בועז דאג מבעוד מועד לאסוף את “התיקייה” מן המזכירות הראשית, ועכשיו נשא אותה בכיס פנימי ובטוח של החליפה שלו. “התיקייה” הייתה למעשה כונן נייד שהכיל את פרטי המידע הרלוונטיים על […]
מחוז האלומיניום הוא הבית שלי מאז שאני קטנה. אני לא זוכרת עד כמה קטנה, אבל אני יודעת שמאוד קטנה. אני זוכרת ריצות בגנים הירוקים, מרצפות שיש לבנות ונקיות. אני זוכרת […]
העיניים שלי לא ממש מצליחות לקלוט מה הן רואות. אני מרגיש כאילו אני על כוכב לכת אחר, וההיגיון לא מצליח לעבוד. אני רץ בתוך מסדרון עצום מימדים. כאיל הוא נבנה […]
אני מתעורר, אבל לא מצליח לפתוח את העיניים שלי. בהתחלה אני חושב: יופי. עוד פעם נרדמתי בשלג והריסים שלי נדבקו. וכולם בכפר שוב יצחקו עליי אחרי שאני אצטרך לתלוש אותם. […]
אני עוקבת אחרי צעדיו המהירים של המטרה במשקפת. הוא יורד מהשביל הראשי, ומתקדם עם מחלקי שלג לתוך השלג, אל הגבעות. במורד העמק. אם לא אתחיל להתקדם לכיוונו, הוא יעלם מעיניי. […]
“המשימה הושלמה באופן חלק?” בועז שואל. “בערך אדוני, הוא כבר עלה על הטיסה לפריז ומחר יהיה בארץ” אבי, איש הקשר מעדכן את ראש הצוות. “למה בערך?” בועז מביט בו בעיניים […]
השעון מראה 04:50 לפנות בוקר, הרחוב כבר מתחיל להתעורר לחיים על פי קולות תנועת הרכבים והאנשים הבודדים הפוסעים לאטם ברחוב. החלונות פתוחים לרווחה וקולות לא מוכרים חדרו אל המרחב הבטוח […]
אולם השיש נכנסתי לחדר שהיה מואר באור חזק, אולם גדול עשוי שיש לבן בוהק. המקום היה יפיפה, בסגנון שהיום ניקשר לסגנון המינימליסטי. כיום האולם הזה גורם לי להרגשת שקט נעימה […]
אני שואפת בחדות את האוויר הקפוא, וממצמצת כמה פעמים כדי להסיר את שכבת השלג הדקה שהצטברה על הריסים שלי. למה, מכל המקומות שבעולם, אוליבר בחר לתקוע אותי דווקא בסינדייר? למה? […]
היו היה פעם ילד צעיר שגר אצל משפחה עשירה שהייתה מתעללת בו הוא היה עניו ונאה ישר וחכם היה לו אח גדול ומפונק שרק חשב על עצמו ואבא ואמא שלא […]
The kids in the classroom Exit, probably to the Cafeteria, And Victor Left to sit in his chair, Plans to have his breakfast in the classroom “I loved your nail […]
“מיכלי יקרה, בת שלי. מי היה מאמין, שבעה-עשר שנים עברו ממש כהרף עין, אנחנו לא מאמינים, ממש גדלת להיות בחורה אמתית… מיכל יקרה, את מכירה את אימא שלך. היא חלשה […]
קרן האור המסנוורת חדרה מבעד לחור שבתקרת הפח של הקרוואן המצחין והטילה תאורה חדה על פניו של הגבר היושן על המזרן המעופש. הוא פלבל בעיניו וקם, גונח בכאב, כשהגב מזכיר […]
למחרת השכמתי קום, התקלחתי וגזזתי את שפמי. אחרי ארוחה קלה לבשתי את הבגד הטוב ביותר שהיה ברשותי, החליפה הישנה של אבי. הכנתי תיק גדול וריק אך מרשים. את הזמן שנותר […]
מרגו השעה הייתה שעת ערב, מבטי פנה לחלון החוצה. חלון ביתנו השקיף אל רחוב צדדי קטן. אבני מדרכה עגולות היו היכן שהיום כבישים שחורים, אנשים צעדו ברחוב בקצב איטי רגוע, […]
רוי התהלך ברחובות בין אנשים. כל מחשבותיו התרכזו בלחפש אחר אוכל, משהו לעזור לו לשרוד את הלילה הבא. השמש התחילה לשקוע, שעת בין הארבעיים. כשמבלי סימן שני ידיים תופסות את […]
