דייייייייי נמאסססס לייייייייי ~פנים רותחות אדומות ומבויישות. עוד שנייה בוכה את נשמתי~

Galoosh 18/08/2014 1515 צפיות 28 תגובות

אני אתחיל מאיפה שאפשר להתחיל.
היי, שלום לכולם, אני גלי. אשמח אם תועילו בטובכם ותקראו את *כל* מה שיש לי להגיד.
כן, חלק מכם יתעלם ממני, כי אני לא דמות חשובה, כי אני ילדה מטופשת ואולי גם חושבים שאני אהבלה. טוב, זה הכינוי שלי.
גלי אהבלי הוא כינוי מאוד חשוב ונכון. הוא אמיתי ובעיקר מספר על החיים שלי. כי אני מפגרת כמו שאתם חושבים.
טוב, אני לא מאמינה לכל מה שעובר לאנשים במוח, אני חושבת שאני טובה.
חינכו אותי בצורה מיוחדת, ולמדתי להוריד לעצמי את הביטחון. אבל לא באמת, רק בכאילו.
כל פעם שהיו אומרים לי שאני טובה הייתי אומרת שאני לא חושבת ככה. אפילו שלפי דעתי אני כותבת טובה, ילדה מצחיקה ואשת שיחה טובה.
אני מאוד צנועה, אני לא משתחצנת משום דבר לעולם. ואם ראיתם אותי, זה רק כי אני מתפרקת לגמרי כמו שקורה עכשיו.
אני הולכת לספר לכם קטעים מצונזרים מהחיים שלי.
כמו למשל אותי מחכה לתגובות כמו ליובל, שבאות במגיפה, או לכותבות אחרות.
אני מחכה לתגובות שלא באות.
אז מידי פעם אני בודקת מה המצב של התגובות; 10 צפיות. רובן שלי.
קיוויתי שיגיבו לי.
אה, כן, כמו כולם אתם חושבים (ולרוב גם רושמים) שצריך "לכתוב בשביל ההנאה ולא בשביל מספר הצפיות." אבל אתם יודעים עמוק בלב, שכל אחד צריך תשומת לב. שקשה לכל אדם לקבל אפס תגובות ומעט מאוד צפיות ולהשלים עם זה.
אז כן, עכשיו בדקתי והגיבו לי תגובה טובה. תגובה אחת. אני הולכת לפרסם את זה לא משנה מה יקרה, אולי עוד אנשים ירצו להגיב. הסיפור הזה הוא מבחן, שאני מקווה שלא ישבור אותי בהמשך. שלא ימוטט אותי ואני אתנפץ כמו מיליון חתיכות. כי לי לא מגיע יחס.
אני דו קוטבית וחמומת מוח. מי ירצה להיות לידי?!
כן! יש לי קוראים, נכון. בדרך כלל הם קבועים, ואם לא… אז זה מאוד נדיר. כמו עכשיו.

תנו לי להנות מהרגע הזה, אה. לא נהניתי ממנו כי אני חונקת את הדמעות עכשיו.

לא בא לי להעלות לכאן ספורים יותר מהסיבה הפשוטה שאני לא מקבלת מספיק יחס אליהם. אני בן אדם מאוד כבד, אני כל כך רוצה צומי כי אני מתפרקת. כי החיים שלי קשים ואולי הלפ'ס חושבת שאני סתם ילדה שעולה לז' אבל היא טועה. כשתעמדו במצב שלי אתם תישברו ולא תוכלו להיות כמו שאתם…
האתר הזה שינה אותי מקצה לקצה. הוא עזר לי לפרוק, ומצד שני גם חלק מהריסות החיים שלי.
אה, אוי, נכון. כשאני כותבת 'אני רוצה לפרוש', אז פתאום כל האנשים שאני מכירה ניצבים ומנסים לשכנע אותי שאני טובה. חלקם לא מגיבים לסיפורים שלי. חלקם אומרים שהם עצובים אבל בכלל לא מסייעים לי ורק עושים מה שבראש שלהם בלי להתחשב בי. ורובם סתם ראו הודעת פרישה, כתבו אל תפרשי והלכו להודעות אחרות.

