הטיוטות שלי
הכל מתוזמן להכל יש תאריך פג תוקף מהר לפני שיגמר רצים אחרי הכל בניסיון להכיל את העולם בזמן קצוב ברדיפה אחרי דברים שאנו לא יכולים לקבל רדיפה אחרי התענוגות, האיסורים […]
תמיד יהיה שם משהו תמיד יהיה לה משהו בראש תמיד יהיה לה המון תמיד יהיה לה המון לעשות והיא אף פעם לא עונה אף פעם לא מתייחסת היא אף פעם […]
תמיד יהיה שם משהו תמיד יהיה לה משהו בראש תמיד יהיה לה המון תמיד יהיה לה המון לעשות והיא אף פעם לא עונה אף פעם לא מתייחסת היא אף פעם […]
תמיד יהיה שם משהו תמיד יהיה לה משהו בראש תמיד יהיה לה המון תמיד יהיה לה המון לעשות והיא אף פעם לא עונה אף פעם לא מתייחסת היא אף פעם […]
תמיד יהיה שם משהו תמיד יהיה לה משהו בראש תמיד יהיה לה המון תמיד יהיה לה המון לעשות והיא אף פעם לא עונה אף פעם לא מתייחסת היא אף פעם […]
נשענתי על הקיר המחוספס שהרגיש כמו סכינים קטנות בגבי. דן פתח את הדלת וסימן לי עם ידו להיכנס. נשארתי שעונה על הקיר. דן התקרב אלי ושם את ידיו על הקיר […]
נשענתי על הקיר המחוספס שהרגיש כמו סכינים קטנות בגבי. דן פתח את הדלת וסימן לי עם ידו להיכנס. נשארתי שעונה על הקיר. דן התקרב אלי ושם את ידיו על הקיר […]
הקדמה חזרתי מבית הספר, כרגיל היה נורא, אבל לא יותר מתמיד. "איך היה?" אמא שלי שאלה, עניתי לה "בסדר" היא יודעת שאני סובלת שם, זה לא שאני מסתירה ממנה, דווקא […]
פרק 3 הנערה עם תליון הזהב מאהי ניסה להתרכז בלוח הניצב מולו, או לפחות להיראות כאילו הוא מתרכז. גברת שטיינברג, המורה, פלטה מפיה כל מני משוואות מתמטיות וחוקים שמאהי אפילו […]
דין חזר מעבודתו בשמונה בערב, מותש לחלוטין. הוא פתח את דלת ביתו, זרק את התיק השחור שלו על ידה בחוסר אכפתיות מופגן ובחוסר עניין לפתוח אותו ולבצע את העבודה שהמורה […]
החדר ליד היה שייך למחלקה הגיאוגרפית, וזה בערך כל מה שהיה. השאר השתגע באיזה שהוא שלב, ואז דעך עד לסיום מופלא אבל צפוי. היהודים השתלטו על מאדים סוג של מובן, […]
"בל" "אל תקרא לי ככה" התלוננה איזבל שוב. "איך?" איידן פסע בעקבותיה בעודה מנסה להתחמק ממנו לאחד החדרים, "בל?" שאל בהתגרות. "תפסיק!" היא הסתובבה אליו, נבהלת מהמרחק המזערי בניהם וממהרת […]
"תראי, אני לא באמת חושב שזה רעיון טוב," הוא התחיל להגיד משהו, אך מיד תפסתי בשתי ידיו והבטתי בו בעיניים מתחננות, ישר לתוך התכול שבעיניו. הוא מיהר להסיט את מבטו. […]
אני מתעוררת כשאור חד מגיח לחדרי "אבא," אני מתלוננת ומתמתחת בעייפות, מסרבת לפקוח את עייני כשאבי מסיט את הווילון הלבן בחדרי וגורם לקרן השמש האכזרית לחדור לחדרי. "קומי." הוא אומר […]
רגעים אבודים שזכרת, תצלומים ישנים ששמרת, אנשים בודדים שאהבת, דברים טובים שעשית, חיים חדשים שבחרת. רגעים אבודים שזכרת, עם תצלומים ישנים ששמרת, של אנשים בודדים שאהבת, בדברים טובים שעשית, בחיים […]
העיניים היפות שלך מכשפות אותי. הרגעים איתך משאירים אותי מוזר. אני שונה יותר כשאני איתך, אני אוהב אותך יותר כשאני איתך. וכשאת הולכת.. אני מביט בתמונות שלך. מרגיש אובססיבי. אני […]
i think that i\'m blind because I am in love with him so i admit that i love him it was clearly since 14 years old or the beginning of […]
נשיקה רטובה החליפה את שיניי, שקילפו את העור היבש שהתקלף מעט משפתי התחתונה. "מממ, עזוב אותי עכשיו…" הנשיקה הקשתה עליי לדבר ונאלצתי למלמל את דבריי בלחישה, אך בתגובה הוא רק […]
פרק 6- הבעות פנים קרות: כמו בכל ערב,ישבנו כולנו מול הטלוויזיה כדי לשמוע את החדשות. אבי ישב על הכורסה שלו, אימי מזגה מים לכולם, אני ואחי ישבנו על הספה הגדולה, […]
כל הכבוד לך, בוא נמחא לך כפיים…. ידעתי שאסור לי, אסור לי לשבור את החוק – פעם אחת ותודה רבה.. אבל מסיבה לא ברורה שברתי אותו כמו סתומה.. לפנייך לא […]
"מה אתה ערס? כבה כבה." "מה הבעיה?" תמה סמי. "די כבר זה עושה לי חור באוזן התת רמה הזאת," מחה שימי. הוא אסף את הציצית שיער הבהירה שתמיד נכנסה לשדה […]
הוא מביט בעיני ואני בשלו, שנינו פורצים בצחוק מדבק. – ״אולי כדאי שנצא״ אני קמה מהמיטה המבולגנת שלי. ״בואי״הוא קם, בניגוד אלי הוא לא הוריד את נעליו. אני לובשת את […]
באותו ערב. קייסי ואלכס שוכבות על הדשא ומסתכלות על השמיים. "כשהייתי קטנה אני ואמא שלי היינו מסתכלות הרבה על השמיים….על כוכבים..על עננים…. לא מדברות… רק מסתכלות על השמיים ומחזיקות ידיים…היא […]
"מה הבעיות שלך?" הוא שאל. זה כל כך מצחיק, כשהוא שואל אותי דברים כאלה, מה באמת הבעיות שלי? מה ברצינו לא בסדר איתי? "את רגע אחד רוצה לעשות משהו ורגע […]
הנה שוב הן מדברות וגם אני משתתפת בשיחה, ומושכת את הנושא לכיוון מחיקת זהויות בקהילה הלהטבקא"פית. אני אוהבת אותן, את שתיהן. בכל יום אני מנסה לשכנע את עצמי שמחר, כשאדבר […]
היינו במרתף של דרק. ראיתי אותו קושר בחורה שנראתה לי מוכרת לשרשראות ברזל שנתלו מהתקרה. "ואלרי?" שאלתי והבטתי בבחורה. "בלה?" היא הביטה בי. "למדנו יחד בכיתה בתיכון לא?" "כ..כן. רגע.. […]
"אני צריכה עוד כמה דקות" מכירות את זה שאתן מתעוררות ליום של ניווטים עם כאבים עזים ברגל ומרגישות כל כך עלובות וחסרות שליטה? "בטח סתם מתחת שריר.." דניאל נעמדת מולי […]
הוא שולח לי הודעה, מוזר. הוא כמעט ולא.. מדי פעם כשהוא צריך עזרה במגמת פסיכולוגיה. אני לא יכולה להתעלם. אני עוצרת את המוזיקה שלי באייפד ולוקחת את הטלפון, נכנסת להודעות. […]
"אני מגיע לביקור היום" פתחתי את ההודעה אחרי שכיביתי את השעון המעורר. "יש לאלון יום הולדת. אל תגלי" "נשבעת" שלחתי וחיבקתי את הכרית. עברו חודשיים מאז שראיתי אותו בפעם האחרונה. […]
האוטובוס עוצר ליד הבית שלי. הוא לא שלי, הוא של דודתי, אבל אני גרה בו כבר 3 חודשים. ״להתראות, טניה.״ אני מעיפה את התרמיל שלי על גבי, מנופפת לדודתי לשלום, […]