היער – הקדמה.
היא נאבדה..
הנערה ההיא, לא הפסיקה לחפש, נכנסה ליער, והייתה עקשניות בנוגע אליו.
זה היה מובן מאליו, בטח היא חיפשה את החבר שלה, זה שראיתי אותו בחצות,מחפש אותה בכל מקום,ולפתע? היא נעלמה, כאילו נעלמה מתוך האדמה.
וכך זה היה, עינייה הירוקות המבריקות והנוצצות.
הנמשים על לחייה, השפתיים האדומות היפהייפיות שלה, מאז שראיתי אותה,
לא הפסקתי לבקר שם, ידעתי, מהיום הראשון שראיתי אותה, מיהי אהבת חיי.
קצת "חקרתי" עלייה, בזמן האחרון, וגיליתי, שיש לה הורים שטסו לארה"ב – זוהי ארץ מולדתה.
ובגיל 12 היא עלתה לישראל.
שמה? זאת השאלה, אני לא יודע את שמה, ואני מקווה לדעת.
בינתיים, אני לא רוצה לחקור עלייה, אלה ללכת ולחפש אותה.
תגובות (5)
וואי מעניין…
תעלי פרק ראשון…
תודה (: אני קראתי המון מהסיפורים שלך, והם באמת יפים, אני מקווה שתמשיכי לרשום ספרים, ולהתעניין מהסיפורים שלי :)
ואני בשלך.
תמשייכייי מושלם ♥
וה- "פרחים" מעצבנות!
רוצה שנקרה להם "צמדמדים?"
טוב :)
מותח, תמשיכי(: