פלופ
סתם כזה שיעמם לי מה אתם חושבים כדאי לי להמשיך?

כיסא גלגלים

פלופ 13/11/2014 1003 צפיות 3 תגובות
סתם כזה שיעמם לי מה אתם חושבים כדאי לי להמשיך?

׳ זהו זה. נגמר. רואה? זה לא כאב כל כך. ׳ אבא חייך אליי ואחז בידי.
׳ כן.. כן אני מניחה. ׳ לחשתי וקמתי מהכיסא.

הדוקטור היה גס מראה, לא כמו המזכירות, הרופאים והאנשים האחרים במחלקה. הידיים שלו היו גדולות ונוקשות, והוא היה גבוה. הוא לבש חלוק לבן וארוך שהגיע לו עוד לברכיים.
אבא קטע את מחשבותיי.

׳ נו? הכל בסדר? ׳ הוא פלט בעצבנות.
הדוקטור הסתובב והביט באבא בפנים מרירות.
׳ אדוני, תוצאות הבדיקה מגיעות בדרך כלל שבוע אחרי הבדיקה. כל טוב שיהיה לכם. ׳ הוא אמר והסתובב חזרה למחשב.

יצאנו החוצה, ואבא הלביש אותי במעיל השחור. לא שאני מאשימה את אבא שלי, הבדיקה כנראה לקחה הרבה זמן.. אבל בכל זאת, לא הכרחתי אותו להשאר שם איתי כל השעות האלו..

יצאנו מהבית חולים.
מוזר.. חשבתי שישנתי כמה שעות טובות. אבל עדיין אור בשמיים.

׳ נטע אני אתקשר לעמית שיבוא לאסוף אותנו בסדר? את רוצה את הפלאפון שלך? או שלי? ׳
׳ זה בסדר אבא, נחכה. ׳

בהיתי בשמיים הכחולים. מדמיינת בעצב את חיי ללא המחלה המעיקה הזאת. לעזאזל.. אני נזכרת עכשיו… היינו באמצע מבחן, ותומר..
ניערתי את ראשי בכאב ובכעס, מהולים בצער עמוק.

׳ הרי למה ציפית מפגרת?! לעקוב אחריי הלב שלך, בחיי איזה שטויות. טוב הנה לקח לחיים. ׳
הסתכלתי על אבא והוא הסתכל לכביש.
הפנתי מבטי ופניי החווירו.

עמית הגיע, הוא נסע עם הג׳יפ ועצר ליד אבא.
ובמושב שלצידו ישבה מנהלת הפנימייה. הפנימייה שבה גדלתי, עד לפני שנה, כשאבא שלי לקח אותי.
תמיד ידעתי שהוא יבוא לאסוף אותי, אף אחד לא האמין לי, אמרו לי את לעולם לא תצאי מכאן. אף אחד לא יוצא. הם טענו.
אבל אני ידעתי, הרגשתי שהוא קרוב…

ניסיתי לקום, ניסיתי לברוח, ניסיתי לרוץ לאבא שלי ולחבק אותו, להתחנן אליו.

׳ מה קרה קטנטנה? כבולה בכיסא גלגלים? ׳ המנהלת שאלה בעוקצניות כשהיא תוקעת פרצופה מחוץ לחלון, ואז התחרטה מיד.
׳ אנחנו צריכים לדבר דון, זה בנוגע לבת שלך. ׳


תגובות (3)

אני לא ממש הבנתי את הסיפור, אבל הכתיבה הייתה מאוד יפה!
לדעתי, תמשיך/י ואולי הדברים שלא הבנתי יתבהרו, דירגתי -5-
אוהבת ♥

13/11/2014 21:54

כן, ניסיתי שזה יהיה מבלבל כדי שזה יגרום לרצות להמשיך לקרוא ומה קרה וכו׳ וכו׳(: לפעם הבאה אני אנסה לעשות את הסיפור יותר מובן
ותודה(:

13/11/2014 22:10

"גס מראה" איזה יפה זה. כל הכבוד.
גם אני לא כל כך הבנתי אבל זה לדעתי מה שיפה בסיפור. הבלבול.
כתיבה מאוד יפה ומסתורית וזה רעיון יפה, גם אהבתי את השם של הסיפור ואת הפסקאות הקצרות. סימני ניקוד נכונים ובכללי יש צירופים שלדעתי היו יותר ממדהימים, שאף אחד לא חשב אליהם והם יכולים להביע דברים חדשים שאף אחד לא חשב אליהם. יפה מאוד.
5~

13/11/2014 22:41
3 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך