Yuki
למשפחה אשמח אם משהו יעביר את הקטע הזה בפרטי לכולם כי הסליחה והתודה שלי צריכה להגיע לכל אחד מכם בתודה עדי

תודה וסליחה על…

Yuki 20/09/2014 1236 צפיות 12 תגובות
למשפחה אשמח אם משהו יעביר את הקטע הזה בפרטי לכולם כי הסליחה והתודה שלי צריכה להגיע לכל אחד מכם בתודה עדי

ערב טוב לקהילת הסופרים, קוראים, חברים שבאתר.
אני לא אשאל אם אתם זוכרים אותי כי זה יהיה מעט מזלזל ביכולת הזיכרון שלכם בהתחשב בזה שדיברתי איתכם רק לפני שבועיים.
אז אני יוצאת מנקודת אנחה ששמי מוכר לכם, ולמי שלא? הקטע הזה לא מיועד לו.
חשבתי קצת אם לכתוב את זה, אבל השבוע בגחמה של רגע נכנסתי לאתר והבנתי שלא הייתי אמיתית עם האנשים כאן, עם החברים הקרובים שלי באתר, נתתי אשליה שאני תמיד נמצאת, שתמיד אפשר לכתוב אלי בעת הצורך ואני אתן מענה, אבל לפני שבועיים גיליתי שרימיתי גם את עצמי ולא רק אותכם, כאשר עזבתי לא האמנתי שאני אחזיק מעמד, לא האמנתי שאתם תחזיקו מעמד, הרי היינו כל כך תלותיים, קשורים, כל מחשבותי, מילותי סבבו סביבכם.
אבל עכשיו כשהשקט עוטף אותי אני חשה בה, באמת שהתחבאה לה בתוכי, באושר שחיכה שרק אאגור מספיק כוחות ואעזוב אותכם.
זמן רב לא חשתי טוב כל כך, שלמה כל כך אם החלטה שגבתה ממני אומץ, כוח, סבלנות וקבלה.
רק דבר אחד שאילולי הייתי עושה אותו הייתי חשה נצלנית וכפויית טובה כלפיכם שנתתם לי כוח זמן רב כל כך, שהראתם לי את האמת הנסתרת.
רציתי לבקש סליחה, על האשליה, הריחוק הפתאומי, על מילים שנכתבו לא במקום, חוסר צומת לב שלי לחברים, סיפורים שהבטחתי לקרוא ולא קראתי, מחשבות שפטניים שעלו לי בראש, אני כל כך מצטערת.
ומקווה שכיסתי על הכל, אבל אם יש משהיא או משהו שנפגע ממני באופן אישי, אני אשמח לבקש ממנו סליחה באופן אישי אם רק יכתוב לי למייל [email protected]
דבר אחרון…
אני רק רוצה להגיד תודה, לכולכם, לחברים, אהובים, רעיות, בעלים, אחים ואחיות, קוראים וכותבים כולכם הייתם ותהיו לעד מקור כוח ונחמה שלי.
תודה לכם, לכולכם.
ולבסוף עליכם לדעת כי כשעזבתי אותכם זה היה קשה, למרות המוכנות הנפשית שלי. לפעמים, בשיעור משעמם, אחר הצהריים ריקים מעשייה, או באמצע פעולת מדריכה פעלתנית הייתי חושבת עליכם, המבט הבוהה שלי מצא נקודה להאחז בו והייתי שרה, בקול הזייפני והכואב שלי את השיר שלפעמים דמיינתי שאתם שרים לי ולפעמים הייתי שרה אותו לכם, יהיה זה רק הוגן שתדעו שלמרות שאיני איתכם ולמרות שאתם כבר לא ממש חלק גדול מחיי תמיד תהוו חלק ממני, את מיומניות הכתיבה שסגלתי לעצמי בזכותכם, את הבטחון בכתיבה שלי, היה לי לעונג לשמש לכם כחברה, ככותבת וכאהובה.
אני חולקת איתכם את השיר שלי…

