תהנו!

איזה אנשים מוזרים! – הסיפור הקצר שדוד וילי מספר לאחיניתו

22/05/2020 246 צפיות אין תגובות
תהנו!

התעוררתי, מקול עליז וקופצני שמילא את החדר. “דוד וילי!” קראתי בשמחה “היי, חמודה!” הוא אמר וחיבק אותי את חיבוקו המגושם ובכך הכריח אותי לקום מהמיטה. “יוצאים לפיקניק!” הוא חייך וקפץ על המיטה, ובכך הפיל ממנה את כל בגדי, צחקתי בקול ואז אמרתי בחיוך “ההרפתקה הסודית של דוד וילי מתחילה עכשיו!”
התארגנתי במהירות ותוך כמה דקות כבר חיכיתי לו למטה עם שמיכת הפיקניק בידי האחת. כבר בהליכתנו לחורשה דאג להבעיר בי את יצר הסקרנות ואמר: “יש לי הרפתקה חדשה לספר לך! “מה?” אמרתי ואש הסקרנות נדלקה בתוכי. “את תראי שנגיע לפיקניק” הוא אמר בקול ערמומי “אתה יודע מה?” אמרתי לו, כשחיוך זדוני הזדקר על פני, ואני לא מאיטה את קצב הליכתי. “תחרות!” אמרתי בצעקה תוך שאני רצה למקומנו הקבוע וממהרת לפרוש את שמיכת הפיקניק אל הרצפה. “טוב, אני רואה שמישהי כאן לא יכולה לחכות…” הוא אמר בצחוק גדול שמח מהצלחתו, ומיהר לרוץ אחרי, לתפוסי אותי, ואת מקומו על השמיכה. הוא הרפה מחולצתי, התיישב בנחות על השמיכה ואמר:
“תקשיבי, לפני כמה ימים, בריצתי הקבועה בהרצליה, נתקלתי בחבורת אנשים מוזרים חלקם על כיסאות גלגלים, חלקם הולכים עם הליכונים, וחלק סתם התקרבו אליי שהם מדברים איתי בקול גבוה ומוזר. הם כל-כך סיקרנו אותי, ורציתי להצטרף אליהם! מיד הם קיבלו אותי, בזרועות פתוחות ובחיוך גדול ואמרו לי “בטח! בשמחה! בוא אתנו למחנה!” כ”כ שמחתי ואת לא מתארת לעצמך איזה כיף היה! כמובן שהצטרפתי אליהם מיד וביחד עשינו כל כך הרבה דברים: “ראינו את הסרט “מלך האריות”, היינו באקווריום מלא בדגים וחיות, אכלנו אוכל משובח, ואני כמובן נזכרתי במסעותיי באוקיאנוס השקט וביערות הסערה. באופן כללי נהנו מאוד והכרתי המון אנשים חדשים, ובו אני הגיד לך משהו הם בכלל לא כאלה מוזרים!” “וואו! דוד וילי, מתי תיפגש איתם שוב?” “אינני יודע” הוא אמר קצרות “תבטיח לי שפעם הבאה גם אני אבוא איתך, גם אני רוצה להכיר את האנשים הנחמדים האלה! ספר לי את שמותיהם” “בטח! פריאות, טליה, אנג’ל, בת-חן” ועוד הרבה בנות נחמדות את תאהבי אותם” “יופי!” אמרתי מאושרת עד הגג.
“טוב, בואי” הוא אמר והולך אותי אט אט עד הבקתה הקטנה, ביקורו הנעים הסתיים בחיבוק דב חזק ומגושם “אל תשכח לקחת אותי בהזדמנות על החבורה הנחמדה ההיא” הזכרתי לו “קוראים להם “קבוצת קלאסה” ” הוא אמר בהבעת צחוק “בסדר, “קבוצת קלאסה” אמרתי בחיבה לפני שיצא מהחדר.

איזה אנשים מוזרים! – הסיפור הקצר שדוד וילי מספר לאחיניתו
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך