הטיוטות שלי
העיניים העלו מסך בבימת המוח והריסים רפרפו כקשים גמישים גמעו את הפלורוסנטים ומבעד לתקרה עמד הצוות והחזיק אצבעות שאפול על ברכיי כמתוכנן ואשא מבטי מעלה ועל תקרתי אראה עצמי- הכתם […]
איני כורתת עוד משוררים גברים את הראשות אשא לגדולה ואת הראשים אשא עד למפתן ביתי ואטיל במימי הביבים את מוצאי המר הגבר הנואש האישה הגוברת איני כורתת עוד משוררים גברים. […]
המכשפות יבחשו בקדרת עיניי וילכלכו בבואתי לחלוחיות-לחלוחיות ואני אקפא על שפת המכשפות ואלחש את מילותיי בתוך החלול וקדרתי תאפיל יומם וליל יעלו לסף מיטתי המכשפות וימשכוני בחבלי המצעים מחלוני.
הפיה הרעה הקימה נשפים לכבוד עיזבונה ורמסה בעקביה את הגבישים האטומים והעוללת נחה בעריסת בשרה וגם אוחזיה הידיים הרעות נשאו אותה לכל עבר ונפלה על פניה בידיים הזרות זורות על […]
בל תתיכי בכפי את האיבה החפה אמטיר על עינייך מטר הקונפטים האגוזיים של עיניי ויתדברו עינינו די לפיותינו לעמוד דום וללבבותינו החפים מאשם.
ממני והלאה אעמיד צבא השרפים על צוק לשוני והדם המתוק יעשם עסיס הפרי האדמוני שרפים שלי כנפיכם קצצו דיו.
הנגעים ליטפו את עורי חטופות-חטופות ליטפו עד שהעוד התחדד די ומספיק הנגעים לא מקבלים חדל ננגעים עוד-עוד. רק המילה הצהובה קורמת עור וגידים מקרימה את הנגע לחות-נקבים ומקרישה לקריסטל הצהוב […]
בשנהב הלבד המוגלתי אשפך כמפל-אי-מוות וישאלוני המלמלמים ברוח- יש הבחירה נשאך אחר כנפיה הקצוצות של השכינה? אענה בפיהן: הקדושות במחלציי רצופות קיצין לעת עדנה ואני אלמלם תחייתן ומותי בפי הישנוני […]
אני עוצמת עיניי ומתגשמת הו פרח-מר, פרח-רוח נושף דרכי שן הארי אמרה אמי תעצום עינייך ואני עושה במקום אלוה אומרת עשי עצם אני אעצם.
מוכת ירחים תהלכי בפי הבשורה תענדי מלבושי ירח ותחיי אנשי אלוהים (עיקרו שינבאו בואך). בקץ את מתוודה על הכוונת המרה אלוהים לשם קיום הצורה, מאכלת עשתה בך ימים נוראים לפנינו […]
מארי מארי ילדה יפה כרו ממך אישה בעל-כורח (שלך ודאי שלך אולי) את צורה ויודעך צללי-פשט ובנך ידי-קורות ממוסמרות וקול נביא מתבוסס בדמו- ובדבר דמך? מארי מארי מעולם לא פיללו […]
עשני יומם וליל זריחה-זריחה-זריחה השקיעה תרד כמאכלת ואני תרד על ברכיה של אמי ובכייה החרישי יהיה (על ברכיה)
הגוף היה כדור הלכת מקדש החוצנים הכמהים (היו הם חוצנים מהחוץ המוכר) וריתק הגוף מפרק ראשם (דמם בראשם) והגוף היה כדור הלכת והנפש זוג רגליים (נפש-רגליות) ושוב הגוף קפץ (הגוף […]
הפיה בבקבוק הג'יני פיהקה ועל שמשת בקבוק הג'יני אדוות נשימה חפה הפיה הזו כילתה בית בראש מגדלור האור כבה נותר מגדל הפיה ידעה נותר מגדל בצורת על פיה הפיה עופפה […]
בל לך לאחוז בידי אחוז בנפשי קמוץ אגרופך ותן את הלשד הקרוש שייצא מר ועסיסי ואני אשוק לכלים הטובים שנתת בי ואתן את נפשי פעם אחר פעם פ ע י […]
ברשת שמשי המבריקה אהיה העכבישה הטווה עוד רשת וילדיי יחוללו בי שמשות עולמים ואביט דרכן ואדע אני איקרוס כנפיי בידי ילדיי והשמש השמש רואה דרכי את המבוך הצלול בדמי.
