לשם שינוי אהיה כמו כולם

אני במלחמה.
המלחמה לא נגמרת.
אין שם צבאות וכלי נשק…
אני נלחם בעצמי, עם גיבוב של מילים במחברת.
כמו בפורים, אני עטוף מסכות.
זהויות שונות…
אני לא מוצא את עצמי.
זו מלחמה שלי, מלחמה שאף אחד לא רואה..
זאת מלחמה פרטית שבה אני מחפש את זהותי האמיתית..
כנראה שהיא מסתתרת שם בפנים…
אבל המסכות כבר הפכו לחלק בלתי נפרד ממני.. זה הזמן להפנים.
אני מלא מחשבות.
האם לא אוהבים אותי אלא אוהבים את המסכות?
האם יש מישהו שאותי מכיר?
כנראה שאני סתם, טפט על הקיר.
וכנראה שכך זה יישאר..
עד שיגיע היום בו אפסיק להעמיד פני אחר.
היום שבו אהיה מי שאני באמת.
היום שאפסיק בו להלחם.
אני ארים את הדגל הלבן.
ולשם שינוי, אהיה כמו כולם.