זיקית
השמים נמתחו ונעשו קמורים מאוד.
ההליכה על האדמה הייתה חריגה, היא נראתה לו מחוספסת מדי, ורכה מפנים.
הוא טיפס על ההר שבמרכזו היו אבנים ענקיות בצורת משולשים, והוא נזכר ששמע ממישהו שבטבע לרוב אין זווית חדות.
הקול הקטן בראשו אמר לו "משהו לא בסדר", זיעה חלחלה במורד גבו והוא חיפש עץ לנוח בצלו, לא היה.
פתאום זה הכה בו, הוא על זיקית ענקית.
תגובות (15)
הפאנץ' בסוף מוריד מהרמה של הסיפור, לפחות במצב הזה. אם היית מרחיב את הסיפור ומתעמק מדמות קצת יותר זה היה יכול להוסיף המון.
תודה על הביקורת.
אני אוהבת את זה. כתיבה מדהימה. השם של הסיפור מסגיר את הסוף וחבל. נקודת מבט מעניינת
תודה, אולי באמת אשנה את הכותרת.
האם ראית את הסרט ללכת שבי אחריו? מדבר על נקודות ראייה שונות, הזכיר לי קטע קצר משם, מוזמן לראות ~
קעורים, הכוונה לקרועים? כי אם הכוונה היא למכוערים, רושמים זאת עם כ'.
יש גם מילה כזאת קעורים.
אראה את הסרט בהזדמנות.
יש דבר כזה קעורים אבל מזל שהערת לי כי התכוונתי לקמורים ולכן שניתי.
ד.א השמיים לא באמת שטוחים כי כדור הארץ עגול וגם שכבות האטמוספירה שמקיפות אותו, פשוט ככה אנחנו רואים אותם.
קראתי את הקטע הזה משתי נקודות מבט:
האחת, הזיקית איננה חיית מחמד, וכי איש אינו ראה בה בעבר ולא התעניין בגבה.
השניה, הזיקית הינה ידועה בציבור, כבודה מונח במקומה והיא כבר לא רווקה, אלא נשואה וגרושה פעמיים.
מהנקודת מבט הראשונה יש להבין כי התאוריה שלך נכונה וכי האדם עליו מסופר הקטע אין כי ידע שהולך הוא על זיקית וכי לא ידע מה טוב בשבילו.
מהנקודת מבט השניה, האדם עליו מסופר בקטע חשב כי אין מרבים לספר על הזיקית וכי היא לא קיימת.
עכשיו תגיד לי לאיזו נקודת מבט באמת התכוונת, אני מחכה לתשובה.
אהבתי את נקודות המבט.
הסיפור מתאר אדם ההולך על זיקית שנמצאת בתוך מזכרת שלג.
אין פרשנות אחת לסיפור, הסיפור מבוסס על חוויה אישית.
שלום אדון מאיר היקר, מה שלומך? משתמע מכתיבתך כי מצבך אינו טוב.
אני אהיה כן איתך ואגיד שהדבר היחיד שאהבתי בסיפורך הירוד הוא אורכו המבזה.
לפחות אהבת את האורך.
חח.. משעשע :-)
תודה
גדול! אהבתי :)
תודה