אני רוצה לשאול אם אתם חלק ממעודדי האי פרישה שכבר יודעים שאני לי חברה הכי טובה. שהחיים שלי במציאות נוראיים ואני כלואה בתוך מציאות של מכשירים אלקטרוניים.
שלעולם לא תומכים בי כמו שיודעים לעשות לילדים אחרים.

מה עשיתי לכם רע?!

בשלב הזה הדמעות כבר מציפות את העיניים שלי ונגמר מקום האיכסון, אז הן פורצות כאילו נפתח הסכר וזולגת אט אט על העיניים שלי. הגרון עדיין כואב ומכביד עליי, קשה לי להתרכז.
ריעננתי שוב את הדף. שש עשרה צפיות כמו לפני חמש-עשר דקות, אותו מספר תגובות. שתיים, אחת מהן שלי כמו שאמרתי.
אז גלי היא מגעילה. זה ידוע לכולם. גלי לא יכולה להיות חלק מהתהליך של כתיבת הסיפור כאן. גלי לא תכתוב בגוגל דרייב כי משעמם לה. גלי לא תכתוב עוד כלום. רק תהיה פה ותבחין איך האתר ממשיך בשלו בלעדייה. רואה איך הכל מתפקד מעולה והיא רק בחוץ. לבד.
גלי תמיד מגיבה לכל סיפור או מחבר שמגיעות לא התגובות ולא באות. היא מתעקשת לקרוא גם אם הכותרת לא מושכת אותה, אבל בכל זאת נהנית.
גלי לא יכולה להתקיים ממציצת צומי דל ביותר, אם בכלל. אז גלי לא תתקיים.

אני עצובה מאוד.
לא נעים לי לומר לאתר הזה להתראות, אבל אני מרגישה נורא. אני אשאל אתכם שאלה קצרה:
הידעתם שאולי אם גלי הייתה מפרסמת את הסיפור שלה בתור אחרת כנראה היו לה צפיות ותגובות עמוסות שהיו מכבידות על הדף והיא לא יכלה לרענן אותו כי כל שנייה היו עוד ועוד צפיות?
אז מינימום עשר.
אז מינימום תשע.
אז מינימום שבע.
אז מינימום שש.
אבל תגובה אחת? מקסימום שתי תגובות. ואם יותר, אז ממילא כולם נוטשים את המשתמש שלה. בהתחלה חשבת ישזו התמונת פרופיל שלא מושכת, אז החלפתי כבר חמש מאז. אז זו לא התמונת פרופיל.
או שאני כותבת גרועה…
או שאני בן אדם גרוע…
או שאני גם וגם. בכל גרועה.

בשבילי שלושת האופציות עצובות וכואבות.
אני ממש לא מצטערת לעזוב. אז כן, אני אגיב, אבל באמת.
אין לכם מה לכתוב לי 'תישארי', כי אז אני שוב אכנע ושוב אשלח הודעת פרישה ושוב אבכה.

העולם הוא לא גלגל ענק שיורד ועולה.
הודעת פרישה היא הצד העולה והסיפורים שלי שבגלל שאין להן תגובות אני פורשת – הם למטה. מחכים בתור עד שכבר נגמר הזמן של פעילות העובדים והלונה פארק נסגר.
רוצים לשמוע עוד הידעתם? אמא שלי ראתה כשנרשמתי שלא תומכים בי ואמרה לי לחפש מקום אחר? ניסיתי. עיר הספרים? איכס. גם אין תגובות. אחת הייתה.
בלוג קטן משלי? לא עובד, מצטערת.
אתר אחר שאני פעילה בו? יש שם משלט טרור כבד.
אז איפהההה?!?!?!!? כאןןןן!! רק כאן אני יכולה לכתובבב!! גוגל דרייב זה משעמם ועזוב. אני אלך לי לאיטי ברחובות של ישראל, אביט לצדדים, וכבר לא אהיה עצובה. כשאהיה בלעדיכם.

