לא לשכוח.

19/05/2020 92 צפיות תגובה אחת

אני בוחרת לכתוב את זה. כדי לא לשכוח.
כדי להזכיר לעצמי כל פעם מחדש, שאם הלב יתעורר לחיים, יתמלא בגעגוע.
אז אני צריכה לעצור..

אני צריכה תזכורת לעצמי למה רק אהבה מטורפת כמו שלנו לא מספיקה.
כמה זה לא עובד, כמה דמעות אני בוכה כשיש פיצוץ, כמה מילים קשות שהיא אומרת נכנסות לי ללב.

כמה היא לא טובה לי, וגם אני לא.. לה.

אני צריכה תזכורת ללב השבור שלי עכשיו, שכשהוא יתאחה.. שיזכור את הכאב.

אני כנראה האדם הנורא ביותר בעולם, לפחות בעיניה..
וכל יום זה מרגיש ככה יותר,
הרי יש מישהו שם למעלה שמסדר את הקלפים בשבילנו.. יש משהו באוויר שגורם לנו להתנהג, לדבר, לבחור.
אז למה נתת לי את האהבה המטורפת הזאתי בלב אבל לא נתת את החבילה השלמה.
למה זה פוגע כל פעם מחדש, זה חורט בנשמה שלי, כל כך הרבה כאב..
אני עד כדי כך אדם כל כך נורא, שזה מגיע לי?

אני צריכה תזכורת,
שאני הורסת לה את החיים.
שאני משחקת בה, לפי החליל שלי.
שאני ילדה צומי, שקרנית.
שהשמש זורחת לי.. רק לי..
ושאני בעיקר, פוגעת בה כל פעם מחדש, כשכל מה שאני רוצה..
זה בכלל ההפך.

זה קרב אבוד מראש, זה בחיים לא יעבוד.
ואם פעם הטלתי בזה ספק-היום זה ברור לי.
אני צריכה להתרחק ממנה כמו מאש.

אני צריכה תזכורת לעצמי, ברגעי משבר.
אולי זה יעזור.

לא לשכוח.
דרג את הסיפור

תגובות (1)

אהבתי מאוד.
זה מעורר בי זכרונות ישנים, ואני מבין לחלוטין על מה אתְּ מדברת; אני מכיר את העסק מקרוב.

בין אם מרגישה האנטגוניסטית או הפרוטגוניסטית במקרה הזה, אלו החיים שלךְ, הסיפור שלךְ, לא של אף־אחד אחר.

לכתיבה עצמה:

הקטע כתוב בפשיטות, בלי הרבה דימויים, ואני חושב שזה נותן לו אווירה של כנות, שהרגשות נאמרים בדיוק כמו שהם, לא מאחורי מסווה של מטפורות (מטפורות גם מצוין, פשוט זו דרך אחרת שמשרה אווירה אחרת); הסגנון נשמע כמו הטחת רגשות בכוח, כלפיה, כלפי עצמךְ, מאוד עוצמתֿי אם אפשר לקרוא לזה כך.

הערה יחידה: תקין יותר לכתוב שלוש נקודות, לא שתיים (וגם לא ארבע).

19/05/2020 18:22
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך