הטיוטות שלי
שעשועים פנטסטיים – 1 – סיפור שמתחיל בחדר המתנה… זה היה "רגע"?… דית' לא ידע אם מה שחווה יכל להיחשב כ- "רגע". כאילו הברק הבזיק בעומקי ובתוככי לבו, וגרם לו […]
היא עמדה על הבמה בגב זקוף, ידיה מחזיקות במקרופון ברעד כמעט בלתי נראה. היא לבשה חצאית שחורה וקצרה, סנדלים לבנות שנקשרו ונשרכו עד ברכיה, וחולצה צמודה ואדומה. שיערה היה בלונדיני […]
יצאתי מהמטבח לבר שיש במסעדה מתקרבת ליגאל "יגאל" קראתי לעברו נשענת על הבר "כן נינה?" שאל ואני הגנבתי מבט לטלוויזיה למשחק המונדיאל ברזיל נגד קולומביה, המשחק היה לקראת סיום, חייכתי […]
רצתי אחריו כמו שלא רצתי בחיים שלי. יותר מהר מהפעם הזו כשרדף אחרי הכלב של מומו כשהייתי בן תשע. יותר מהר מהפעם שרדפתי אחרי הכלב הדפוק של חברה שלי שאשכרה […]
"תבחר, ליאור. אתה נשאר, או שאתה הולך?" השפתיים שלי רועדות בזמן שמליחות מציפה את פי. "אליה-" "תבחר!" הדמעות מכתימות את לחיי. התינוקת הקטנה שנחה בין ידיי מתחילה ליילל ולנוע בעצבנות. […]
"אז, למה כולם חושבים שאני בי?" שטן עמד על רשת המתכת שג'ף , ידידו, זימן לפני דקות אחדות. "כולם יודעים שאני הצהרתי שאני התאהבתי במלאכית השמיים אשר לכדנו לפני, אממ.. […]
עוד לפני כמה ימים, אני הייתי מאיימת למחוק אותך; עוד לפני כמה ימים, כמעט שלא דיברתי איתך, עוד לפני כמה ימים, הייתה רק העמדת פנים, אבל בסך הכל, אנחנו רק […]
\"פאק, ברצינות שאת חושבת על נועה?\" היא נועצת בי מבט מבוהל וקורסת אל תוך עצמה. \"תרגעי, מטומטמת.\" היא נשכבת על הגב לצידי. \"לא התכוונתי.\" אני מושכת בכתפיים. \"לא ממש משנה. […]
נזרקתי נדקרתי כאבתי בכיתי צרחתי נלחמתי נפגעתי הפסדתי נפלתי פחדתי ברחתי נשברתי צעקתי כעסתי קמתי צחקתי התאמצתי התחזקתי קפצתי דיברתי שברתי הפלתי עברתי ניסיתי עשיתי כל כך הרבה; ואז ניצחתי. […]
"אבל את אף פעם לא נותנת סיכוי לאף אחד, לא משנה מי זה" -"וואו, עלית פה על משהו שאפילו אני מבינה רק עכשיו. איך הבנת את זה??" "כי הרבה בנים […]
טסתי בין מסדרונות חשוכים, מהר ככל האפשר, בלי להביט לאחור. לא ידעתי ממה אני בורחת, אבל רק ידעתי שמוטב שאברח. לא ידעתי לאן אני רצה, איפה אני נמצאת, איך הגעתי […]
"רוצה עם זה קפה?" המלצר שאל אותי בחיוך. היה לו שיער בהיר מהמם ועיניים כובשות. אני מקווה שהוא לא ראה שהסמקתי. "אני אעדיף תה, אם אפשר, בבקשה?" דיברתי בשקט והססנות. […]
תמיד אמרת שהזמן יעבור, ותמיד הוא עבר אבל ימים עברו לאט שניות כמו דקות אתה חסר, מרגיש את זה בדם. תמיד ידעתי שתברח אל האור כי אין אותי בחשכה, אבל […]
תפילת העמידה, שמונה עשרה, בחוץ. שלושה צעדים קטנים קדימה, שלושה לאחור והשתחוות. אני בתוך התפילה, שקועה בדיבור עם הקב"ה והנה תפילת הגשמים. "ותן טל ומטר לברכה!" אני אומרת קצת יותר […]
הייתי רוצה להיות וריד בגופך, הייתי רוצה להיות תא במוח שלך, או איזו כדורית בדם, כדי לדעת מה אתה חושב כשאתה שומע את השם שלי, הייתי רוצה לדעת מה אתה […]
תחושה של בגידה, תחושה של חנק. האדם שלמענו מתת הוא זה שלחץ על ההדק. הוא עומד מאחורי חומה כי הוא פוחד מהאמת. עכשיו חלף הזמן, והאדם שמאחור כבר מת. קליפה […]
אני חושבת שאני אמורה להיות מאושרת, הרי ישלי בנזוג מדהים כלכך שממלא בי כל פעם מחדש את החסר, ואני לא אחת כזאת שמחפשת את מה שאין אלא תמיד מודה על […]
-המורה לאנגלית – ההתמודדות של קיטי ורוג עם המורה המרושעת לאנגלית (מקבילה לחגית ישראל). – שקיעה יפיפיה- פייטרו נחטף למעמקי אטלנטיס ע"י הסירנות. – light ’em up- פיגועי שריפה בבייויל […]
רותם נצבעת באדום בוהק כשאני חודרת אל המרחב. המבטים שלנו נפגשים והיא חומקת החוצה, טורקת את הדלת בבהלה. הרגשות שלה מלחכים את העץ, שורפים אותו, מעכלים אותו חי. אני מניחה […]
היא שכבה מצונפת על ידו כעובר, יד אחת מחוממת בין שתי רגילה והשנייה תומכת בראשה. הוא שכב על גבו, יד אחת מאחורי ראשו והשנייה על בטנו, עיניו עצומות, ריסיו הארוכים […]
השעה אחת עשרה בלילה עכשיו ואני ונועם הולכים בחושך. "אז המפקד, מה עושים מחר?" שאלתי אותו וצחקתי. הוא גיחך והסתובב כך שגופו פונה אליי, מצמיד את גבי לקיר כשידיו בשני […]
"לא שוב, לעזאזל!" צעקה ניה בזעם. היא קשרה את שערה הבהיר בגומייה, עומדת מול המראה שבסלון. ״זה לא יכול להיות שהם מתריעים לנו על המבחנים הקשים האלה יומיים לפני! מה […]
בבקשה רק אל תשימו לידי שלט, כי כל מה שתכתבו עלי יהיה לא נכון. אני רק מדמיינת את האנשים עומדים וקוראים את השטויות שרשמתם שם, והנה אפילו איזה אבא מקריא […]
וכמלך השאול, הוא מלך עלי שנים ארוכות תוך התעלמות מוחלטת מחינוך טוב וערכים אשר קיבלתי בביתי. הוא פשט ממני את העור והותיר אותי בבשרי ועצמותיי אשר היו כבדים עלי ממילא. […]
you should be the good girl ’cause that's what everyone expects That's what everybody's thinking and you're nothing more than that.
סקרלט ואני התהלכנו בשעמום במסדרונות המתכתיים של מפקדת מג"ן בניו-יורק, מהחלון הגדול ראינו את השקיעה הכתומה-אדומה היפיפיה. למרות שאם לאמר בכנות מעולם לא אהבתי לצפות בשקיעה, משהו בה תמיד הרגיש […]
בתוך חומות של דיכוי עצמי , מי יעשה צדק בארצי? האם יוכיח הוא להם שהיה טוב גם בלעדיהם? כי ההצהרות לא מובהקות והטענות לא נכונות , השאלות עדיין מרחפות , […]
לכל מקום שאפנה ללכת, תמיד מישהו יקרא לי קיטשית. זה אנשים כיום- וצריך להתמודד עם זה. אנשים תמיד מתלוננים על קיטשיות, אבל אני חושבת שזה כיף להיות קיטשית, לא ככה? […]
הקדמה- טוב נו זה לא ממש הקדמה רק רציתי להסביר שסאסקה וסאקורה הם הדמויות הראשיות תאחלו בהצלחה נ.ב סליחה שאני מתעכבת על ממלכת הלילה טוב חפרתי מתחלים פרק 1- נקודת […]
אנחנו יחד יחדינג ובכל זאת כל אחת לחוד ואיני מצליחה לראות מבעד ארשת פנייך וגם אותה איני מפרשת נכונה כשאיני מבקשת שתסבירי אם הכל בסדר ואז את אומרת שכן ובכל […]