הטיוטות שלי
פרק 35, ואחרון – הספר כולו מוקדש לאחד שהיה והלך, שנטע בי תקוות ולימד אותי שלפני שאת ממהרת להכיר אנשים אחרים, תכירי את עצמך. לפני שאת אוהבת אחרים, תאהבי את […]
פרק 35 – אני לא נושמת. למרות שאני מנסה בכל כוחי, אני לא מצליחה. היא נראת כמעט כמו פעם. כמעט כמו ביום שעזבה, עם תוספת של כמה קמטים מתחת לעיניה […]
אופציות על גבי אופציות. אוף. במה אני אמורה לבחור? העיפרון עמד באוויר כבר עשר דקות ונעצר על כל מילה ברשימה שכללה בתוכה אופציות על גבי אופציות. היום הראשון עבר די […]
אני לא יודעת מה לעשות. כל מה שחשבתי לא יקרה יותר. הכל נהרס. גל לא כאן. אני לא יכולה לחיות בלעדיו. גל היה אח שלי. אני כאן עם עמית. עמית […]
היא הייתה רק עוד נערה, רק עוד ילדה יפה, היא הייתה ריקה,מבטה היה שבור, עיניה לא היו יותר מזוג זכוכיות שהסתכלו על העולם במבט עצוב, היא הייתה הילדה הכי מדהימה […]
ffghfghfghgdoigjrgh'ptrohjtr hoptrh dphtfyu tfy yiyu ffghfghfghgdoigjrgh'ptrohjtr hoptrh dphtfyu tfy yiyuffghfghfghgdoigjrghffghfghfghgdoigjrgh'ptrohjtr hoptrh dphtfyu tfy yiyu'ptrohjtr hoptrh dphtfyu tfy yiyuffghfghfgffghfghfghgdoigjrgh'ptrohjtr hoptrh dphtfyu tfy yffghfghfghgdoigjrgh'ptrohjtr hoptrh dphtfyu tfy yiyuiyuhgdoigjrgh'ptrohjtr hoptrh dphtfyu tfy ffghfghfghgdoigjrgh'ptrohjtr […]
יש לי בעיה. התחלתי לעשות משהו ולא הצלחתי להפסיקו. אני מכורה לזה ולא יודעת איך. איך אפשר להיות מכור ללעבוד בו על החברה הכי טובה שלי? איך אפשר להיות מכורה […]
אני לא יודעת לרגש אנשים, ואני יודעת שאף פעם לא אצליח. אני יודעת, ובכל זה אני כל כך ממוכרת לכתיבה הזאת, למרות שאין בה שום דבר מעניין. מקווה שתהנו מה׳סדרה׳ […]
תמיד אמרו לי דבר אחד בבית. "גבולות נמצאים בשביל מטרה מסוימת." חה. זה די מצחיק. אני תמיד חשבתי שגבולות נמצאים שם בשביל שיעברו אותם. אחרת, מה המטרה שלהם? בכל מקרה, […]
שלום, x? – כן? מדבר y מ-[הכנס שם מקום עבודה כאן] – במה אני יכולה לעזור לך? הגיעו אלינו כמה קבצי נתונים ו- – אין לכם מישהו שמאייש את התפקיד? […]
קטע 1: There is no such thing here, freedom. There is no such thing. There are metal bars, that do not give breathing. I do not believe it long ago. […]
הגוף שלי בעל גבולות ברורים מתחיל מכף רגל נגמר בראש, אבל אני מכילה מים עמוקים ואני יודעת שאומרים את זה על כולם אבל בי יש סערה. והיא גועשת ומידי פעם […]
אין לי סוף, התחלה, או אמצע. אני לא לגמרי מאמינה, ולא לגמרי אמיתית. אין בי כלום, ובכל זאת אני מרגישה משהו. אני הנצח התמידי ולא אמות אף פעם. תדליקו אותי, […]
תמיד אומרים שיש שחור ויש לבן. תמיד זה או זה או זה. או שאתה חכם או שאתה טיפש, או שאתה מכוער או שאתה יפה, או שאתה רשע, או שאתה טוב. […]
מרגלית רצינו לעשות את זה אישית אז זו פרסומת בלעדית בשבילך הבנו שאת אוהבת לשתות ולמדוד בגדים אז בואי שתי במשקה חם באנדרומה אז בואי תמדדי בגדים בגסטרו הצג מדבר […]
הפסקתי לכתוב בערך בשבעה. רציתי לשנות משהו , להרגיש אחרת . זה מוזר. אני מוזרה . עכשיו אני רק חושבת על כל מה שקרה. כבר 2014 . בואו נשחק אסוציאציות […]
"אני לא מתאימה למקום הזה" חשבה ליסה בזמן שרצה אל הבניין הקרוב כדי להתחמק מהגשם שניתך על הרחובות. היא גרה בלונדון כבר חודשיים והיא עדיין מופתעת מהגשם כל פעם מחדש. […]
טירוף היה עימי עוד מינקות בציורי הקיר אותם אימי ציירה עבורי אשר שינו עצמם מידי לילה ליצורים משונים ולוחשים. היו זוחלים אל מיטתי ומספרים אגדות חשוכות. תחילה על מנת להפחיד, […]
פרק 33- אז, בנות, איך עבר היום הראשון ללימודים?! אני חייבת להודות שהיום שלי היה מצויין! הכיתה החדשה מקסימה, וחוץ מזה שכל יום רביעי אני משתחררת בשעה שש בערב, הכל […]
בערב ישבה ניקו על מיטתה בחדר הבנות. סנטה ניקתה את הארון שלה וזימזמה שיר לעצמה, ושתי הבחורות האחרות שישנות בחדר, נטשה ומייקה, היו בחדר השירותים. כדי לשמור על זהותה הבדויה […]
פרק 32 – *הודעה* אני אגיד חד וחלק, הפרקים הבאים יהיו משעממים. בפרקים אני הולכת לפתח את הקשר של מיקה ויהונתן ולהפוך אותו לעמוק. לא תהיה דרמה, לא יהיה "עניין" […]
היא מצביעה על הבחור 'המפורסם' באחת התמונות, "זה אדם" היא לוחשת. אני רואה את הדמעות שלה מתחילות להרטיב את לחייה. "אליס את לא חייבת" אני לוחשת לה ומניחה את ידי […]
"מה זאת אומרת הוא והילדה החדשה ביחד?!" קראה אנדי בכעס. היא עמדה בכניסה לחדר של המנהלת, שבמקומה ישב הכרוז של בית הספר, צ'ייס. הוא הביט בה ואז אמר: "את כלכך […]
התקפלתי מכאבים. ואז זה קרה, העין שלי קלטה אותה, את אליסון. _________________________ לא אחרת מאשר אליסון. הייתי כפוף וידיי חבקו את בטני וראשי הוטה הצידה להסתכל עליה, היא הייתה יפה. […]
אני שונאת את כולכם אני שונאת את זה שגרמתם לי לשנוא אתכם. על זה ששפטתם אותי מהר מידי- וזאת בעיה שלכם. זה החיסרון שלכם. אתם רואים את העטיפה, ושוכחים לקרוא […]
"אף אחד לא חוזר משם" אליס אומרת בשקט "מאיפה?" אני שואלת "אני לא יכולה לדבר על זה, לא כרגע" אליס אומרת "למה?" אני חושבת שאני קצת מציקה עם כל השאלות […]
קוראים לי אמיר. אני גר בפנימייה. כשהייתי בן שלוש עשרה הגעתי לפנימייה הזאת. אני היחיד שיודע מה קרה להורי. לא סיפרתי לאף אחד מה קרה ביום האחרון שראיתי אותם ואני […]
אם הייתם עומדים ברחוב ריצ'ארד קפלן בערך בחצות בתחילת החודש הקודם, כשהירח היה רק פס דק כמעט בלתי נראה בשמיים, הייתם רואים מחזה משונה. בערך רבע שעה לפני חצות, הייתם […]
"ביי נתגעגע" קים חיבקה אותו שוב. "תהיה חסר. וגם יהיה מוזר שהבית יהיה ריק מבחורות" חייכתי ונתתי לו חיבוק אחרון. "אני מקווה שתצליחו להסתדר בלעדי, אני יודע שיהיה קשה, אבל […]
כשסיימתי לספר דני שתק. "קרה משהו?" שאלתי. "לא. אמרת לי לא להגיד משהו לא נכון. אני לא אומר" אמר. "אני לא זוכר כלום מהחמש שנים האחרונות" אמרתי בתסכול. "אתה בן […]