פניתי החוצה מחדר האירוח שלי, וראיתי שגם בחדר האירוח של הוריי החלון צופה. הדוד צ'רלס חושב שהוא חכם, אבל הוא לא מכיר את הנחישות שלי. הוא חושב שהוא ימנע ממני […]
למה הדלקתי את האור בחדר כדי לקרוא את הספר? היה חשוך בחדר, זו הסיבה. אבל בשעות האלה אמור להיות אור בחוץ, לא? ובעצם, איך לא שמתי-לב שהחלון בחדר האירוח צופה […]
או שאולי ובמקרה אם הדודה רבקה תסכים לזה, אקח את הגיטרה המאובקת מחדר עליית הגג.זה יכול להיות מעניין!או שאולי לא, כי משפחת קורלנד לא תאהב את זה – הגיטרה עלולה […]
הדוד צ'רלס חזר אל הסלון והדליק את הטלוויזיה. בחוץ ירד גשם שוטף ואני ישבתי בחדרי. קראתי ספר פעולה על איזו מאפיה בסיאטל שארגנה שוד מתוחכם בבנק. אהבתי את הספר, כי […]
דלתות החלון נפתחו לרווחה, ומשב רוח אדיר חדר אל תוך החדר. העפיפון התנפנף בחוזקה ונשאב לכיוון החלון.הושטתי את ידי אל העפיפון. כשהרגשתי בטוח – תפסתי בו ומשכתי אותו אל החדר."זהו, […]
"איי!" זעקתי. העיניים שלי בערו מהאור החזק, יותר בגלל ההפתעה שבהתפרצותו."תירגע. תירגע," אמר הדוד צ'רלס, "רק הדלקתי את המנורה בחדר."המנורה הייתה ממש מעליי. היא בהרה בחוזקה."כן, אני רואה." השבתי.ואז הבטתי […]
"אני אתלווה איתך," אמר הדוד צ'רלס. "הדודה רבקה תכעס עליי אם במקרה תבלגן לה שם משהו.""אין בעיה." השבתי.יש בעיה… חשבתי. הדוד צ'רלס יתלווה אליי, כי הוא לא רוצה שאני אחטט […]
פניתי לעבר הבית, הושטתי יד אל הדלת ופתחתי אותה. נכנסתי בריצה אל הדירה, וזייפתי פנים מודאגות."הדוד צ'רלס!" "כן קרייג?" השיב הדוד צ'רלס, שנשמע מעט עצבני. הדוד צ'רלס, אולי הוא ירשה […]
לא ניחשתם, בטוח. כי זה לא גוש בוץ אחד ויחיד. זה קצף יניקה שהשאיר אחריו גוש הבוץ אחרי שהאדמה שאבה אותו. כנראה לפני כחצי שעה."נחמד ביותר…" קרנתי מאושר. אני עצמי […]
אחזתי בעפיפון, ועפתי איתו אל דלת החצר האחורית."אני אחזור כשיימאס לי." אמרתי.הדוד צ'רלס לא שמע אותי, כך הנחתי.יצאתי אל החצר. התיישבתי על איזה מלבן בטון שנח על האדמה והתחלתי לסדר […]
האדמה בחצר האחורית "התייבשה". כך אמר הדוד צ'רלס ברגע שנכנסתי הביתה. אבל מי לא יודע שהסיבה האמתית לכך שהוא מרשה לי לצאת לחצר כעת, זה כי גושי הבוץ נשאבו בחזרה […]
"טוב, אם תסלח לי כעת." היא אמרה, וקמה מהכיסא שעליו ישבה. היא הרימה את המגש עם ספלי התה, "צר לי שלא שתית את התה, אולם אתה חופשי ללכת כעת. תמסור […]
"והם גילו לך משהו?" שאלתי, לא מסוגל יותר להסיר את עיניי מפניה.גברת קורלנד פלטה קריאת הטלת ספק, "נראה לך? הם איימו שיעלימו אותי אחת ולתמיד אם אעלה את הנושא הזה […]
"מה?! איך את יודעת עליהם?"גברת קורלנד צחקקה בקול מתגלגל, "אל תהיה מצחיק, אני גרה פה כבר מעל שישים שנה. אני הרי גדלתי עם דודתך בכפר הזה!""זה אומר שאת ראית אותם […]
"בסדר, אני אכין את ספל התה לעצמי." היא פנתה אל המטבח. לא חיכיתי בשעמום עד שהיא תחזור, ובינתיים קמתי מהשרפרף והתחלתי לסקור את סלון הבית. הסלון היה מוצף כולו בדברים […]
"מלמ…מלמ…" נכנסתי לפאניקה, וזה גרם לי להתבלבל במילים, "למה נעלת את הדלת?"גברת קורלנד לא ענתה לי."גברת קורלנד?" שאלתי שוב. נחנקתי. הריאות שלי כמעט התפוצצו."שב," היא הורתה לי. פניתי בניגוד לרצוני […]
"אין לי זמן לשטויות שלך, אני רוצה לקרוא את העיתון!" זעם הדוד צ'רלס, והתיישב במהירות בספה שמאחוריו.הפעם לא הגבתי. לפתי בחוזקה את העפיפון, ויצאתי החוצה דרך הדלת הקדמית.קפצתי מעל מעקה […]
או שלא, זה היה דודי צ'רלס. הוא עמד מאחוריי. הסתובבתי אליו בהפתעה."אל תצא לחצר האחורית, מוקדם מדי – " פלט הדוד צ'רלס, הוא לפת בידו ספל קפה מהביל. פניו היו […]
הייתי ממורמר בעקבות הביקור של גברת קורלנד. התחלתי לחשוב על כמה דרכים מרושעות לפגוע בזוג הזקנים ממשפחת קורלנד, למרות שידעתי שזה אסור.כן, שנאתי אותם למרות שלא מומלץ לריב עם שכנים, […]
זיהיתי את הצרחה, גברת קורלנד, כמובן. ואז באה תגובה אדישה, שכמעט הפכה לתגובה מאוד מרוגזת. הדוד צ'רלס."כן, גברתי?""הפרחח המפונק שהבאתם אותו ללון אצלכם, הוא לכלך למשפחה שלי את כל הבגדים […]
"הדוד צ'רלס?" שאלתי בהססנות."כן?" השיב הדוד בחמימות. הוא ישב בספה האדומה מול האח וקרא עיתון, רגליו הערומות מונפות קדימה. הבנתי שזה הרגל מגונה שלו, אבל הוא לא יכול היה לוותר […]
"אני יודע…" אמרתי.ויום אחר כך אנחנו נוסעים – בתקווה – מהמקום המעצבן הזה. אבל דבר אחד היה ברור לי: אני לא מתכנן לצאת מכאן בלי תשובות, אחרת זה ישגע אותי […]
גושי הבוץ כולם נעלמו אל מתחת לאדמה.חזרתי בתחושת שעמום אל מיטתי. נשכבתי על הגב ומלמלתי איזה שיר ששמעתי לא מזמן, וכעבור כמה דקות שמעתי את הוריי מתעוררים."איך שנחרת הלילה…" מלמלה […]
היום הלכתי לעצמי בדרך לבית הספרוראיתי אותו סגורשאלתי את עצמי' מה קרה כאן? 'ראיתי כמה מהחברים שלי עומדים ומיסתקלים על השלטשאלתי ' מה קרה ?? " תיסתקלי לבד על השלט […]
טוב. מספיק דיברתי על משפחת קורלנד.הבטתי אל מעבר לחצר, אל מורד הגבעה. תמיד כשהבטתי אל ביתם של הקורלנדים חשבתי שביתם עומד להתגלגל למטה בגבעה, גם עכשיו חשבתי כך. כאשר הסתכלתי […]
אני אתאר לכם כיצד משפחת קורלנד נראית –זו משפחה קטנה הכוללת שלושה בני-משפחה. סבא אֶרִיק, סבתא אִיבֶט, ונכדם המבוגר גֶ'פְרִי. הוריו של ג'פרי נהרגו בתאונת דרכים כשהוא היה בן 6.אדון […]
הרעש לא הגיע מביתנו.זה היה הבית של השכנים מעבר לחצר, במורד הגבעה, משפחת קוּרְלָנְד. השכנים הכי שנואים על הדודים שלי, ובעקבות זאת גם עליי ועל אבי.כמעט כל שנה, כל שנה […]
נחירות… נחירות… איך שקמתי בבוקר למחרת שמעתי אותם. הם בקעו מחדר האירוח של הוריי. אלו היו נחירותיו של אבי. הנחירות של אימא שלי היו שקטות למדי. ואילו אני שכבתי ספק […]
הזיכרונות משתנים. כעת, מאורעות הרגעים האחרונים חוזרים לפקוד אותי;רום, עיניו יציבות ושלוות. אני שועטת קדימה, ידי נזרקת לאחור, חרטה מציפה אותי. אני רוצה בכל מאודי לעצור את היד מלהמשיך אך […]
תרדו קודם ל-"רציתי להוסיף". ראשי נתון בידיי. אני כפופה לפנים, רוכנת מעל גוף הנאבק לשמר את הנשמה בקרביו. הדמעות הזורמות כנהרות על לחיי, אלו שייכות לי. והחיוך, זדוני ומרוצה, נובע […]
