עניין של הרגל

ואת תמיד אמרת לי
שהחיים הם עניין של הרגל
אבל עד שהייתי מצליחה להתרגל לגשם
באה השמש וחטפה מידיי
ואז באו היתושים של הקיץ
ושום דבר כבר לא עזר
אז נאלצתי להתרגל,
ויום אחד, בלי ששמתי לב
הם כבר לא היו.

את אמרת שהחיים הם עניין של הרגל
אבל לא הסברת
ואני נאלצתי להבין לבד
שלפעמים נותנים לך סטירה
והסימן האדום לא יורד מהפנים
אף פעם
וזהו, צריך להתרגל
ולפעמים
בא מישהו
ודופק לך ביס מהלב
ככה, בלי התרעה מוקדמת
ובולע, כן הוא בולע הבן זונה
ומוציא מאוחר יותר בשירותים
ולפעמים
יכולה לבוא מישהי
קטנטנה ושקטה
עדינה-עדינה
ותדחוף קש לריאות
ותנשוף,
ותנשוף ותנשוף
וככה תישאר, עם ריאות מפוצצות
ובכל נשימה תרגיש את הבל פיה
המתוק-מתוק
וככה זה, לך תתרגל עכשיו.

ועד שהתרגלתי אלייך
ואל המשפטים חסרי ההסברים שלך
ואל הביסים שלקחת מהלב שלי
הלכת
אז מה זה עוזר לי שהחיים הם עניין של הרגל
אם אני צריכה להתרגל
לחוסר שלך
אם אני צריכה לנשום את הבל פיך
בכל פעם שאני מכניסה אוויר למערכות
אם אני צריכה להמשיך לקחת אוויר,
כי כוסעמק
מי רוצה לקחת אוויר
כשאת לא שם
בוהה בי בעיני העגל
ומחכה שאפסיק לנשום
ואתחיל לנשק אותך.