מגבת אדומה

בין כתלי הבית
מתקיימת תחרות
איזה מן הכלים
מטיב את השרות

הסכין החד והנלהב
מתחיל בשכנועים
על היותו כלי עזר
בכל מיני תחומים

ומיד המגירה
בקולות רבים פוצחת
"אני מכילה הרבה דברים
ובקלות רבה נפתחת!"

"זו לא גאווה גדולה"
צעקה הכספת
"את הרבה יותר זולה,
ומצבע נוטפת"

"אוי תרגעי"
הדלת נהמה ושאגה
"הפסיקי בבקשה
לשחק עצמך קשה להשגה"

"אלמלא אני"
הדלת המשיכה לדבר,
"כולכם לא הייתם כאן היום
מנהלים ויכוח מפגר"

"אוי דלת, הנמיכי טונים"
צעק לפתע האגרטל
"הויכוח שלכם חסר תועלת
ולא לעניין בכלל"

"הרי ברור שאני אנצח"
הוסיף והרחיב,
"הרי אם לא אני
הפרחים הנבולים יפיגו את האהבה מסביב"

"הו זה הבל שטות"
כעס השולחן
"אני יציב ועמיד
ותמיד מזדמן ומוכן"

והויכוח המשיך
בלי סוף ובלי די
וכל אחד מהכלים
המשיך לשכנע מדוע הוא כדאי

וזה לא תם פה,
התווספו עוד ועוד דיירים
וכל אחד מהם בנסיונות
להרשים את האחרים

אך לצד כל הויכוח,
עמדה בצד שקטה ועלומה
מגבת אחת קטנה,
בודדה ואדומה.

והמגבת האדומה
שכל חייה סופגת ומנגבת
כלל לא ידעה
שדווקא בעלת הבית אותה הכי אוהבת.