צוק איתן

בלילה ההוא לא הפסקתי לחשוב, ולמרות שהליכות מהסוג הזה בדרך כלל מציפות בי מחשבות הפעם היה זה אחרת רחשי הקשר מפעם לפעם קטעו את רצף המחשבות שלי שהיה בו במידה רבה מקום שקט ונוח בתוך ההליכה המאומצת אל הלא נודע. נזכרתי איך כשהייתי ילד ניגשתי אל המקרר בלילה שלפני יום ההולדת מציץ על העוגה ומתקשה להירדם.
אנחנו עוצרים לרגע יורדים לכריעה ואני לא יודע למה, גם לא כל כך אכפת לי עכשיו אז אני כורע כמו כולם וחוזר אל המחשבות רק שהפעם אני חושב עליך ואיך שכשאחזור אגרום לך לחייך, אני נזכר בך אומרת לי שאני הדבר הכי חשוב לך בעולם ונעשה לי טוב . אנחנו ממשיכים בתנועה ואני מנסה בכל הכוח להתרכז ולחשוב עליך ונזכר בשבתות איתך וכמה שאני אוהב שההורים שלי אוהבים אותך.
אנחנו חוצים שדה חרוש והנעליים שוקעות באדמה ברכות, רצועות הכתפיים של התיק מתחילות להעיק אבל למדתי לחיות עם זה, כל התרגילים והאימונים לא גרמו לי להישבר אז היום בכלל אין סיכוי, היום אני בשדה הקרב נלחם בשביל המדינה ובינתיים בעיקר צועד וחושב, יגיע הרגע שבו אצטרך להפסיק את המחשבות הללו ולהלחם אז אני מבטיח לעצמי שזה יקרה אתן הכול אבל עד אז אני אמשיך לחשוב. אני נזכר איך אבא היה גאה בי כשסיימתי מסלול ואיך שעבדתי כל כך קשה בעיקר בשביל הרגע הזה , אבא שלי אוהב אותך ורוצה שנתחתן אני ואת עוד נתחתן אני מבטיח לעצמי.
אנחנו עוצרים הפעם לזמן ממושך יותר, אני מנצל את הרגע לשתות מעט מים אבל הצינור של השלוקר נתפס לי ברצועה של התיק, אני נאבק מעט כדי להוציאו עד שיד שנשלחת מאחור ומגישה לי אותו, אני לוחש תודה ומתמלא בתחושה חזקה של הערכה לאנשים שצועדים איתי, אני בוטח בהם מאוד ובטוח שנתפקד כראוי.
ממשיכים לצעוד ממשיך לחשוב, כשנילחם נילחם בכל הכוח עד אז אני חושב עלייך פתאום פיצוץ מחריד ואש מסביבי אני מבין שנפגענו אבל הגוף לא זז אני מבין שאני עומד למות כשאמות אמות עד אז אני רוצה לחשוב עוד קצת עלייך.