תודה על תקופה נוראית ובחלקה מהנה. אבל רובה קשה.
אני עוזבת אחרי כמה חודשים של סבל, התמכרות, וטיפה כיף.

בייוש לכתיבת סיפורים כאן.

פאקקק יש לי עוד צפייה -.-
ביי חברה לא נחמדים, לא תומכים, לא מפרגנים, שחשבתי שרובם חברים שלי ואוהבים.

אה, כן, חלקכם בוודאי לא תגיבו או תכתבו 'אני עצובה', 'אל תפרשי גלי', או תנסו לשכנע אותי בדרכים אחרות.

תאמינו לי שיותר טוב לי בלעדיכם.


תגובות (28)

מזדהה עם כל מילה.
אני במייל אם בא לך לפרוק עוד

18/08/2014 12:42

טוב אז יש לי כמה דברים להגיד לך על כל מה שכתבת.
1. כתבת את הסיפור שלך במדור "סיפורי אימה" בזמן שזה לא סיפור.
2. האמת גם אני הרגשתי ככה בהתחלה, וכן זה ממש מבאס שלא מגיבים לסיפורים והכל. אז יש לי עצה בשבילך, תני כותרת מעניינת לסיפור, כותרת שתמשוך את הקוראים. זה תמיד עוזר.
3. לאט לאט יהיו לך יותר ויותר קוראים, אנשים יכנסו לך לפרופיל כדי לראות אם העלת סיפור. הדבר היחיד שאת צריכה זה סבלנות!

גם אם תפסיקי לכתוב פה, אל תפסיקי לכתוב אף פעם! בין אם זה במחברת בבית הספר או סתם לתוך המגירה.
בהצלחה!

18/08/2014 12:48

    1. ענבל, אני מרגישה שזה סיפור אימה. אני לא רוצה לתייג את זה בהודעות כי בשבילי זה סיפור מה שפרסמתי כאן.
    2. אני כאן די הרבה זמן ונתתי כותרות מעניינות אבל אני לא אכתוב עם כותרת מעניינת על משהו שאני יודעת בוודאות איך לקרוא, למשוך קוראים ככה זו לדעתי די צביעות.
    3. אין לי אחת כזאת, אבל אני מחכה יותר מידי זמן לדבר הזה.
    4. אני לא כותבת במחברות ואין לי מגירה. אני רוצה להשתחרר מהעניין של כתיבה עד שאני ארגע.

    18/08/2014 12:53

    התכוונתי שתמשכי את הקוראים בכותרת שקשורה לסיפור.
    ואני פתחתי את המשתמש הזה ב2012, התחלתי לכתוב כאן שנה אחרי…אני כותבת כאן במשך שנה וחצי ואין לי כל כך הרבה תגובות אבל אני כותבת כאן כדי שאני לא אאבד את הסיפורים שלי וגם בשביל לקבל קצת ביקורת

    18/08/2014 12:55

    ויש לך סיפורים עם כמעט חמישים תגובות אז פעם ב-קורה שאין תגובות לא צריך לעשות מזה עניין

    18/08/2014 12:57

    א. סיפורי פרישה.
    ב. סיפורים עם ספאם.
    ג. את אומרת הכל בצורה ישירה. תפחיתי את זה בבקשה. זה קצת פוגע, את יודעת [תתעלמי ממנה. אה, כן, זה ראין הפיצול שלה ~לצערי~]

    18/08/2014 13:01

סליחה.

18/08/2014 12:49

    אופסי, אני הגבתי מהמשתמש של אחות גדולה של חברה שלי XD
    (נכנסתי מהמחשב שלה, אני אצל החברה שלי)
    בקיצור, התכוונתי לכתוב סליחה.
    סליחה, גלי.

    18/08/2014 12:53

    אני לא יכולה לסלוח כי זה מחליש אותי. אני בסוף אשבר ואחזור. מה שבטח לא באלי.

