הטיוטות שלי
נכנסתי לביתו של אבי ועליתי לחדר שלי מהר, מתעלמת ממנו ומקרן שבדיוק צצה כשנכנסנו, כנראה חושבת שיש לה את הזכות לנזוף בי. כן בטח. פתחתי את דלת הארון שבחדרי ונכנסתי […]
"את יודעת למה את כאן?" השוטר הביט בי מצדו של שולחן החקירות. הבטתי הישר של עיניו כמנהלת קרב מבטים והמשכתי ללעוס בקולניות את המסטיק שטעמו כבר מזמן נעלם. הוא נאנח […]
היא גרה בבניין של החתולים, מיצי (כן. מיצי. שם נורא. אבל ככה זה) תמיד הייתה יולדת את גורייה בגינה האחורית שלה. ידעתי למה, היא פשוט הייתה נפלאה. נפגשנו פעם ראשונה […]
אני מדבר יותר מידי, אני יודע. אני יודע. כשהשיחות בטלפון הופכות למונולוג. שלי. אני יודע. אני יודע. למדתי לשחות, כמו פרפר. מזל. עוד הייתי טובע בעצמי, המוח עדיין צף. בפורמלין. […]
הצללית שלו מצטיירת נשענת כנגד הקיר הדביק משכבת זוהמה, תחת פנס השמן התלוי בוו על הקיר, מטלטל ברוח. מכונית חולפת בדרך למקום אחר. יש כמה כרזות בלויות, שוליהן מרוטים או […]
קווים לדמותך משורטטים ביד גסה בין דפי שורות התלמים הם חורצים את הדיו השחור. אין בזה הרבה הגיון שקווים יוצרים אדם ובכל זאת הנה אתה ניבט מתוכם כמו חיזיון.
הבוקר הגיע מהר מדי , הרגשתי את החרדה כובלת אותי למיטה . אולי אני אגיד להורים שלי שאני חולה, בכל זאת חזרנו צפונה וקר פה בהרבה . אולי אני אגיד […]
אני עדיין מרגישה אותו הדבר, אני מרגישה מתוסכלת וטיפשה. תמיד שנאתי את אותן בנות שפוגעים בהן והן ממשיכות לחזור כמו כלב פצוע ומסכן. אני יודעת שמגיע לי מישהו שאוהב אותי, […]
לחיות או לא לחיות? זאת השאלה! האם לבחור בקיום אומלל? או שמה להתפתות למוות נהדר? הו עולם, למה עוול כזה עשית לי? מה פשעתי כנגד אדוני? הרשה נא לי לחפר […]
בוקר. פוקחת את עיניי, יבשות כמו שפתיי. הרגליים מתרוממות כמו רובוט מתקדמות. בהתארגנות מהירה מרגישה בדהירה. בשביל יום מבוזבז בשביל קלוריות על הגז בשביל לחזור שוב לישון על כרית שיבשה […]
בס"ד. "את צריכה לזכור ידע זה כוח" הוא אמר לי והביט בעיניי תוך כדי נסיעה. הוא החזיר את מבטו לכביש והמשיך "יש לך כוח אבל כוח פנימי שלא ניתן לנצח […]
אמא שלי ילדה אותי כשהייתה בת שמונה עשרה, גיל צעיר. אולי צעיר מדי. ההורים שלי התחתנו שנתיים אחרי. את אחי הם ילדו שש שנים אחרי, כשהייתי בת שמונה. אני זוכרת […]
"אפשר לעשות לייב מאינסטגרם שלך?" שאלתי "לא" אמר "נו למה?" שאלתי "פליז פליז פליז" חפרתי לו בדרך לאוטו "יוו קרציה" אמר נאנח "אז אפשר?" שאלתי עם חיוך לאחר שם את […]
אני לא יודעת בעצמי מה להגיד. אני לא יודעת מה עובר עליי בכלל, מה אני מרגישה. אני לא מכירה את עצמי ולא חברה כל כך טובה של עצמי. כולם אומרים […]