מלל רב דברני ראני אשת מלל מי ישמע עליי מתהלכת בעור המנוקב ממחטי הגשמים ולא החודים המתוקים המנקבים בנפשי מלל רב דברני אנא בנזק הקוצין המוטל על ראשי אין רואני […]
לדרכי הנבולה נקריתה דומיה וכריתי פיה וערמתי עצמי בדמותה וקלעתי צמות לעורי וזריתי דם על דמי א-דם או א-דומיה דומה כמו ממש זן אחר באותו הסנה הזן הבוער.
אני אאחוז בהגה המכונית המלבינה ואטלטל בדרכה התלולה הלאה הלאה האלה לה אני אוחזת במכונית הלב נה ודרכי אינה דרך אינה דרכה איני עוברת דרך השדות המכורסמים עטה דרך אוטוסטרדת […]
"קרע-קרע" העורב הגוף-גופה קרא ומקריאתו הפך כלי תחינותיי לבאות דעו נא צהוב המוגלה בכפי ישחיר ויאלם על הכן וינדום ימות תחינות מפוחלצות "קרע קרע" יריעות קיים ו לא קיים.
שדות הפטישים יהלמו במטבעות עיניי גלימת החטא הזו שלי כל ימיי אל תעשוני הנידון המענה על פשעיי העד כל ימיי ובשפת דיני סורגי עצמיות תהיינה לי השלמות הגזלנית שלי כל […]
When the tip of the quill is rusty and craked. I just have oportiunite to break you.Let me break you Let break you the defender plays in the ladder .just […]
חמישים בשורה שִׁיטָתִיּוּת אֲיֻמָּה! לְהִתְגָּרוֹת בְּחֹד כִּידוֹנוֹ שֶׁל הָמֵת הַפְּרֵה הִיסְטוֹרִי מֵחוּץ לִידִיעַת הַמִּסְפָּר . חֲמִשִּׁים בְּשׂוֹרָה יֹאמְרוּ עַל נִסְּיוֹנָהּ שֶׁהַקּוֹסֵם מָשַׁךְ בִּשְׂעָרָהּ מִן הַמְגַבַּעַת שְׁפַנִּית אִבְּדָה אֲחִיזָה. אֵין בְּכָךְ […]
בכִּלָּיוֹן עיניים כֶּלֶא מבט הלבנה היוקדת לבה מתפרצת אין רואה ואין שומע לרחשי לבבה הנודם לחורבן עיירת מוצאה מוציאיה ומושיעיה ממצלול המצולה– איזו יציאה מן התופת! כתיב מתאבק הצללים שרוי […]
הרגל שנטבע בי מתקופת ינקותי היה השיטוט בדמדומים ערפל דק היה ממלא את האוויר אני שאפתי אותו לתוכי ונצרתי אותו בתוכי עצורה, שמא יסתנן מפי. הוא זחל, קפץ, התרוצץ ילד […]
בלוטות הטעם שלי הפכו עצלות לא עוד טקס הכתרה לכל מילה כתר זהב לכל שן נפולה איני חשה בהן מפי ניתקות איני תופסת את החסך המתוק דבר אינו, הכל ברור […]
ישובה בי הספה הבתולית הוריי נחים באמצעה צופים מתוכי בריצודי אורות הטלוויזיה אני אהיה פירואט הבלרינה ריצוד יכולות אני אהיה מוכת כפיים. ימים ישעינו ראשיהם המתולעים על כתף אמי ואבי […]
אני שרה את פשעיי מגבשת דמעות לכדי קריסטלים אני מנקדת לחיי והשמש המסויידת מערסלת את פניי עד ש ניתן לומר "אני פני עיגול מאור" מרצדת מאחורי הקלעים בלילה אני מאור […]
אני הולכת רחוק אל הפלח הזוויתי רגליי יסתעפו מליבתי ואני אלך רחוק אל השמיים אחצה את הענן הצורני ואצחק על הצורה שאבדה לי השורש העב שאינו לי אב והקול הדקיק […]
שובי לקרון על נטיותיי ראי מבעד אני צופה בעצמי מבעד לראי וניגרת במטפי זכוכית על נקודת האור הירוק הממתינה לשוב לעיניי הכמהות לחתך הבזק אבחת אור שאני העשירה הענייה ביותר.