    18/08/2014 12:55

    אז תעשי מה שטוב לך!!!
    את לא מבינה שאם זה גורם לך סבל ורע לך אז תלכי?
    תעשי רק את מה שאת חושבת שנכון לך, תחליטי לעשות את מה שאת רוצה, ותעשי את זה בלב שלם. אם מאלצים אותך לכתוב תפסיקי, אם זה כיף לך תמשיכי. אם את רוצה לכתוב לא באתר הזה תכתבי להורים שלך, למשפחה שלך, או סתם לעצמך, רק אל תסבלי מזה.
    אבל עדיין.
    סליחה.
    מכל הלב.
    באמת, סליחה.

    18/08/2014 13:00

    קשה לי ללכת.
    אז אני רק לא אפרסם ואעלם בהדרגה.

    18/08/2014 13:03

את מדהימה. (לא בקטע של חנפנות.)
למה? כי את פרקת את הכל. ואני מבינה אותך.
יש לי סיפורים עם בקושי עשר צפיות ואני יודעת שזה קשה.
כן אני לא מגיבה תמיד – כי אני לא תמיד מחוברת.
אני רק מקווה שתעשי את הדבר הנכון בשבילך ותרגישי שלמה עם זה.

[-(הערה לכותרת) – לבני אדם יש פנים.]

18/08/2014 13:02

    תודה.

    18/08/2014 13:03

את יודעת שאני לא חושבת ככה.
ושאמרתי בוקר טוב זה שהתעוררתי עכשיו.
אני אוהבת את מה שאת כותבת וחבל שמתגובה אחת את לא מסתפקת.
אבל תעשי מה שאת רוצה, מי אני שאעמוד בדרכך? הרי כבר פיתחת אלי סוג של שנאה שאפילו סליחה לא תרכך אותה.

18/08/2014 13:02

    את החברה הכי טובה שלי. אני פשוט דו קוטבית.
    אני אוהבת אותך יותר מחלק די גדול (ענק) מהמשפחה שלי.

    את אחת הסיבות שבגללן קשה לי לעזוב.

    18/08/2014 13:04

    אז אל תעזבי.

    18/08/2014 13:10

    אבל האתר הזה קשה. אני לא יכולה. זה מפרק אותי מבפנים ומבחוץ.
    אני מתפוצצת על אנשים שלא מבינים מה קורה לי.

    18/08/2014 13:13

גלי, את מוכשרת ומדהימה. את רוצה לפרוש בגלל מספר קטן של תגובות? באמת?
אני לא אעצור בעדך. אני רוצה שתחייכי, לא שתסבלי. ואם האתר לא עושה לך טוב- למה שתשארי פה?
ושלא תביני לא נכון, אני נהנת לקרוא סיפורים וקטעים שלך. אני אוהבת את התגובות שלך בסיפורים באתר. את תורמת ומוסיפה לפה כל כך.
לגבי המצב החברתי שלך, זה ישתנה. אני מבטיחה לך. וברור שלטובה. אל תרגישי בודדה, כל האתר פה איתך♥ וגם במציאות, אני בטוחה שעד כמה שאת שונאת את החברות שלך- הן עדיין חברות [אני מניחה~].

18/08/2014 13:36

היי גלושקה, טוב שאת משתפת, לא ידעתי שככה את מרגישה ואני גם לא הולכת לנסות לעזור כי אני חרא בלעזור וכי את לא רוצה שישכנעו אותך.
אני מאחלת לך הצלחה בהמשך, אני תמיד אחכה לך כאן.

18/08/2014 13:40

זה שטויות באמת, את לא צריכה את התגובות האלו. העיקר שאת רושמת את הסיפור שאת רוצה ואת רושמת אותו איך שאת רוצה שהוא ייראה. לא תמיד יהיו תגובות וגם אם יהיו מי אמר שהן יהיו תגובות טובות?
תלמדי לעשות דברים בשביל עצמך, לא בשביל אחרים.

