להתעורר מהמוות – מאיה V

מאיה נמשכה בכוח בגרם המדרגות והיא התחילה לצרוח אך הפסיקה במהירות, היא איבדה המון דם והיא חשה חולשה. היא כמעט ולא יכלה לנשום בגלל החתך העמוק גרונה וקולה נאבד אט אט בחלל האוויר. מאיה ראתה שהגיעו לחניה של בית ספר וואן צהוב נפתח והאיש החשוך זרק אותה לתוך הואן.
איך היא הגיעה לבית הספר? ככה. האיש רדף אחריה מאז הצלצול האחרון של בית הספר והיא הסתובבה בכל העיר ניסתה להתחבאות, עד שהגיעה לבית ספר היא היתה חלשה והוא תפס אותה, שיסף את גרונה, והיא שמעה קולות מכיתתה וניסתה לבקש עזרה ואז התעלפה. היא התעוררה שוב כשקיבלה מכה בראש מגרם המדרגות.
הואן החל בנסיעה ומאיה הרגישה שהאוויר אוזל מהעולם, שגופה מתפורר, והיא ראתה רק נורה לבנה ומסביב הכל היה חשוך. היא ניסתה לנשום אוויר בכוח אך ללא הצלחה, היא הרגישה אך הלב שלה עוצר ונודם.
***
מאיה התעוררה בחדר אדום ולידה נחה גופה של אישה עם שמלה שחורה. שיערה האדמוני היה מוכתם דם קרוש ועיניה הסגולות היו ללא חיים.
ברידג'ט עמדה מול מאיה צלויה מהצוואר ולידה הנער שהיה לצידה כל היום בבית הספר, הם נראו כאילו איבדו את ההכרה ולידם עמד האיש אפוך החשכה, והפעם מאיה ראתה אותו בבירור.
שיער אפור ארוך אסוף לצמה מלאת שוונצים, עין אחת לבנה לגמרי והשנייה חומה כהה, שפתיים ורודות יבשות, זיפים שחורים, קמטים. הוא היה גבוה ולא שרירי במיוחד, הוא גם היה חיוור.
"בגללך ובגלל החברים שלך הייתי בכלא כי האשמתם אותי ברציחת מישהו. הייתי בבידוד, רחוק מהעולם, במשך שבע שנים. גרמתם לי להיות רוצח ואני ארצח אתכם." אמר האיש.
התמונה השתנתה ומאיה ישבה על מפת פיקניק אדומה ואכלה תפוח לצידו של חן, הם התנשקו ואז הוא התפוגג. מאיה צרחה וחן הופיע מעליה מנסה לתקוע לה סכין בגב. התמונה התחלפה בשנית ומאיה טבעה. רגלה השמאלית נתפסה באצה והסתבכה בתוכה ואווירה אזל, האישה שראתה בחלום הראשון, זו שנרצחה, חתכה את האצה ומאיה שחתה למעלה. מאיה הרגישה כאילו היא לא נושמת, היא בלעה המון מים וחן עמד מעליה וניסה להצילה.
***
מאיה השתעלה ומעליה עמדה האישה שהצילה את מאיה מ"אסון האצה". היא נראתה מלאת הקלה, והיא סידרה את שיערה.
"אני אמורה, וכמו שהערתי את חברתך יובל, הערתי אותך. אמנם לא בכית בשאול, אבל ראיתי את העתיד שלך ואת תזכי בפרס נובל משהו. והפעם אני יודעת מה כוחך, את קוראת אנשים! במבט אחד עליהם את יודעת עליהם הכל!"
"מה?" שאלה מאיה.
"אני יכולה להעיר אנשים, אני אחת מהשליטות בשאול, וזכותי להעיר כל מי שאני רואה שראוי לעלות למעלה, ואת וחברתך ראויות."
"לקרוא אנשים?"
"במבט אחד צוכלי לדעת הכל על אנשים, וחברתך יובל, יכולה לראות את העתיד במגע עם משהו או מישהו, יש לכם כוחות מיוחדים והמשימה שלכם היא לדעת מי רצח אתכם ומי העיר אתכם."