קמתי עם געגוע כואב וחשבתי
עם מי את חולקת שמחות
חשוב לי לשמוע שאת צוחקת הרבה
ואוהבת אותי עוד פחות

קמתי עם געגוע כואב והבנתי
הבוקר שטוב לך לבד
אני לומד לשחרר אותך למרות שקשה לי
אני נותן לך ללכת לעד

אל העולם שלך אליו
אני לא יכול לכאוב אותך עוד פעם
אז כדאי שתביני כי אינני עוד
אבל שולח את האושר אל ידיו
ומידיו אל העולם שלך אליו
אני לא יכול לכאוב אותך עוד פעם
אז כדאי שתביני כי אינני עוד
אבל שולח לך רק אושר

קמתי עם געגוע כואב והתפללתי
יותר לא לראות את פניך
אני שמח שיש לך אחד שדואג לך
כמוני וסומך רק עליך

כן אני רציתי כל כך לספר לך שיש לי
חבר שאוהב אותי ים
הוא דואג להרים לי את הראש ומסביר לי
שהלב השבור הוא מושלם

לפעמים ידעתי כי אלב המילים שהייתם אומרים לי, ולפעמים לא היה בי הכוח אלה לשיר מילים אלה לכם…

קמתי עם געגוע כואב וחשבתי
עם מי אתם חולקים שמחות
חשוב לי לשמוע שאתם צוחקים הרבה
ואוהבים אותי עוד פחות

קמתי עם געגוע כואב והבנתי
הבוקר שטוב לכם לבד
אני לומדת לשחרר אותכם למרות שקשה לי
אני נותנת לכם ללכת לעד

אל העולם שלכם אליו
אני לא יכולה לכאוב אותכם עוד פעם
אז כדאי שתבינו כי אינני עוד
אבל שולחת את האושר אל ידיו
ומידיו אל העולם שלכם אליו
אני לא יכולה לכאוב אותכם עוד פעם
אז כדאי שתבינו כי אינני עוד
אבל שולחת לכם רק אושר

קמתי עם געגוע כואב והתפללתי
יותר לא לראות את פניכם
אני שמחה שיש לכם אחד שדואג לכם
כמוני וסומך רק עליכם

כן אני רציתי כל כך לספר לכם שיש לי
חברה שאוהבת אותי גם
היא דואג ת להרים לי את הראש ומסבירה לי
שהלב השבור הוא מושלם

אוהבת מאוד, ולעולם יהיה טבוע בי רגש קל של געגוע
עדי, דידה, נסיך, נסיכה, יוקי, yuki.
משום שלכל אחד הייתי מישהי אחרת…


תגובות (12)

יוקי, יקירתי, תדעי לך שלושה דברים
1. אני אוהבת אותך
2. אני מתגעגעת אלייך
3. אני רוצה שתהי מאושרת. ואם זה אומר שאת עוזבת…. אסור לי להחזיק אותך כנגד רצונך.
את ילדה מדהימה. ילדה יקרה לי, ילדה שאני אוהבת עם כל הלב.
ואת צריכה לעשות מה שאת צריכה לעשות.
אני תמיד אוהבת אותך.
ותמיד יש לך מקום בלב שלי.
ואם את צריכה עזרה או אוזן קשבת [בעיקר אוזן קשבת כי אני לא יודעת לעזור] אני במייל בשבילך.

20/09/2014 22:10

דידהההההה אני מתגעגעת עלייך איך עזבת אותי?! ואיך את חושבת שמישהו ישכח אותך ?! את תמיד תהיי בלב שלי כי את ילדה מיוחדת ומדהימה הלוואי והיית נשארת אבל כפי ששמתי לב אף אחד לא מקשיב לבקשות שלי :( ואני מבקשת סליחה, סליחה עם פגעתי,הכאבתי,הצקתי,הכעסתי,הכזבתי, ועוד דברים כאלה אני אוהבת אותך המון דידי שלי <3

