סיפורים בהמשכים על וואן דיירקשן: פרק 4 .. :)

פרק 4.

"היי!" אמרה מורן. "אז.. איך קוראים לכם?"
"הארי" אמר… הארי. המתולתל והחייכן.
"זאיין" אמר הבחור עם הפס הבלונדיני בשיער.
"ליאם" אמר הבחור הנחמד עם הקרחת.
"לואי" אמר הבחור עם השיער החום, שהיה ממש קרוב להארי.
"ואני נייל.." אמר הבלונדיני שבצד. "ואיך לכן?"
"אני מורן, וזו טיינה.." אמרה מורן לבלונדיני, נייל, וראיתי כבר שיש קליק בינהם.
"אז רוצות להצטרף אלינו?" שאל אותנו הבחור עם הפס הבלונד בשיער, אהה.. כן.. זאיין..
"ברור!" אמרה מורן.
"אז מה אתם עושים?" שאלתי אותם, והסתכלתי על הארי.
"מחכים.." אמר לואי.
ראיתי שהתקרבו אלינו שתי בנות. האחת שחרחורת עם שיער גלי וארוך, עיניים חומות..
השניה הייתה בלונדינית עם עינים בהירות, בידה היתה גלידת שוקולד.. שתיהן היו לבושות בסגנון זרוק כזה..
הבלונדינית הייתה לבושה בסקיני ג'ינס וחולצה נופלת לבנה, והשחרחורת הייתה לבושה במכנסון קצר [אבל לא חשוף..] וחולצה נופלת עם דגל של בריטניה.
"היי בנים!" אמרה השחרחורת, בביטחון עצמי גבוהה. "התגעגעתם?!"
"ברור שהתגעגענו!" בא אליה לואי ונישק אותה, מכאן הסקתי שהם זוג.
'תגידי, לנייל הזה יש חברה?' מורן לחשה לי.
'אני לא מכירה אותו.' לחשתי בחזרה למורן, וחייכתי אל הבנות שהיו מולנו.
"אני טיינה." אמרתי להן בחיוך.
"ואני מורן!!" אמרה מורן בהתלהבות וחיוך. היא תמיד הייתה מתלהבת וחייכנית, וזה מה שהיה טוב אצלה.
"אני מאי, וזאתי אופיר.." אמרה אלינו הבלונדינית, מאי, ולאחר מכן הלכה לזאיין וחיבקה אותו. חיבוק כזה של אוהבים..
"אני יכולה להציג גם את עצמי.." אמרה אופיר ברצינות, אך בצחקוק.
מאי צחקקה. "שונאת אותך!" היא אמרה בצחוק, והן התחבקו.
הלכנו כולנו בחבורה אחת, לא יכולתי להוריד את העיניים שלי מהארי, ומידי פעם הוא גם תפס אותי מסתכלת עליו.
"חכו רגע!" אמרה אופיר והתעסקה בטלפון שלה. היא התקשרה למישהו ואחרי כדקה בערך, היא אמרה "תחכו לנוי! היא גם באה."
"מי זאת נוי?" העזתי לשאול.
"זאת חברה שלנו.." אמרה מאי, בעודה מתחבקת עם זאיין, והוא מסתכל עליה מאוהב.
"ואתן.. כאילו.. החברות הכי טובות?" שאלה מורן בשיא טיפשותה. [סתם..סתם.. אני מתה עליה..]
"אני ומאי הכרנו מגיל ממש צעיר." התחילה לספר אופיר. "ההורים שלנו חברים טובים."
"ומה עם נוי?" שאלתי, למרות שידעתי שהן הולכות לספר את זה ממש עוד שניה.
"אל נוי התחברנו רק בסוף היסודי, למרות שהכרנו עוד מהגן." אמרה מאי, ובכך ענתה על השאלה שלי. "מאוד קשה להתחבר אליה.."
"היא טיפוס קשור ועצבני כזה.." אמרה אופיר. "אבל כשמכירים אותה.. מכירים מלאך!"
התיישבנו על ספסל קרוב, וראינו דמות מתקרבת. הנחתי שזאת נוי.
היא עם שיער חום גלי, ועיניים ירוקות וממש ממש יפות.
"היי." היא אמרה לנו. "מי שתי אלה?"
"בנות שהארי מכיר." אמרה מאי לנוי.
"הן נורא חמודות!" הוסיפה אופיר, ואני ומורן חייכנו.
"כן..כן.." אמרה נוי. "שוב פעם את עם הגלידות שלך?" היא צחקקה ודיברה למאי.
"את יודעת שאצלי זאת התמכרות.." התוודתה מאי.
"אוהבת אתכן !" צחקקה אופיר, והשלושה התחבקו.
אני ומורן הרגשנו קצת לא בעניינים.
"בנות כמה אתן?" שאלה אתן מורן כאשר אצרנו לשבת בבית קפה נחמד בקניון.
"כולנו בנות 19.." אמרה אופיר.
"אני בת 19 גם!" אמרה מורן בצחקוק.
"ואני בחודש הבא.." אמרתי.
מה שדומה בי ובמורן במיוחד, שזה גם מה שחיבר ביננו, זו העובדה ששתינו נשארנו שנה.
לא היינו אומנם באותה כיתה, וכל אחת מאיתנו נשארה בגיל אחר, אבל בסופו של דבר נפגשו וזה מה שהצחיק אותנו. שאנחנו כל כך דומות.
הבנות צחקקו.
"אז אנחנו בנות אותו גיל.." אמרה מאי. נוי לא ממש התחברה אלינו ולא דיברה איתנו, אלא דיברה רק עם אופיר ומאי.
"היי נוי.." אמר אחד הבנים. אני חושבת ששמו ליאם, לנוי. "לא אמרת לי שלום כשבאת.."
"מה אתה רוצה ממני?" התעצבנה נוי, אך ניסתה לומר זאת ברוגע.
"כלום.. פשוט.." הוא גמגם.
"אז תדבר איתי כשיהיה לך משהו מעניין לומר!" אמרה נוי, כבר ממש עצבנית. שמתי לב שהיא מתעצבנת ממש בקלות, ונדלקה לי נורה אדומה לגבייה. אני אשתדל לשמור מרחק.
ליאם חזר לשולחן, והצלחתי לשמוע את שיחתם.
"נו? איך היה?" שאל אותו לואי, ואכל את הגזר שלו.
"היא לא מוכנה לדבר איתי." אמר ליאם. "כל הזמן שאני פונה אליה, אפילו לומר שלום, היא כל כך מתעצבנת." הוא הוסיף למשפטו, ונאנח.
"אז איך זה ש.. אתה יודע..?" הארי שאל, וממש לא הבנתי מה כוונתו.
"איך זה שהתאהבתי בה?" אמר ליאם , ומכאן הבנתי.
למה נוי כל כך קשוחה אל ליאם? הוא בסך הכל מנסה לדבר איתה..
"זה בסדר, היא בסך הכל קשוחה קצת.." נייל הרגיע אותו, בזמן שהוא אוכל במהירות.
"ממש לא קצת!" קבע ליאם, וקם מהשולחן. הוא הלך לכיוון השירותים.
שמתי לב שהוא ממש רגיש וממש מאוהב. למה נוי כל כך פוגעת בו?
הוא בן-אדם מקסים. למה היא עושה את זה.
"הוא מעצבן אותי!" שמעתי את נוי, שוב עצבנית.
"אני חושבת שהוא בסך הכל מוצא-חן בעינייך." אמרה אופיר, וחייכה חיוך שובבי.
"אני? בליאם?!" גיכחה נוי.
"למה? הוא נשמע ממש חמוד." אמרתי לנוי, והצטערתי על זה מיד.
"אל תתערבי! אנחנו לא חברות בכלל!" היא התעצבנה.
"נוי, תירגעי, היא בסכ"ה מדברת איתך!" מאי אמרה לה..
"תהיי רגועה.. אל תהיי עצבנית.. ליאם באמת מקסים והוא בסכ"ה מנסה להתחבר אליך!" אמרה אופיר.
"תפסיקי להיות כזאתי קשוחה כלפיו.." הוסיפה מאי.
"אני אעשה מה שבראש שלי!" אמרה נוי.
ליאם חזר מהשירותים, ונוי קמה מעצבים. היא התחילה ללכת בעצבים, אני לא יודעת לאן, ופתאום ..
"…!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!