מתן בסתר

חברה טובה שלי צלצלה אלי ביום בהיר אחד וביקשה להיפגש אתי דחוף, אני מכירה אותה זמן רב ואם היא מתכוונת דחוף אזי יש דברים בגו.

נפגשנו אחה"צ אצלה בדירה והיא הודתה לי כי הגעתי מיד כשהיא קראה לי.

מה קורה שפי שאלתי אותה בדאגה רבה האם קרה משהו ואת מבקשת עזרה?

כן קרה משהו לא אצלי במשפחה אך צריך לעזור לאשה שידה אינה משגת לקנות צרכי מזון לבני ביתה.

נרגעתי אמרתי לה זו לא בעייה אך חשבתי שזה משהו יותר קשה"

היא הביטה אלי במבט לא נחמד בלשון המעטה :"סליחה גבירתי אמרה לי כשאין מה לאכול בבית זה לא דחוף"??

"דחוף מאד עניתי לה אך מה שאפשר לקנות בכסף זו חצי צרה ואם חלילה מישהו חולה ומצבו לא טוב זאת אי אפשר לקנות בכסף תחשבי אמרתי לה "

"לאחר חצי דקה ענתה לי : את צודקת סליחה כי דיברתי אלייך לא יפה"?

שפי אנחנו חברות בלב ובנפש אז מה פתאום לבקש סליחה בואי נרים תרומה לאותה אשה שזקוקה להאכיל את ילדיה ואת בעלה החולה ואם ישאר גם היא הייתה רוצה להכניס משהו לפיה כדי שתוכל להמשיך לתפקד.

יצאנו שתינו מהבית וכל אחד פנתה לכיוון אחר לאותם אנשים שתמיד נענים בעין יפה לתרום , לעיתים זה בעלי חנויות, לעיתים זה מסעדות שמעבר לסכום כספי גם מוכנות למלא שקית שלמה עם דברים טובים הכל לפי מצב הרוח שאתה תופס אותם באותה שנייה.

לאחר כשעתיים קבענו להיפגש ליד הסופר השכונתי וחברתי וכן אני באנו בשקיות מלאות כל טוב חייכנו אחת לשנייה ונכנסו לסופר.

העמסנו על העגלה מצרכי יסוד וקצת פינוקים ולאחר ששילמנו בקופה ביקשנו משלוח לאותה משפחה.

עמוק באחד הארגזים שמיועדים למשלוח הנחנו כמה מאות שקלים כל מה שנותר מהמתן בסתר כדי שתוכל האשה לשלם חשבונות ולקנות עוד מצרכים כדי לא להגיע לפת לחם.

שפי ואני עשינו את שלנו וחזרנו הביתה שמחות וטובות לבב.