חלק ל״ו 4.5.17 עיניו המחייכות של לואי חיכו לי מחוץ לדלת המועדון, כפות ידיו הגדולות היו בתוך כיסיי מכנסיו. הוא לא פצה בפיו עד שהתקרבתי. ״תודה שיצאת אליי.״ עדיין חייך. […]
27.4.17 אם חשבתי שגיא ויתר לי, אז טעיתי. שבוע עבר והוא החליט להפיק פלייבקים מוכנים מאשר לאבד אחת מאיתנו לטובת העסק המביש שלו. חזרתי אל הבמות באפיסת כוחות ובמחשבות איך […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר חמישה עשר: הסעודה האחרונה – פרק 76 — מי שאלה יהיו – הם מתקרבים וסוגרים עליי ועל זיק. האידיוט הזה הוביל אותנו למבוי סתום […]
20.4.17 לא קרה שום דבר. באותו יום, לואי ליווה אותי הביתה ברגל. צעדיו הגדולים גברו על הצעדים הקטנים שלי, וכשעמדתי ליפול, ידיו החסונות אחזו בי בעדינות. מודה שלפעמים הלכתי עקום […]
17.4.17 ערב חג שני. ישבתי בבית, עטופה בשקט המוחלט, לבד. השעון על הקיר התעקש להקריא את הזמן, אולם מחוץ לחלון לא היה זכר לחיים. הרחוב היה שומם, כאילו העולם עצמו […]
10.4.17 (המשך) כבר מפתח הבית הציפו אותי ריחות מוכרים שהספקתי לשכוח – ניחוחות התבשילים המיוחדים של אמא. דפקתי בדלת, ולפתע היא עמדה מולי. עיניה הבריקו, קמטוטי חיוך שלא ראיתי זה […]
10.4.17 פיק ברכיים אחז בי. התיישבתי על מדרגות הבניין, משותקת. רוח קרירה של ערב החג ליטפה את רגליי החשופות, מזכירה לי את השמלה החדשה שלבשתי ואת הנעליים שקניתי במיוחד למעמד […]
לפרק הקודם מסעות בטמריה, מסע שני/ספר חמישה עשר: הסעודה האחרונה – פרק 75 — התוכנית הזאת נוראית. ידעתי שאני אסבול ממנה וזיק רק ירוויח ממנה. אבל זאת התוכנית היחידה שיש, […]
6.4.17 עוד ארבעה ימים יחול חג הפסח, ואני הייתי טרודה בניקיונות ובכל מה שקשור לחמץ. לא ידעתי למה אני מתעסקת בזה; לא שאני מארחת קבוצת אנשים ודואגת שיהיה נקי לקראת […]
חלק כ"ח 30.3.17 התיישבתי על המיטה, מנסה לא לרעוד. חיכיתי שידבר, ובזמן הזה שתקתי. ״קחי.״ הוא הושיט לי כרטיס עם שם המקום שבו הוא עובד. ״מה?״ לא הבנתי. ״אם אתה […]
30.3.17 היום הגיע הלקוח הראשון שלי ללימודי אורגן. התרגשתי לקראת מחר, כשהפסנתר אמור להגיע. סוף סוף, הפינה הריקה באחד החדרים תתמלא במוזיקה. בדלת הופיע ילד בן 12, עם ידע בתווים […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר חמישה עשר: הסעודה האחרונה – פרק 74 — עוברות מספר דקות עד שהגרוט הקטן ואני מגיעים לגבעה גבוהה. מתחת לגבעה, במרכז קרחת יער, שני […]
עיניו היפות של לואי הביטו בי בשתיקה. המתנתי בסבלנות, לבי פועם בחוזקה, עד שלבסוף כחכח בגרונו. "אה, את השכנה החדשה?" אמר בפליאה כשזיהה אותי. "ואתה הבחור מהמסעדה, נכון?" עניתי, מנסה […]
"אני הולכת להיפגש עם כמה חברים הערב, לא משהו רציני. אולי אחזור מאוחר" אני אומרת לאמא שלי בזמן שהיא שותה את כוס הקפה המי-יודע-כמה שלה לאותו היום. כבר שעת צהריים […]
24.3.17 למרות מה שקרה עם המשפחה החלטתי לראשונה לכתוב להם מכתב. מכתב מכל הלב שאולי יוכל להחזיר אותם אליי. אולי הם לא יקבלו אותי בגלל העבודה שלי, אבל לפחות ידברו […]
אני קמה בבוקר למחרת בעננה של עייפות וחוסר חשק מוחלט לקום מהמיטה. לקח לי בערך שעה להירדם אחרי התקף המחשבות השליליות שהיה לי בערב הקודם, ולכן גם השינה שלי הייתה […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר ארבעה עשר: יום הדין – פרק 73 — מצאתי את מה שחיפשתי. לשבת כאן, קשורה לעץ, כשחבורה שלמה מסביבי מגינה עליי, זה מקום בטוח. […]
בבוקר למחרת אני מתעוררת כמה דקות לפני השעון המעורר. אני שומעת את אמא שלי מפעילה את מכונת הקפה ומדליקה את הטלוויזיה על ערוץ החדשות. אני תמיד שונאת שהיא עושה את […]
הקדמה: תמיד ידעתי שאני שונה מאחרים. כלומר, אם מסתכלים על בני נוער רגילים בגילי, אפשר לראות הרבה דברים שלי אין. אני יודעת שכולם חושבים שאני פריקית מוזרה, שאני גברית, שאני […]
לפרק הקודם: [אזהרה – פרק קשה רגשית] מסעות בטמריה, מסע שני/ספר ארבעה עשר: יום הדין – פרק 72 — הדרך כשלעצמה ארוכה יותר מאשר במפה. יומיים עברו ועדיין אין שום […]
22.3.17 היום לקחתי חופש. מעבר הדירה כמעט הושלם, מחר יגיעו הרהיטים שהזמנתי ובעוד יומיים המיטה. בינתיים מעבירה את הלילות שלי על מיטה מתקפלת שנתנה לי לילי, היא טענה שאין לה […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר שלושה עשר: לב האבן ולב הקרח – פרק 71 — נראה שהפעם באמת עברתי כל גבול. רק הנסיכה לוסי הוזמנה למשפט. ברוב חוצפתי ניסיתי […]
הימים שהם לא סופי שבוע עוברים לאט מאוד. זה לא מפחית בכמות הלקוחות אלא רק ממלא עד אפס מקום. לפעמים נדמה לי שסופי השבוע עדיפים כאן על פני ימים רגילים. […]
12.3.17 מבעד לחלון יכולתי לראות את אבא קורא עיתון כאילו שום דבר לא השתנה. אימא עמלה במטבח ולי-אן עזרה לה. יכולתי לראות את השערות הבלונדיניות שלה מבצבצות. ״למה את כאן?״ […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה, מסע שני/ספר שלושה עשר: לב האבן ולב הקרח – פרק 70 — ריזונטי גוססת ולוסי מרחפת מעליה. הלטאה המכונפת שהייתה פעם מלכותית וגרמה לי לאימה, שוכבת […]
בתחילה, כשהגעתי להארה, חשבתי שתורתי מעודנת ועמוקה מדי עבור אנשים אחרים. קשה לעבור את הדרך אל אי-תשוקה; הדרך שעולה על מסקנות לוגיות. אנשים חותרים להנאות ומטפחים היקשרות לנעים. כיצד הם […]
לפרק הקודם: מיס דרקולה – פרק 19 הטיול היומי עם דייגו השיב לי מעט כוחות כדי להמשיך את היום, והחלטתי לחזור לטירה ולחנוך את המטבח. עצרתי בסופר לקנות מצרכים לארוחת […]
פעם אחת, תלמידיו של הבודהה שלא שמעו זה מכבר הדרכות ישירות מפי המבורך, ביקשו מאננדה (Ānanda), עוזרו האישי של הבודהה, לארגן עבורם פגישה עם המורה. אננדה הציע לתלמידים להמתין למבורך […]
אז אני אמשיך בסיפור שלי , אני עצרתי ביום שני שזה היה כשבועיים מיום הגעתי לפנימייה ואני אמשיך איך עבר עלינו היום ההוא . אני אתחיל לספר מה קרה אחרי […]
אז אני עצרתי ביום שישי, הסופ"ש השני שלי בפנימיה אתם זוכרים איפה אני עצרתי? כן שהגענו והעובד מוטי ישר ניגש אלינו ושאל אותנו איפה לעזעזל נעלמנו ולאן אנחנו נעלמים מידי […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