20/09/2014 22:32

הכתיבה שלך ממש השתפרה, אם כי עדיין קיימות שגיאות פה ושם.
את בטח חושבת אותי לאדיש וקר שאני מגיב תגובה טכנית שכזו על תוכן כה טעון רגשית, אבל זה לא לגמרי נכון, אני כן מרגיש משהו, כי לפני זמן מה, כשעוד הייתי מבקר כאן בתכיפות, הייתה כאן כותבת אחת, מישהי עם פוטנציאל בלתי מנוצל גלום בה, לאט לאט היא השתפרה והתפתחה בכתיבה ואני צפיתי בה וניהנתי לחלוק זאת איתה – את ההצלחה המרגשת שלה, את היצירות המעניינות פרי עטה, ואז עזבתי למשך כמה זמן, וכשחזרתי מצאתי שהיא גדלה רבות, חשבתי על כמה שאני ניהנה מהשיפור הזה, על כמה שאני עתיד ליהנות ממנו בסיפוריה הבאים, אך אז גילתי שרק אני חוזר והיא כבר עוזבת. הכותבת הזאת היא את (כמובן).

20/09/2014 22:53

    אומייגאד, יש לך לב 3>

    20/09/2014 22:58

    יש איזושהי דרך בה נוכל להניע אותה מלעזוב אותנו? למה היא עושה את זה?
    וכן, פתאום גיליתי שהיא חשובה לי, אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן ושכמעט ולא הייתי מודע לקיומה יותר. חזרתי לכאן ועכשיו אני מבין שאני צריך מישהו מוכר שיעזור לי להתמודד עם הקושי שבזה. זה נשמע קצת אנוכי, אבל אני כן מעריך אותה כחברה, למרות שאנחנו למעשה זרים. הלוואי ויכולתי להכיר אותה יותר טוב (למען השם, אני מדבר עליה כעל אדם שמת).

    20/09/2014 23:08

    אני מתלבטת האם להיות רעה כרגע.
    אוקיי, רעה.

    זה "להניא", לא?

    זה קורה לי עם אנשים לפעמים, אבל אני רוצה להחשיב אותם לחברים פשוט כי אני מרגישה פספוס שהם לא כאלה.

    20/09/2014 23:27

    את צודקת, זה 'להניא'. בלבול נפוץ (וארור) אצלי.

    20/09/2014 23:38

    זה בסדר, אני מנסה לגרום לעצמי לחשוב שהתקדמתי מאז פגשתי בך לראשונה בכל שאני מתקנת את השפה שלך.
    רואה? גם עברתי לשפה גבוהה יותר.

    20/09/2014 23:46

אולי באתי לכתוב משהו יפה. אולי משהו מרגש. אולי אפילו ממש ממש מרגש.
אבל אז ליזה גרמה לי לאסוציאציה מאווטאר, ולעולם לא נדע.
כל פעם שמישהו הולך, עוזב, חוזר, הולך שוב, חוזר שוב, מתחרט, מתלבט.… פשוט אין לי מה להגיד. אני לא באמת יכולה. אולי זה קשה לי מדי, ואולי אני סתם אטומה מדי.
אני גם מלאת אולי.
אז רק להצליח להיות פתוחה ככה יוקי זה מאוד קשה. אני בקושי מצליחה שלא לדחוף איזו בדיחה על ההורים שלי, או על המקלדת המעצבנת או כל דבר. אני לא בן אדם שיכול להתמודד עם דברים כאלה, ואני גם בדרך כלל בן אדם שלא נקשר בקלות.
(אני גם מדברת מלא על עצמי. מה עובר עליי לעזאזל?)
גם אני התנתקתי קצת יוקי, ואני מצטערת על זה. אני זוכרת שאמרת שאת תשמחי אם נהיה חברות ופשוט קיפצצתי לי מול המחשב. כל הידידותיות שלך, הפיוטיות שלך, את. זה יהיה חסר לי, יוקי, גם אם קצת התנתקתי בזמן האחרון.
כן, באמת יש פה כמה שגיאות, אבל ההשתפרות העצומה שלך מדהימה אותי. קשה לי להאמין שאת אותה כותבת.