"את הערת אותנו, אמרת עכשיו."
"כשתשתמשו בכוחותכם לראשונה תשכחו אותי ותשכחו את החלומות ואת החזיונות אבל ן תזכרו שאמרתי לכם שתצטרכו למצוא אותי ואת מי שרצח אתכם כדי שאני אחזיר אותו לשאול."
"תחזירי אותו לשאול? הוא ברח? איך? אמורה?" אמורה נעלמה מול עיניה של מאיה ומאיה יצאה מהחדר המואר בירוק למסדרון עם הקירות הצהבהבים שראתה בחלומותיה. היא רצה במסדרון אל עבר הדלת ויצאה לאוויר הצח. היא הרגישה כאילו היא צעצוע שהרגע יצרו אותו, כמו טלפון שנשבר ותיקנו אותו.
היא הרגישה חדשה.
מולה היא ראתה את בית הספר ואת ברידג'ט יוצאת מהשער עם אזיקים בידיה, ולידה עומד מישהו עם שיער שחור באורך האוזניים. מאיה הסתכלה עליו והיא ראתה כל, מידע עלה במוחה, על האיש שעמד לידה ואמורה וכל מה שראתה שקשור לאמורה נמחק.
ג'ונן. מלאך שומר על ברידג'ט, ברידג'ט לא נמחקת משום שג'ונן הטיל עליה כישוף ברגע שהעיר אותה. בין השניים יש רומן, וכוחה של ברידג'ט הוא להפנט.
המידע הפסיק להראות א היא עדיין זכרה אותו במוחה, ברידג'ט התעלפה ונפלה על הקרקע.
"תקראו לאמבולנס, היא לא נושמת!" אמר אחד השוטרים ושחרר אותה מהאזיקים.
"הלב שלה איטי מדי, תקראו למישהו, תעשו משהו!" אמר השוטר ששיחרר אותה לשניים האחרים.
"שלום אני צריך אמבולנס לבית הספר אורנים שבתל אביב." אמר אחד השוטרים, או ליתר דיוק צעק אחד השוטרים מהטלפון.
"אין בעיה אדוני, האמבולנס יגיע תוך רבע שעה." נשמעה תשובה מחוץ לטלפון.
"רבע שעה? היא גוססת." אמר השוטר וניפץ את הטלפון על האספלט.
"מאוחר מידי, היא מתה." אמר אחד השוטרים.
רגע מה זה? מידע שוב נגלה לעיניה של מאיה.
לג'ונן כוחות ריפוי, וכל מי שיכול לראותו מת פעם או שראה את נשמתו שעברה ל"גור" בגופו החדש.
'אני מתתי?' שאלה מאיה את עצמה, 'אני מתתי ובגלל זה אני רואה אותו?'
"נכון מאוד." היא שמעה קול מאחוריה.
אישה בשנות העשרים לחייה עמדה מאחוריה. שיערה היה ורוד והיא גילחה את שיערה בצד שמאל.
"דניאלה, המאלכית השומרת שלך!" אמרה והושיטה למאיה יד מלאה צמידים וטבעות. דניאלה הייתה לבושה בגופייה לבנה עם רקמת זהב, וחצאית עד העקב לבנה, עם חגורה זהובה. היו לה כנפיים קטנות, לא מה שמאיה ציפתה לראות, ולבנות עם נוצות צחורות ועדינות.
"ג'ונן!" צעקה דניאלה, "תשתמש בכוחות שלך."
מאיה הסתכלה על ברידג'ט, היא, היא…
יש סיכוי להציל אותה?
ג'ונן נעלם, היא מתה אבל היא רועדת.
"זה אומר שני דברים, "אמרה דניאלה, "או שהיא מתעוררת בידי כוחות השאול, או שנשמתה עולה למעלה." פיה של ברידג'ט נפתח וענן לבן יצא מתוכו.
"מצטערת יקירתי," אמרה דניאלה, "אני מבטיחה לך שאני אנסה להחזיר אותה."