פרק 4 מיכל בהתה לרגע באדם המבוגר, אך היא עדין לא ראתה בו שום דבר שדומה לה. אבל בכל זאת, בתוך תוכה, היא ידעה. שהמתרגמת צודקת, מה שהיא באמת לא […]
“אני לא מוצאת את רוי בשום חדר.” אנה קראה מתנשפת. “הוא לא הודיע שהוא יוצא…” היא הוסיפה. דן נראה רגוע. הוא ניסה לחשוב בהגיון. “חייב ללכת לחפש אותו! אולי הוא […]
פרק 3 השעה הייתה שש וחצי, לפי שעון הקיר הגדול שעל הקיר, שהביטה בו. מיכל שמה לב שלידו הייתה תמונה משפחתית מכובדת של אישה וגבר שמניחים יד על כתף של […]
מיכל קמה ונרדמה לחלופין, ‘חמש עשרה שעות של טיסה עוברות כמו חמש עשרה שנים’ חשבה לעצמה, אך בקול היא לא העזה לדבר. אומנם אין עליהם נשק, אבל אחיה הקטן בן […]
2. החיפוש כאשר חיפשתי עבודה לראשונה בחיי הייתי בוגר אוניברסיטה צעיר, רופא מתמחה ונואש לעבודה שכן מצבי הכספי אפשר לי זמן קצוב לחיפושים. חיפשתי את נקודת ההתחלה החמקמקה. מקום לצבירת […]
מיכל בת ה17 הייתה בדרכה לבית הספר, התלבושת האחידה שהיא אוהבת לגהץ בקפידה, נחה על גופה ברישול כאילו שכחה זה מזמן את צורתה הישרה והחלקה. זה היה כבר סופו של […]
רפאל פוסע לא פוסע לבוש בחליפה שחורה. ספק דמות ספק צל התקרבתי לתחנת האוטובוס. כאב חד בחזה ואישה מבוגרת נופלת לרצפה, תיקה נופל ותכולתו מתפזרת לאורך הרחוב. ליפסטיק חום, ארנק […]
זמן אוויר יחידת הזמן הקצוב שהובטחה על ידי המסכים המרצדים חלפה במהירות. הזמן יקר כל כך למי שמאחר ואז ברגע אחד מחירו פוחת במהירות מפתיעה, ככה זה כאשר נותר רק […]
המראה האם אתם מרגישים שהחיים שלכם קשים? אתם חושבים שלכם יש בעיות? רוצים לראות אנשים רבים עם בעיות דחופות משלכם? למה? בכל מקרה, לא צריך בשביל זה לנסוע רחוק. גם […]
תקציר זוג צעיר ומשכיל טס טיסת לילה ארוכה. הצעירים ערניים בלי חומר קריאה ובלי תעסוקה. הם מעבירים את הלילה במשחק. כללי המשחק פשוטים, כל צעיר בתורו מספר על פנטזיה, פנטזיה […]
אני ממש מצטערת ששכחתי להעלות אתמול! יעלה פרק כל יומיים או שלושה. הפרקים קצרים יחסית. תהנו ✨💘 ~~~~~~~~~~~ הוא קם, התמתח והרים את תיקו הגדול, כאשר שם לב לכך שגם […]
אני מצטערת שלא כתבתי הרבה זמן, אני אשתדל להעלות יותר. עכשיו גם יהיה חופש אז אנסה להתמיד. תהנו ✨💎 ~~~~~ ג’ייקוב הביט במושבים הריקים שמולו, ונאנח. השעה הייתה שש בערב, […]
פאפא? סי שמואל כן מה רצית? אנחנו צריכים להזדרז כדי שהעגלון לא יברח לנו פאפא אפשר לשאול שאלה שאל שמואל בין הזקונים את אביו כאילו כל העולם מחכה לו ואין […]
שלום לכם אז אני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי קוראים לי אליסיה ,אני בת 14 . אני בעצם ילדה רגילה כמו כולם אני רוקדת ומתעמלת התעמלות אומנותית מגיל שנתיים […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו’, ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: “אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…”.
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור “רק ידידים” שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