18/08/2014 13:50

    עובדה שהיא כן צריכה.
    היא יכולה לכתוב גם בדרייב בשביל עצמה.
    די להגיד את המשפט הנדוש הזה.
    יש אנשים שקל להם יותר לפרסם ולא לקבל תגובות, אבל איפשהו כולנו רוצים את התשומת לב. לא היינו מפרסים סיפורים באינטרנט אם לא היינו רוצים תשומת לב.

    18/08/2014 14:16

אז סיפור אחד פחות קראו ביגדיל. בגלל זה לדעתי לא צריך לפרוש. ובלי להעליב את טיפשה שאת עושה את זה ולא בגלל כול מה שכתבת. אבל תעשי מה שבראש שלך ואני אומרת לך שמימלא תחזרי. אז שיהיה לך בהצלחה עם ההפסקה שלך. אני מרגישה רע שכתבתי את זה אבל דיברתי בכנות.

18/08/2014 16:14

הלוו נכנסתי בטעות לכאן אז זרמתי~~
אני ילדה צומיסטית. אני צריכה לקבל תשומת לב כי מזה אני מוצצת את הקיום שלי.
ידעתי שיש כאלו שיגידו שזה בשביל עצמי. אבל אני לא רוצה לכתוב בשביל עצמי כי זה נורא משעמם. זה כיף לכתוב כמו את קאיה. לפרסם באחת עשרה בלילה. ללכת לישון ולהתעורר עם תגובות מעודדות.
אני לא יכולה לכתוב סתם ואמרתי את זה, תודה רייצ'ל.

ואני מתחילה עם שבוע.

18/08/2014 23:19

    אני באמת חייהת חהגיד שאני מסכימה עם כל מילה שלך. נכנסתי לאתר הזה על מנת לפרוק. הינ לי קשה בחיים שבחוץ וגם אני נקברתי בתוך הפלאפון עם הדמעות שלי והרחמים העצמיים שלי. אני לא חודעת מה הסיפור שלך אבל אני יכולה להגיד שאני מרגישה כמוך. אני יכולה חבוא ולהגיד שתגובות או צפיות לא משנות העיקר שכותבים בשביל עצמך…. שזה נכון. אבל כל אחד גם צריך פידבק לפעמים, תגובה טובה או רעה, העיקר לראות שאת כן שווה משו ואת כן מעניינת וכן קוראים את הסיפורים שלך. את יכולה לראית שמספר התגובות שקיבלתי הכי הרבה הוא 6 תגובות. ומתוכם שלןש הן שלי. אז כן במובן מסוים אני כן רוצה עוד צפיות או עוד תגובות… ואולי אני עדיין חדשה(אפילו שיד לי את החשבון הזה כבר חצי שנה) אבל עדיין אני חדשה. אז אני כן חייבת להגיד לך שבאמת הכתיבה היא בשביל הנשמה שלך ובשביל התחביב שלך. אני הצחלתי לכתוה בגיל תישע ספר. וחא הראתי אותו לאף אחד , גם לא להורים. והרגשתי מסופקת. אז אני באמת אומרת לך מכל הלב, אל תיפרשי. לא בשביל להראות לך רחמים או משו, כי אם תפרשי, תרגישי אי השלמה של משו. לא מסופקת… אפילו אם עכשיו תגידי לי שאת לא מסופקת גם עכשיו אז מה זה משנה
    אבל באמת. אני לא מכירה אותך אבל אני אומרת לך טת האמת. את תיתאכזבי מעצמך אחר כך שעצרת את עצמך לכתוב פה רק בגלל הסיבה הזאת. ובאמת הכל מאהבה.
    ♥♥♥♥

    21/08/2014 23:48

וואו.
אני לא קוראת את הסיפורים שלך אבל אני מבינה אותך לגמרי.
יש לי עוד משתמש שכמעט אף אחד לא מגיב בו. פשוט אף אחד.
ואני ממש ממש ממש מבינה אותך.

29/08/2014 11:38
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך