העולם על פי רוני פרק 1

"שלום" אני מצחקקת כיאילו מלפני שתייה לא הייתי לחוצה שהחיתי כרגע את אלון
"די אל תהיה קשעסה" אני אומרת מצחקקת שוב" אתה כולה התעלפת לחבר שלי אני דואגת" אני אומרת בקול יותר רציני אך עדיין רך ומרגיע
"אמרתי לך לשתות הרבה אנחנו בפרק בלי צל למה ציפית" אמרתי מצחקקת
"טוב עכשיו גרמת לי לעלות חיוך על הפנים" הוא אומר ועליו עדיין נשארה האבקה שפיזרתי
נישקתי אותו "העיקר שאתה חי חתיך שלי" אני אומרת מסמיכה שאני רואה חיוך ענקי על הפנים של אלון
"ואני שמח שיש מי שידאג לי" הוא ממשיך את הנשיקה וקם מהמיטה
"כבר לילה אני יסתדר מכאן" הוא אומר כדי להרגיע אותי
אבל אני ידעתי שהאבקה שנספגה בעורו תוכל להבריא אותו לגמרי
"טוב אהובי אני הולכת מקווה שתסדר כמו שאתה אומר" אני ממשיכה לצחקק לי במהלך המדרגות
כשאני מגיע הביתה אני נכנסת למיטה יודעת שלא היה לי מנחה לשנייה
וכפי שחשבתי נפתחו המדרגות משטיח הקסמים וחזיונות על מה יקרה בלוודיה הגיעו אל מוחי
הרמתי את כנפיי והתחלתי לרפרף בהן ליראות אם לא הוצאתי מהם יותר מידי אבקה
כשני יכולה לעוף אני יורדת במדרגות נכנסת לשער אל לוודיה ומודיע בקול:
"השנה ירדו הרבה גשמים והחקלאות תפרח לה לרוב האנשים יקרו אירועים משמעותיים בחיים ולא היו לנו שוב אויבים"
שמים עלי את הכתר ואת השרביט ואני הולכת ליראות שהכול כפי שמתוכנן לחגיגות תחילת השנה
כשהכול כרגיל וממש משעמם לי אני מטיילת לי כצאת בין הפרחים הקרובים לגבול של לוודיה ושל טנסוודיאור
כשאני כותפת זר פרחים מיוחדים בשביל אלון אני מרגישה עקיצה ונתקעת בבחור שאוסף פחים לחברתו
כשאני מתרוממת ומתחילה לומר "תגיד לי מה…" אני רואה גבר נאה וחזק ומדהים ואנחנו מתחילים לדבר
"סליחה סליחה זאת השמתי" הוא אומר בחיוך
"לא באמת זאת השמתי אני הנסיכה רוני ואתה??" אני שואלת
"אני איש שחייבת ללכת" הוא מצחקק "אבל ניפגש כאן מחר ב 01:00 אני היה כאן"
ובבוקר כשאני חוזרת אל אלון אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על הפגישה שלנו היום בלילה אני מרגישה מאוהבת כול כך שכמעת אמרתי לאלון אני נפרדת ממך אבל חזרתי להיות שפויה מהר
מה קורה לי??