סיפורים מהקופסא

בית הקולנוע בסוף העולם

בקולנוע אני מוצץ גבעול ונשפך על המושב. מעליי קרן הקסם שולחת את התמונות אל הסדין הלבן. לא הרבה אנשים. ריח סיגריות פשוטות וגראס. ציקצוקי מסטיק מתפוצץ. כל הרכבות פוסחות על […]

סיימתי לבחור בקל

תמיד חשבתי שאנשים אמיצים הם כאלה שנראים אמיצים, יעני שיש להם שרירים והם כאלה גדולים וחזקים, חשבתי שאומץ זה משהו שרואים באופן חיצוני על הבן אדם. עם הזמן, ככל שאני […]

לא מרצה

“דביר!” צועק לו דני שעובד איתו, הוא מבקש שינקה קצת את הדלפק כי הוא מלוכלך, מלא בכתמים של קפה, ופירורי מאפים. הוא עושה את זה ברצון, תופס מטלית ומיד מתחיל […]

אותתי ימינה, פניתי שמאלה

נסיעה רגילה באוטובוס בדרך הביתה, האוטובוס חצי ריק, והעיניים שלי סורקות אותו בשעמום. פתאום, הן נתקלות במדבקה המרובעת על החלון שמודיעה שאסור להשליך פסולת מרכב זה. אני מחייכת, נזכרת את […]

׳במה ריקה׳

הוא ישב על הבמה, רגעים לפני ההופעה. האולם עדיין ריק. הוא שואף נושף. נו הטקס הרגיל שעוזר לו להירגע. תוהה בינו לבינו, האם הטקס מנציח את הפאניקה המתחוללת בקרבו, האם […]

מה הסיפור שלי? – למה אני כותבת…

כשהייתי ביסודי, אח שלי נהרג בצבא והבנתי שלאף אחד אין יותר זמן בשבילי. לא אמרו לי את זה, הנחתי ככה. הנחתי שלהורים שלי אין זמן כי הם עסוקים בלהיות עצובים. […]

מבלבלי מוח יקרים

אני שונאת את זה כשאנשים מתחילים לדבר על עצמם. שונאת את זה, שונאת סדנאות ומפגשים כאלה שבהן כל מה שאנשים עושים זה לדבר על עצמם בלי הפסקה ובלי לתת לאף […]

זכרונות

אני צופה בו שובק חיים לאט לאט. כל השנים שלנו יחד מתחילות לחלוף בראשי. הזיכרונות, החוויות, כל אותם ימים שנשענתי על עזרתו, כל הדברים החדשים שגיליתי בזכותו. כל יום שעובר […]

מדבריות הסלע

בסנדלים ובכפות רגליים מאובקות היא חוצה את כל מדבריות הסלע כדי לשאול, לדעת, מה שלומי. ואני לא יודע. המים המתייבשים על כפות ידיה סודקות אותן, שריריה כואבים והיא לא תגלה […]

קיץ של ערפל

בבריכה משתכשכות להן הבנות בביקיני שני חלקים ומבליטות את שדיהן בעוד הבנים זוקרים זין בגאווה ומנפחים לפחות בראשם את שריריהם בעוד השמש נכנסת לעיניהם ומפריעה להם ללטף בעיניים הקטנות שלהם […]

למות מפחד

תמיד חשבתי שלמות מפחד זה מושג בלתי אפשרי, איך אפשר למות מרגש. עם השנים הבנתי זה לא רק שאתה מת מבחוץ אתה מת מבפנים נרקב בתוך הפחדים שלך בורא לך […]

נגעים

״כדאי שתגיעי. הוא נפל היום.״ מודיע לי קולה המרוט של בטי. בלב כבד אני יורדת במדרגות ומטפסת על האופניים השחורים שלי. ברחוב הנטוש רק רעש אופניי החורקים נשמע. מרחיק ממוחי […]

שלום

איתי? אתה שומע אותי?” אני לוחשת. איתי שוכב דומם על המיטה למרגלותי. כמה ימים כבר עברו? בבוקר העלמתי בעט עוד יום מלוח השנה. אני מקרבת כורסה בלויה אל מיטתו ומתיישבת […]

ביקור

לפני עשרים ושבעה ימים הגעתי הנה, ומאז אני מתבוננת, אך לא רואה דבר. עמליה מגישה לי תה חם ושתיקה מֵקֵלָה. איני יודעת אם כבר הצליחה להתרגל לביקוריי המתארכים. אין בפיה […]

שלווה

יערה שלי מתבוננת דרך החלון, אצבעה מלטפת ענף צעיר דרך זגוגית. “אני חייבת לצאת”, כך היא אומרת, והקול שלה נישא כל הדרך ממרום גבה, מתגלגל על מותניה ומחליק אל תוך […]

צל של חיים

הרכב נכנס בדהרה שקטה לחצר המוצלת. בכל בוקר היא פותחת את הדלת שלמה ובטוחה בעצמה, אך הפעם זה היה שונה. יום השואה בשבילה הוא יום ייחודי שבו לא עושים את […]

מוקד

אין לי אויר. אולי כדאי שאתרחק קצת מהאש? בדרך כלל אני מגיעה, מהנהנת בראשי לכמה פרצופים ומתיישבת מהר ברגליים משוכלות בצד. ואז לא זזה במהלך כל החגיגה. אין צורך לחרוג […]

חריצים

הוא יושב בסלון ברגליים מקופלות. בוהה במאפרה, נצמד למוסיקה. אי-שם אולי יש מישהי שמחכה לו. עוקבת אחריו ממרחק ושומרת, ומחכה. בלילה של גשמי זלעפות הוא צוחק מול המים, מול הברקים, […]

לילה שחור עמוק

עישנתי עננים קטנים ונתתי להם להיאסף למעלה. תחושה מוזרה נפלה עליי. הייתי עייפה ורציתי לאסוף את גופי לתוך שמיכה חמה ולישון שינה ארוכה. ימים מוזרים נופלים עלינו. שתי לסביות כנראה […]

מה אתם יודעים, הוא נפל לבד!

