הטיוטות שלי
יומן חיים … שמי סאם והיום הבנתי שמציאות אחרת . אני יסביר למה חשבתי על זה הבנתי שאי אפשר לסמוך על אף אחד ! למה אז יש לי משפחה חצי […]
חזרתי מבית ספר אחרי יום שעבר חלק בלי ריבים מיותרים בלי כלום . דן סימס לי "חולה עלייך אש, רוצה לבוא אליי היום ? נהיה לבד" "כן מאמי אני אבוא […]
אני מביט בגשם המטפטף על הנהר, מרגיש אותו מטפטף גם עלי, על ראשי הקירח. לא אכפת לי. אמא שולחת הודעה בדאגה. אני מודיע לה שהכל בסדר. הכל בסדר. הכל בסדר […]
כמו אקורד מוקטן אני צורמת לרגע מחכה להיפתר אל הראשונה.
"בוקר טוב" אמר מר ג'ון. "בוקר טוב" הכיתה ענתה בחזרה. ~ אלירן פתח את הדלת. כולם הסתכלו על השולחן של ניקול. היה נראה כאילו תפסו את המקום של אלירן. "בוקר […]
בסמטה חשוכה נעמדה לה ילדה, שיערה זהוב ועיניה כחולות, דמעות בעיניה, לחישות נשמעו מפיה, \"הצילו\" היא לוחשת, מדוע היא לא הולכת? איש לא לפניה, רק סמטה שסופה לא נראה, צעד […]
הדרך לממלכת גליינד הייתה בוצית ומלאת גבעות, וזה בהחלט לא עזר שהם נסעו בקרון עץ רעוע שהיה על סף שבירה, אך הם היו רגילים לכך. בכל זאת, אף אחד מהארבעה […]
אני מחכה עד שעורי יתקלף ויתחלף ויתהפך, ולא ישאר זכר לכוויה הגדולה בו. ואולי, אני בכלל מחכה עד שהאישה הטובה בעולם תחבק אותי, ואז עורי יתקלף ויתחלף ולא יתהפך, והכוויה […]
בפרק הקודם: "יאללה בואי נלך כבר שתיים עשרה בלילה" אמרתי לה באדישות והיא הנידה את ראשה לכן יצאנו מהחדר ומהבית בכלל לכיוון המכונית של אבא שלי,נכנסנו והתנעתי את המכונית ונסענו […]
~יום למחרת~ "היום שלחו במייל שיש לכם טיול ביער בצפון של יומיים מהערב.." אמרה אמי ונכנסה לחדר "אל תגידי לי שאת מכריחה אותי ללכת.." אמרתי בזלזול "זה טיול , לא […]
~נקודת המבט של סקאי~ אני בדיוק מסיים את העבודה כשרוז חוזרת. אני רואה שהיא מאושרת, שערה פרוע והיא מחייכת בהתלהבות. ראיתי אותה רק כמה פעמים בבית הספר- בדרך כלל בג'ינס […]
לפי בקשתה של המבקשת הראפ בלבד: אנחנו נהיה כל הלילה, והכל בסדר. לא תלונות על הגוף שלי, כל-כך ניאון תחת האורות האלה. בן, אני שתיתי, הולכת במכלול שלי, אני נאחזת […]
פעם ראשונה אני מבינה שאני לבד.. כול כך לבד פעם חשבתי שאלה שסובבים אותי מבינים אותי . עכשיו אני מבינה שהם לא מבינים את עצמם כי הם באותה בועה וכול […]
hello, hello, can anyone hear me ? only the sound of tears echoing in my ears Stepping into the unknown i dont want stay here alone,
עמדתי עם המשפחה שלי בסלון של משפחתו של עמית. הבטנו אחד בשנייה, לא יודעים מה לומר, לא יודעים איך להגיב. "להתראות דנה מתוקה. תשמרי על עצמך שם בפריס." היא אמרה, […]
