העולם העל טבעי פרק 1:~חלק א~

חוששני שהשארתי רושם לא נכון זה לא הולך להיות משהו משעמם הפרק הראשון הולך להיות טיפה פחות טוב מהשאר אבל משום שזה רק ההתחלה והסיפור צריך להתמקד בעלילה להאט להאט. בבקשה תשאירו תגובות במה לשפר?איך היה? וכל הערה בין אם חשובה/קצת פחות

פרק 1
חלק א
~אך שוב אותו שגרה כל יום שלישי מתמטיקה עם המורה הארור מר.שיי
נמאס לי ממנו כל הזמן נטפל אליי ומעצבן .סידרתי את התיק שלי הנחתי אותו על הרצפה שליפז עברה ״במקרה״ דרכה לי על התיק עם הנעליים שלה,לא הגבתי עדיף שאשאר רגועה כזאת מעצבנת היא ,אבל לא משנה כבר 16 שנים אני סובלת אותה מהגנון ועד עכדיו כיתה י'א מיילי בדיוק נכנסה לכיתה כשראשה הגינגי מתולתל מזדקר מאחוריה חולצתה החלקה ומכנסי הגינס שלה היו הבגדים האהובים עליה לכאורה.אבל אני ידעתי שהיא אוהבת בגדים פשוט כל מה שהיא רוצה שיקנו קונים לאחיה בין אם זה מכשיר או אפילו שעון או בגדים,היא התיישבה לידי ושנינו אמרנו זו לשנייה בוקר (כמנהגנו לא אמרנו בוקר טוב כל יום שהלימודים התחילו עם מתמטיקה כי זה לא ממש ההגדרה שלנו לבוקר טוב).
ליפז התחילה לצחוק על שערי החום שאיני מטפחת וכמלכת הכיתה שהיא אומרת בדיחה כל ״נתיניה״ (הערת המחבר:כל מי שלא הבין היא מלכה ולמלכה יש נתינים)צוחקים צחוק מתגלגל ואני מסמיקה המורה מעיר לה אבל שניהם יודעים שהיא לא תפסיק ושהכיתה מצייתת לה יותר מאשר לו לכן אם יעניש אותה הכיתה תתפרע לפי הוראתה הרוב שצחקו מה״בדיחה״ פחדו ממנה רק קצת שמחו שהיא צוחקת על נערים.סידרתי את השער בחשאי שליפז לא תדע שעלבומה פגע בי עברתי את שארית היום בשלום ובערב הלכתי לבחוץ הסתכלתי על חצר ביתנו על העצים ולפתע הסחחרתי הכול זז הכול השחיר לנגד עיני ושהכול קפא והפסיק לנוע התעלפתי הדבר האחרון ששמעתי היה מאמי:דאנה מה קרה היא רמה אליי וצעקה:הכול בסדר?

אבל לא יכולתי לענות הרגשתי את רמ״ח איברי כואבים ופשוט איבדתי את ההכרה

~>~<~<