אם את כבר נפרדת, אני מקווה שזה יעשה לך טוב (בעצם אני רוצה שתחזרי אחרי יום, אבל זו כבר האנוכיות שדנתי בה קודם) ושתשמחי. אם יצא לך, תקפצי לפה מדי פעם. אני בטוחה שיום אחד תיכנסי לפה ותרשימי אותי בהתקדמות שלך ובאישיות שלך.
רגע, כבר עשית את זה.

אז דרך צלחה לך יוקי. אני אתגעגע.
אני אנסה לסיים בפיוטיות, כראוי לך:
אולי אנחנו צוחקים הרבה,
אבל צחוק הוא כמו כלי זכוכית
אחד יפה, שקוף מדי, שסוגרים
בארון
ודי.
כולי תקווה, שירב לך הצחוק,
לא כשלי,
איתי או בלעדיי.

(עמדתי לכתוב "ביי" כי זה התחרז לי >< סלחי לי על הפיוטיות הכושלת)

20/09/2014 23:19

אתחיל בליזה, היקרה האהובה…
תודה לך, תמיד תהיא הליזה שלי, קרן שמש ביום חורפי.
אני אנצור תמיד את אהבתך.
ליזה את לימדת אותי את אותיות אית"ן איך לא להתיאש גם כאשר הביקורות על שגיאות(דניאל לימד אותי את המילה הזאת) הכתיב שלי הרתיעו אותי כל כך עד שרציתי להסתתר מאחוריך, דבר בלתי אפשרי בהתחשב בכך שגם את תגובותי תיקנת…
תודה רבה לך, ואם גם את זקוקה, אני נמצאת גם מאחורי מייל, לפחות פעם בשבוע.
דניאל מוזר לי לכתוב את השם שלך, זמן רב לא השתמשתי בו, תודה על המחמאות, הערות אם כי תסלח לי אם פשוט אבחר לקבל אותם כאמת ולא כמחמאה שגם אם אינה ריקה, אין בה חוזק, איך להשאיר אותי? אין בכוחו של איש לעשות את זה, ליבי, מרצי כבר לא איתכם. הכתיבה,הפכה רק למקור מחשבה, הפגת שעמום. אין בי צורך לפרסם, להשמע. וגם לא לדבר,
אני מצטערת שאני חסרה לך, אבל אין ביכולתי לעשות דבר, כי האתר כבר אינו המקום שלי.
אז תודה גם לך…
אופק
כמו תמיד, תהי קו האינסוף שלי, מלאת חיבה, עם מאות הכינויים שעטפתם אותי חלקם כבר נשכחו, תמיד תהי חלק מהמשפחה, וכחלק תתעלי בזה ותעלמי בשלמות המשפחה שוב ושוב, יחודך, כשרונך לאהוב. זה ברכה…
אני מודה לך.
חתול כחול
תמיד נהנתי מהיכולת המיוחדת לכתוב הרבה ושום דבר, תמיד אהבתי למצוא בבליל השטויות שלי את הכוונות והמחשבות המסתתרות ביניהם, נראה כי אנחנו חולקים כישרון זהה. אני מודה לך על דברייך החמים
אני אוהבת את כולכם…
עדי, יוקי(בשביל ליזה)

21/09/2014 02:23

אם לא הייתי כותבת הרבה על שום דבר יש לי הרגשה שאנשים לא היו מעיפים מבט שני בכתיבה שלי ><'
יוקי, אני מודה לך עוד יותר על הילדה שכתבה "שגיעות" ושהקפידה על שפה גבוהה ושחשבה ושכתבה ושהייתה פיוטית מדי(את עדיין כזאת רק שעכשיו, כמו שאמרת, את יודעת מה זה "שגיאות" כמובן).
בהצלחה לך :)

22/09/2014 22:37

yuki,
רציתי לומר תודה, אמנם באיחור משמעותי, אבל בכ"ז.
התגובה שלך ממש שימחה אותי!
שמחה שאהבת :)
קלואי.

16/08/2015 21:42
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך