וְאוּלַי, לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְאוּלַי, הַכֹּל כָּאן נִפְלָא וּמֻשְׁלָם, וְאוּלַי בֶּאֱמֶת, כְּלוּם לֹא הָיָה, וְאוּלַי בֶּאֱמֶת, הַכֹּל הֲזָיָה. וְאוּלַי, אוֹתוֹ מְאֹרָע, יוֹם שַׁבָּת הַנּוֹרָא, כְּלָל לֹא קָרָה, וְאוּלַי, כִּדְבָרָיו, […]
מִישֶׁהוּ כָּתַב בָּאִינְטֶרְנֶט, עַל מַדְּעָן דָּגוּל אַחֲרֵי שֶׁהוּא מֵת, "הוּא מַאֲמִין בֶּאֱלֹהִים, כָּעֵת", וַאֲנִי, הַחוֹשֵׁב, וּמַכֶּה עַל חֵטְא, שֶׁאֱלוֹהִים לֹא קַיָּם בֶּאֱמֶת, שֶׁהוּא רַק יֵשׁוּת מְדֻמְיֶנֶת, מֻמְצֵאת, הִנַּחְתִּי לָעֵט, עַל […]
הָיִיתָ, לֹא צִלַּמְתָּ כָּל מָה שֶׁרָאִיתָ – לֹא הָיִיתָ. הָיִיתָ, וְאַף חֲוָיָה יוֹצֵאת דֹּפֶן לֹא חָוִיתָ – לֹא הָיִיתָ. הָיִיתָ, וְשׁוּם דָּבָר חָדָשׁ לֹא גִּלִּיתָ – לֹא הָיִיתָ. הָיִיתָ, לֹא […]
הַשַּׁלִּיט הַמְּטֹרָף, עָבַר אֶת הָרַף, הוּא הָרַס וְשָׂרַף, תָּקַף וְטָרַף, הִשְׁמִיד וְעָרַף, וּלְעַצְמוֹ הוֹן גָּרַף, מִסֵּפֶר הַמְּדִינָה תָּלַשׁ כָּל דַּף, הִשְׁלִיכוֹ לָאֲוִיר כְּעָלֶה נִדָּף, וְכָל שָׂרִיד מִמֶּנּוּ הָדַף, עַד כִּי […]
עַל קִיר רָעוּעַ בִּשְׁכוּנַת פְלוֹרֶנְטִין, שֶׁאֲפִלּוּ כֶּלֶב עָלָיו לֹא מַשְׁתִּין, אָמָּן רְחוֹב אַלְמוֹנִי, מִן הַסְּתָם חִלּוֹנִי, כָּתַב בִּכְתָב צִיּוּרִי מְלֻטָּשׁ; "אֱלֹהִים נָטַשׁ". וְיָד פְּלוֹנִית, שֶׁל דָּתִיָּה צִיּוֹנִית, כָּתְבָה, בִּתְגוּבָה; "אֱלוֹהִים […]
מִישֶׁהִי כָּתְבָה, שֶׁיַּד אֱלֹהִים הִתְעָרְבָה, וּפָגְעָה בְּכָל מִי שֶׁהֵעִיז, אֶת עֶדֶן שֶׁלָּנוּ לְהַרְגִּיז, וּמָנְתָה בַּזֶּה אַחַר זֶה, אֶת שֵׁם הַזַּמָּר הַמְּבַזֶּה; הַהוֹלַנְדִּי הַמְּעוֹפֵף, הַיְוָנִיׇה הַנִּרְדֶּמֶת, הָאַנְגְּלִי הַמִּתְחַפֵף, הַשְּׁוֵדִית הַמְּיֻחֶמֶת, הָאִירִית […]
מִשְּׁבָט עַד טֵבֵת, בֵּין חֵטְא לְחֵטְא, אֲנִי סְתָם מְחַרְטֵט, וְאִם לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, אֲנִי עוֹשֶׂה כָּךְ גַּם כָּעֵת. עִם אֶצְבַּע גְּרוּמָה בַּנְּחִיר מְחַטֵּט, דִּבְרֵי רָכִיל קוֹלֵט וּפוֹלֵט, בְּעִפָּרוֹן אוֹ בְּעֵט, […]
למה זה קרה להם – ולא לי? בהם היה את הרצון לחיות – בניגוד למה שקורה אצלי. וזה מרגיש – כל כך פרדוקסלי, למה המוות הגיע אליהם – אך לא […]
אנו שמים בצד – את כל הויכוחים, ימין ושמאל, דתיים וחילונים – כולנו אחים. עכשיו – כולנו נלחמים במרצחים, אחרי שננצח – נתווכח על השטחים. כוחנו באחדותנו, כשאנחנו מתאחדים – […]
כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ כָּל מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, כְּשֶׁמִּמָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ אַתָּה מְרֻצֶּה, כְּשֶׁאֵתְּ מָה שֶׁחִפַּשְׂתָּ אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֶׁמִּי שֶׁאַתָּה אוֹהֵב נִכְנָס, וּמִי שֶׁאַתָּה לֹא – יוֹצֵא, כְּשֶׁאֶת סִפּוּקְךָ אַתָּה מְרַצֶּה, כְּשֶׁאִישׁ […]
סליחה – שאני לא יכול לסלוח, אני לא 'טאבולה ראסה' – יש הרבה צלקות ב'לוח'. החיוך שלך מתוק – אבל הטעם של הדמעות עדיין מלוח, זה קשה לסלוח – אז […]
סָבְתָא תִּקְנִי לִי! אֶקְנֶה לְךָ הַכֹּל כְּשֶׁתְּסַיֵּם לֶאֱכוֹל, זֶה הַתְּנַאי! אֲבָל לוֹ יֵשׁ פְּנַאי, הוּא מִתְלַבֵּט, לֹא בָּא לוֹ כָּעֵת. כְּבָר מְאֻחָר, נִקְנֶה מָחָר. עוֹד יוֹם עָבַר בְּלִי לִקְנוֹת דָּבָר. […]
למה על עצמך – אתה כל כך עצבני? איך זה שכלפי עצמך אתה קפדני – וכלפי האחרים סלחני? האם זה כי אתה שאפתני – או סתם אדם גאוותן ושחצני? אולי […]
הוא לא אשם – אך הוא מרגיש אשמה, וזו תחושה מבלבלת כשאתה זועם על עצמך – ורוצה נקמה. הכעס הזה גורם לו לרצות – להכאיב לעצמו בעוצמה, אז הוא מכאיב […]
הוא נאבק בין מה שמענג – למה שנכון, לפעמים הוא מרגיש זקן – שמתנהג כמו תלמיד תיכון. לימודים, התלבטויות, הורמונים – חוסר ביטחון, וכל זה – רק קצה הקרחון. לעיתים […]
היא אומרת שהוא לא מספיק – בשביל להיות אבא, והוא לא חושב שהוא יספיק – לחיות מספיק בשביל להיות סבא. הוא לא מספיק יציב רגשית – בשביל לעשות מילואים בצבא, […]
הוּא אַבָּא לִילָדָיו, הוּא כְּבָר סָב לִנְכָדָיו, אַךְ לְאִשְׁתּוֹ הוּא רַק קוֹלָב, אוֹ גָּרוּעַ מִזֶּה, סְתָם אֵיזֶה וָו. "תַּחֲזִיק לִי!", הִיא פּוֹקֶדֶת עָלָיו, "לֹא תֶּכֶף! … – מִיָּד וְעַכְשָׁו"! וְהוּא […]
הַנְהָלַת הַחֶבְרָה שֶׁכֻּנְּסָה, לֹא הִסְתִּירָה אֶת כַּעֲסָהּ עַל שֶׁלֹּא עָמַד בְּמִכְסָה. הוּא פֻּטַּר וְאִבֵּד אֶת הַפַּרְנָסָה. פְּקִידַת הַשּׂוּמָה בְּמַס הַכְנָסָה, בַּדּוּחוֹת הַכּוֹזְבִים שֶׁשָּׁלַח מָאֲסָה וּבִסְכוּם עָתֵק אוֹתוֹ קָנְסָה. וְאִם בְּזֹאת […]
כשהיית צעירה, אמא שלך אמרה לך שאת לא טובה מספיק. אם ישאלו אותה על זה היא בוודאי תכחיש. אולי היא אפילו שכחה. אבל המילים האלה חרוטות בך בצורה שאי אפשר […]
איך היה? פגז. נועז? כן, הוא חרז, יותר מאז. והלז, רגז? באופן עז. הוא גמז, בזז, ארז, וגנז בארגז. ומהו הרז? כבד אווז. הוא אכל הכל, ואז צהל ועלז, כמו […]
בין חטא לחטא, משבט עד טבת, אני סתם מחרטט, ולמען האמת, אני עושה כך כעת. עם אצבע גרומה בנחיר מחטט, בעיפרון או בעט, רושם ומשרטט, על נייר, שלבסוף אני מקמט […]
"על מה היא חושבת?" עברה בי מחשבה. הבטתי אל עבר אישה מבוגרת היושבת בגינת ביתה. שיערה הדליל והקצר לצבע אפור כבר נהפך לפני זמן מה. מידי פעם כאשר עובר מטוס, […]
המבט של האחת מאילת נחת עלי כמו מחבט. בזמן שישבתי בנחת תחת ענפיו של עץ שעליו מחט בהיסח דעת בא המבט שעל פניו עניו אבל זכרונו ירגיש כמו עכשיו גם […]
אומרים כי לכל אדם יש כוכב, שמשקיף אליו, מעל שמיו, ובאופן אישי משגיח עליו. אז טרחתי לבדוק, גם לכמת, וסיכמתי בכתב – הכל אמת, בגלקסיה שלנו, בשביל החלב, יש מספר […]
יש מי שהופך את החרב לאת, ויש מי שהופך את החרב לעט, יש מי שבוחר לעשות בה חטא, להפוך איש חי למת, ברוך דיין אמת. ויש, אנו קוראים לו משתמט, […]
הלב כבד אני לא נרדמת הלב כבד ואני לא נושמת חושבת על מה שקרה משחזרת כל דקה ושניה אני זוכרת איך שכל זה הלך איך הזמן הרגיש שנמרך את בטוחה […]
אני קוויר, אני לא אישה לא גבר, אני לא מגדיר. אני אני ואני אוהבת א.נשים בכללי. כינויי הגוף שלי הם אתה ואת והוא והיא אני לא עסוק במגדר אני עסוקה […]
לו הייתי יכול לבקש, מאיזה מלאך, אם כזה בכלל יש, משהו לנפש, דבר מרגש, לא חפצים, לבטח לא cash, משהו נשגב, משהו טוב, שיביא מרפא וידיר מכאוב, משהו משמח לבבות, […]
(ניתן להאזין להקלטה של כל הפרקים ביוטיוב) הייתה לו מזוודה ביד והוא היה כזה… מאוד גיבורי. אמנם, הוא היה במקום לא סימפטי – איפשהו מתחת לאדמה מתחת לאיזו תל אביב. […]
בתחילת הדרך, עבדנו בפרך, "עבודה עברית" היתה אז ערך, בנינו, סללנו, כבשנו, ביצות רקק יבשנו, אדמות טרשים חרשנו, שתלנו גם זרענו, עצי פרי ונוי נטענו, שממות הפרחנו, עמלנו, יגענו, טרחנו, […]