איך אפשר להרביץ לאבנים

עד החומר זה טוב ואז עד אבנים זה בסדר, ומשם זה מרגיש ממש לא ממצא את הפוטנציאל. אבל אהבתי את הרעיון מאחורי

בכנות אחי, לא הבנתי את הרעיון הכללי של הכתיבה שלך, וגם כשניסיתי להבין – כל הרעיונות שזרמתי איתם, נתגלו לי כסתירה בחלקו השני של הקטע.

הקטע כשלעצמו מלווה בכתיבה יפה. אבל מעבר לכך – התוכן חשוב ויש בו עניין… בסופו של דבר, אנחנו מתעסקים כאן עם קצת יותר משיר של אייל גולן ;)

אני אשמח אם תברר ותבאר לי את הרוח הנושבת..

לדעתי כן יש רעיון אחד שעובר לאורך כל השיר, אפילו עם הרעיון הוא בעצם סתירה: שהאדם ('האני') קשה ורך. וזה כואב