עמדתי עם המשפחה שלי בסלון של משפחתו של עמית. הבטנו אחד בשנייה, לא יודעים מה לומר, לא יודעים איך להגיב. "להתראות דנה מתוקה. תשמרי על עצמך שם בפריס." היא אמרה, […]
אני רוצה להגיד לך תודה תודה על שהיית חברה כזו נוראית שהשפלת שצחקת שלא היה לך אכפת אני רוצה להגיד לך תודה על כך שאותי השתקת שהתעלמת תודה שהיית כזו […]
"אני לוחמת," היא שכנעה את עצמה כל בוקר מחדש. המשפט הזה שאמרה לעצמה בכל בוקר היה תקוותה האחרונה. היא הייתה משחררת את הכבלים שכובלים אותה אל הארץ וחוזרת אל השמיים. […]
ג'ין קמה היום במצב רוח טוב היא כבר הייתה מאושרת היא הגיעה לבית ספר של צ'ארלס אקסייביאר רק לפני שבוע אבל עדיין הרגישה שייכת לאחר שההורים שלה וויתרו עליה כי […]
אני לא טובה בברכות, אבל אני יכולה לכתוב ככה סתם מהלב. אז אני אתאר עכשיו מה שאני חושבת מכל הלב עלייך. אני לא אגיד מזל טוב גם אם אני מהטלפון. […]
לכל מקום שאלך תמיד אהיה שם בליבך, תזכרי אותי לעד, אפילו כשאיני כאן, המחי את דמעותייך ותראי את השיניים,
"היי," הוא הרים את עיניו אליי ומבטו הזמין אותי להתיישב לידו, על שמיכת המשבצות שהניח על הדשא הקוצני, הירוק ומלא שמחת החיים. "שלום," חייכתי אליו והתיישבתי לידו. רציתי להגיד משהו […]
יצאתי מהמכונית ואמא חיבקה אותי וכרכה את ידה סביב גופי כאילו הייתי ילדה קטנה. "אמא," רטנתי והדפתי את החיבוק שלה אך היא עטפה אותו ונכנעתי למגעה, החיבוק שלה בטח יהיה […]
נשמתי בכבדות, הווטרינר לא הפסיק להתהלך בחדר, כן, זו הייתה המלטה קשה, מאוד קשה. הסתכלתי על השעון, מתי העינוי הזה ייגמר כבר? "לא להיכנס!" הווטרינר קרא מהחדר הסגור, "לי, זה […]
כבר כתבתי אחד כזה, והיו בו שמונה. עכשיו יש לי עוד כמה רעיונות. 9. להוציא ספר שיהיה ממש מפורסם, קיטשי וחמוד כזה. 10.שיהיה לי חבר ממש חתיך שאני אוכל להתמזמז […]
הלוואי שלא הייתי כזאת פחדנית, הלוואי שאתה היית מבין רמזים יותר טוב. הלוואי שהייתי מצליחה לצחוק מהבדיחות העלובות שלך. הלוואי שלא הייתי מצחקקת בכל פעם שאתה פונה אליי. הלוואי שלא […]
פרק תשע: " הארי " מלמלתי צמודה לשפתיו כשהוא לקח הפסקת נשימה קצרה וישר חזר לנשק את שפתיי שנייה אחרי שסיימתי לדבר. אני לא יודעת מה קרה לי, או איך […]
"נעים להכיר" חייכתי בחזרה. -הגענו- הייתה שם כניסה ענקית ומרהיבה, המון פרחים ועצים.
הלכתי בין עצים אשר קצותיהם נעלמו בין העננים, ושיחים גדולים וירוקים. לא הבנתי מתי הגעתי ליער הזה, והיה בי דחף מוזר להמשיך ללכת קדימה, ואולי סוף סוף לצאת ממנו. שביל […]
All the past it just a lisonthat we larn – DEMI LOVATO – DONT FORGET