של לבי הוא פתח את הדלת כששניהם מחובקים כאילו הם אדם אחד.

לבי ביקשה מדניאל סליחה מאחר ואיננה אומרת לו כמה הדירה שלו מהממת ואולי לאחר שתישן כמה שעות תתפנה להחמיא לו.

דניאל לקח את לבי לחדר יפהפה ששם יש מיטה גדולה ורחבה אך לא מיטה זוגית, הוא הושיב אותה על המיטה ועזר למתוקה שלו להתפשט כשהוא משתדל להתנהג כפסל וזה קשה אך הבטחה זו הבטחה,

בסיומה של ההתפשטות הלביש דניאל לאהובתו חולצה מטריקו חדשה לגמרי ורק נישק לה על מצחה ויצא מהחדר.

השעה הייתה כבר 07.00 והוא החליט להכין לו כוס קפה ובעת ששתה מן המשקה המעורר הזה, כתב כמה מלים ללבי בזו הלשון:
לבי אהובתי, כבשתי את לבך ואני מאושר, באם כשתתעוררי ותיזכרי בלילה הדהים שבילנו יחדיו והתיק יהיה גדול עלייך, מצידי כל מה שתבקשי כל מה שתחפצי אתן לך .

את מס' הנייד שלו רשם בסופו של מכתב האהבה וכן הניח לידו מפתח מהדירה כדי שלא תהיה אסירה חלילה וחס חחחחחחחח.

כעבר מחצית השעה בטרם לכתו לעבודה פתח את חדר השינה ששם נמה אהובתו ואכן היא ישנה שנת יישרים כשחיוך ענק מכסה את פניה היפהפיות ♥♥♥♥

המשך יבוא