הסתכלתי עליו בהלם, לא מסוגלת להרגיע את סערת הרגשות שבתוכי, "אתה אדוארד ליט?!" שאלתי אותו ששמו נפלט מפי בצעקה. הוא הנהן חלושות, נראה כמצטער ומבויש בו זמנית. " תביני סיינט, […]
פרק 3 ~נקודת מבט כללית~ "הו לא הוא יפיל אותו מהצוק" היא אמרה בפניקה, כשמישהו מחזיק אותה. סאסקה המעולף נמצא בידיו של איש מסתורי, סאקורה רועדת "לא, לא,בבקשה אל תעשה […]
בכל השנים שגדלנו ביחד אותך אף פעם לא שנאתי, את כולם כן- לתקופות, שעכשיו נשכחו כמעט ומוזכרות רק בתור בדיחות פרטיות, אפילו שבגדת בי פעם, כשכולם עשו עלי חרם כי […]
לא היה מה לעשות. אף פעם אין. אבל גל התעקשה והזמינה כרטיסים באינטרנט, אז הלכנו לסרט. אמרתי לכולם שאין לי מושג על מה הסרט, שגל בחרה, אפילו שהיה לי מושג, […]
אני שונא אותך כן את את עם השיער הגלי, המבטא האמריקאי, הגישה הביצ'ית שלך להכל, הביטחון עצמי שלך אני שונא אותך אני שונא גם אותך את עם השיער הארוך, הקול […]
אני עומדת על גג הבניין,חמישה אנשים מקיפים אותי ולא נותנים לי לברוח. אני בוכה,צועקת,מתחננת אבל הם לא משחררים אותי,הם רק דוחפים אותי עוד ועוד לקצה הגג של ביניין בגובה 19 […]
אני עומדת על גג הבניין,חמישה אנשים מקיפים אותי ולא נותנים לי לברוח. אני בוכה,צועקת,מתחננת אבל הם לא משחררים אותי,הם רק דוחפים אותי עוד ועוד לקצה הגג של ביניין בגובה 19 […]
It is dark, In my brain. When I think of you, The grey clouds drain. Sleeping on the floor, Imagining it\\\'s your chest. Counting The minutes, Until our lips meet.
נכון שלא רואים את הפנים שלה בתמונה אבל סתם שתדע..היא הכי יפה שיש..יש לה יופי ממכר…האופי שלה כמו היופי..במילה אחת מדהים!אין על זה וויכוח בכלל…היא פשוט יפה..השיער האדמדם שלה מוסיף […]
"הפעל" מלמלתי והמתנתי שתוכנת 'שועל' תעלה. בהיתי בקיר בינתים. קיר לבן משמים . פעם אנשים נהגו להשקיע בקירות שלהם , לעצב, לתלות תמונות , לצבוע . 'שועל' שינתה הכל. למה […]
תן למחשבות לקחת אותך לארץ אחרת, להעיף אותך מן הקצה האחד לשני ולרסק אותך על צוק גבוה כל כך שהנפילה ממנו כל כך מצערת. תן למחשבות להחזיר אותך לימים של […]
בכיתי, גם את. לא בכית כי זה הסוף, בכית כי אני בכיתי. ניגבת לי את הדמעות, המגע שלך, הוא היה כל כך חם ונעים. רציתי רק להיות איתך, לחבק אותך […]
כיצד יצא הרגש השמור בפנים. בראשי כל כך קצר, כל כך פשוט, יפה. אך חסומה דרכו למציאות. כיצד אבטא את הרגש, את הצער שבמחסום.
בשקט, שהסוד לא יתגלה. אצבעותיך מרקדות עליי, ואנחה קלה נפלטת מפי. אך במציאות, שפתיי נשוכות מעט. לא להרעיש, שהסוד לא יתגלה. תמשיך, תענג, תגרום לרעד בגופי. אך בשקט, שהסוד לא […]
פאק פאק פאק. אחד הימים הרעים. אני רץ לרכבת כמו אדיוט. אני עקום. מנסה לאזן שתי מחברות וקלסר וסדוור על יד אחת ולדחוס עם היד השניה שתי מחברות אחרות לתיק. […]