תנו לי לספר לכם משהו. עד לא מזמן, היה בתוכי רעש נוראי. ראיתי עננים אפורים, היכן שלא הסתכלתי. הלכתי בתוך מנהרה אינסופית, בלי לראות כלום. ריח של פחד ריחף מסביבי, […]

ליאונרד כהן שב הביתה

ליאונרד הסתכל על עצמו במראה. הבבואה שהשתקפה אליו ממנה נראתה מתה. אמנם היא יכלה לזוז בעצמה, ואפילו לחשוב כל מיני מחשבות ולתכנן פעולות שונות, אבל העיניים היו מתות, העור נראה […]

אינטימיות

אני יודע, זה מוזר בהתחלה. אבל תסמכי עלי, תני לי יד. לאט, אני תופס אותך. אל תדאגי, תרגעי. אני פה. תסתכלי לי בעיניים, את רואה? הניצוץ, בזכותך. עכשיו, קחי את […]

אליס באזיקים

בכיתי עירומה על הרצפה. קרועה מבפנים. דמעותיי התגלגלו כמו פנינים עגולות. מתייפחת סידרתי את הדמעות בשורה. שיחקתי איתן גולות! שמתי אותן בצנצנת. על הצנצנת כתבתי “הדמעות שלי”. נכנסתי למקלחת והתענגתי […]

כשנגמר, אז נגמר

כשהבנתי שזה נגמר, חיכיתי. להשתפכות, לשברון הלב, לכאב שכולם מדברים עליו, אבל במקום, הייתה שלווה. לא דמעות, אף לא אחת, גם לא עצב, או כעס. כלום. היום, אני מבינה את […]

רגע

יש ימים כאלה, בהם אני מרגישה אנרגטית ובא לי לעשות הכל, ואז- בום, כבר לא בא לי כלום, וכל האוויר בורח לי. וזה סתם, זאת אומרת, לא באמת. זה קורה […]

חוק התנודה

חוק התנודה, אומר: החיים הפכפכים. משתנים, מקצה לקצה. בכל רגע, ומה שלא צומח- נובל ולפעמים, אתה מבין, הדרך מולך, “קדימה”, לא מתאימה לך יותר. היא, לא אתה. “אחורה” – כבר […]

כלוא

בין כל הדברים שנמצאים כאן בין כל האנשים הפרצופים, ההבעות הצחוק הגדול החיבוק והשחרור. מצאתי אותך כלוא וכבול לא רואה ולא שומע, אבוד בתוך עצמך. בין כל החלומות, השאיפות, הפנטזיות […]

לאן

אני לא יודעת לאן לקחת את זה הכל מעורבב ומעורבל בתוך עצמו הפך לעיסה אחת גדולה של כלום אבל בעצם הכל. אני לא יודעת איפה להניח את זה, כל השולחן […]

סוכריות

השמש תלויה גבוה בשמיים, אפילו לא טורחת להסתתר, החצופה. היא עומדת לה שם, באמצע שמיים כחולים וריקים מעננים, משוויצה בצבע הצהוב לבן שלה. שולחת קרניים לוהטות, הישר אל העור שלי […]

בייגל

אני חי בחלום, אני אומר לך. החלומות שלי הם המציאות, החלומות! את חושבת שאני משוגע. לא משנה, מותק שלי. בכלל לא משנה. אז אני משוגע… כן. מה שתגידי. כולם משוגעים! […]

קצת על סיפורים מהקופסא

לכולנו יש סיפורים ישנים אשר שנשכחו בעליית הגג, או בקופסת הנעליים הבלויה. אלו הם סיפורים מהקופסא, סיפורים שעוברים מדור לדור ונשכחו עם השנים, אירועים שחווינו לפני המון זמן ואשר תיעדנו ושכחנו אותם. סיפורים מהקופסא אלו כל אותם סיפורי מגירה אשר כל מטרתם הייתה להוציא על כתב תחושות, רגשות, תיעוד של מאורע או אדם, בקיצור כמו יומן אבל הסיפור יכול להיות חצי מומצא וחצי אמת.

סיפורים מהקופסא יכולים אפילו להיות תיאור של המתכון הידוע של סבתא , מהרגע שבו היא חשבה אליו, על תיאור של המרכיבים ודרך העשייה ועד לתגובות ואהבה של אותו מתכון.

סיפורים מהקופסא, יכולים להיות מכל העולמות ומסופרים בכל הצורות, סיפורים מהקופסא הם אותם סיפורים שמספרים מסביב לשולחן, כדי שאנחנו נוכל לשמוע אותם שוב ושוב , אין חוקים לכתיבה של סוג סיפור מהקופסא, מכיוון שאלו בד”כ סיפורים שנמצאים איתנו בכל בית ויכולים להיות בכל נושא ולא חייבים להיות ארוכים או בכלל להיות עם סוף ברור. הם באים לתעד פרטים בחיים שלנו (לא בהכרח מציאותיים) ונשמרים בצד שאחרים ישמעו.

סיפורים נוספים שיעניינו אותך