נסחף שוב, יניקה שאוחזת בכוח, גוררת למצולות בלי התחשבות או אמפטיה, האפלה שמקפיאה את העורף, השערות סומרות ואני צועק שאני לא רוצה לחזור. ההד עונה עם דממה חונקת, הכל מסביב […]
שאלת המי אני בעצם? כזו שאלה מצחיקה. "הרי למה אתה מתכוון?" שאל הפנטומימאי בקולי קולות, מכשיל את עצמו ובוגד בכולם, אני פנטומימאי טוב, לפחות ככה הרוב אומרים לי, הצלחתי יותר […]
הלב הולם ברכות, שוחה דרך פרדס של פרג אני עבד לכאבים, מתרץ וממציא מחלות כדי לבלוס ולצרוך הבחילה רק מתגברת, מזיע נהרות של חשיבה מיותרת עצב ופחד, אסור לי להרדם. […]
איך הגענו לחלל, אני ואתה- כשעל גבנו שאריות אויר אחרונות, במיכל חמצן? הגורל שלנו מונח בצורה אירונית, על כתפינו. ריאותייך מתחננות שתפסיק כבר לדבר אבל אתה; תעדיף להיחנק אם זה […]
לא לשמוע,לא לנשום, לא לראות פשוט להרפות…. לשכב על המיטה עם עיניים עצומות ולנשום נשימות עמוקות לעצור את הטירוף ולהירגע לעצור את העולם לרגע.. לשניה לשחרר את כל הרגשות לצחוק […]
בולי שלי ! הרבה זמן לא כתבתי משהו מהלב ואני מרגיש שהגיע הזמן … אנחנו בקשר כבר שבעה חודשים ומאז את לא יוצאת מליבי. נכנסת לנשמה שלי ועשית בה סערה […]
בית א. הַרוּחַ הַמְשׁוֹרֶרֶת, מְנָגֶנֶת בְּעַלִים. בַּנוֹף וּבַּצָמֶרֶת, וּבְּעוֹד אָלְפֵי כֵּלִים. בַּדָחְלִיל שֶׁבַּגִינָה שָׁם, בְּדְלָתוֹת בָּרְזֵל וַפַּח. וְאָדָם בְּרוּחַ שֶׁנַשָׁם, שָׁר לַאֵ-ל אוֹתָהּ נָפָח. פזמון. יְסוֹד הַרוּחַ, יְסוֹד הוּא לַחָיִים. […]
בית א. לְהָרִים אוֹתָם לְמָעְלָה, מִן הַשֶׁפֶל אֶל הָהָר. אֶת הַנֶפֶשׁ שֶׁשֹוֹחָה לָהּ, וְטוֹבַעַת בְּנָהָר. שֶׁל הַגוֹעָל וְהַרֶפֶשׁ, נְשָׁמָה אִיבְּדָה דָרְכָּה. אֶל הַדְּרוֹר וְאֶל הַחוֹפֶשׁ, וְאֶל טוֹהַר הַתְשׁוּקָה. פזמון. לְהָצִיל […]
רֵיחַ הַפְּרָחִים חָלָף הָלָךְ לוֹ, שׁוּם עָלֵה כְּבָר לֹא יָרוֹק. עוֹד עלֵה נוֹשֵׁר נִידַף לוֹ, הכֹּל נבל לתלוש לזרוק. מה חסר מה לא היה לו, מים חיים לשתות לינוק. התייבש […]
אז הוא מעשן ומזריק לובש בגדים של אחרים חי לבד כי כולם הבינו מה הוא וגם הוא יכול להכפיל הכל תלוי בפרספקטיבה אתה חי לא סתם תפסיק לחפש סיבות לא […]
את בעולם משלך, בואי תלבישי את מחשבותייך עליי, כי את בטוחה, שלשטן שפתיים ברורות ואת מבינה את שפתו. כשאני חושב עלייך אני מתבלבל, אני מוציא את המפתח לדירה במקום הרב […]
when the slop suddenly stalks you, you wont see the thing; but its message will echo in you: "let it slip" it will convey; "let everything slide" it will demand. […]
הזמן עובר לו והכיסא עדיין ריק אור שנכבה ורעש שמשתתק עוד ערב חולף ואף אחד איתי לא נמצא הזדמנות שהלכה קול שכבר לא נשמע בוקר שקט, לילה מת עם אני, […]
בית א. יוֹשֵׁב לִי, בֵּין הָרִים וְשָֹדוֹת. חוֹשֵׁב לִי, עַל כָּל הַפְּלָאוֹת. יוֹשֵׁב עַל הַחוֹל, מַבִּיט אֶל הַתְּכוֹל. מוֹדֶה וּמוֹדֶה, תָּמִיד עַל הַכֹּל. פזמון. תוֹדָה, שֶׁהֶאַרְתָּ דְרָכָי בַּלֵּילוֹת. שֶֹשָמַעְתָּ קוֹלִי, […]
במספריים עדינים פילסתי את דרכי בתוך חושך מעורפל ובתוך סבך צפוף מאוד ענף אחר ענף טעות ותיקון ולעיתים כשערפל צף לאט בתוך ראשי נישאו עיניי גבוה אל עיניים בהירות בביטחון […]
waters me am walking patiently into the waters me is me is walking knowingly into the waters and the floats do float me i got time i do walk and […]
אני רוח רפאים, לא בטוח שאותי רואים או שומעים או שמים לב לנוכחותי. נראה שלאף אחד לא אכפת, גם אם אקום ובלי סיבה אצרח. אבל אין טעם לקום, או אפילו […]
בית 1 מרחוק מקרוב את נפלת למצולות מהיום … מאתמול התגלגלת במדרונות רק חושב לא מוצא את הרגש הנכון רק לומר .. לאהוב .. להיות האחרון. פזמון: תסתכלי תפתחי את […]
רוחות של אבק מרחפות, מנגעות באדמות חוליות, מותירות חלקיקי נשמות, וממשיכות הלאה. עקבות צעדיי מתמזגות עם סימני הצמיגים הצרובים באדמה, אני כורע ומושיט יד, חש בגרגירים מלטפים, מונע מהם להמשיך […]
ארורים תהיו, נערים מתבגרים שכמותכם, עומדים בדיוק כפי שאנו עמדנו- בכניסה לבניין, לב אל לב. ארורים תהיו, אתם והמתיקות שלכם, והניצוצות שעפים ביניכם ונכנסים לי לעין עד כאב. איכסה להקיא […]
something to keep in mind the dog lying at my feet is something to keep in mind i’m a cat person but the cat outside the ward scratched my hand […]
בית א. יש דברים מבלבלים, ששולחים את השיקולים. כה רחוק הרחק הרחק, ואתה כבר לא בודק. זה ודאי כלל לא בריא, השועל הופך ארי. המרור כמו מתמתק, ואתה קצת מתנתק. […]
בית א. היו ימים, חלפו עברו. בחצרות כגד לבן. עם ישראל, לא דאגו. יום יום היה, יורד המן. פזמון. נסו כל, שונא ונזק, העם צעד ביד רמה. מן לאכול, והר […]
בית א. אל תזלזל, בדברים הקטנים. הם מצטרפים, יחד עם השנים. תזדרז תתאמץ, לאסוף קניינים. תשמרם לבל תגיע, לבושת פנים. פזמון. גם אתה יכול, לצמוח ולגדול. גם אתה יכול, לרוץ […]
בהיר כמו החיוך על שפתייך, כמו אור השמש שזורח עליך. שליו כצלילי מוזיקה, כמנגינותיך הנשמעות באוזני. אם רק הייתי אומרת לך זאת אז, הכל היה טוב יותר עכשיו. רחוק, כאדם […]
בית1 היי ראיתי אותך אתמול על הספסל… רציתי עוד רגע אותנו ביחד בערסל השמיים ורודים שעיניי בפנייך נפגשים מלמעלה קבעו שאנחנו כאן לעולמים. פזמון: רוצה לא מוצא אוהב ובוכה.. יודע […]
נמאס מהמשחק את מחפשת עולמות של תשוקה בתזוזה אחת ושתיים בוא נחכה שעתיים איפה הכיף שלי? אני יושב לי בין שורות של מילים ואת בכותרת אני כותב מנפשי ליד המלטשת […]
בית א. עת להחליק, עת לא לנוד. עת להדליק, עת להציל את האוד. עת לפחד, עת להעז. עת לאבד, עת לתמוך יד מועד. פזמון. ובין כל חלופת העתים, לנו קשה […]
בית א. איש לא יגיד לי מה ואיך, איש לא יגיד כיצד. אחרי לבי תמיד אלך, ברחבה ולא בצד. נשמתי דברי אשמע קולך, כי את-אני, איתך לעד. האזין אל נועם […]
לחיות או לא לחיות זו השאלה? להמשיך לקוות או לא לקוות.. לחכות או לא לחכות… מפני שהלב שלי נקרע לחתיכות… להמשיך להעמיד פנים ולמות מבפנים לשמוע את שמו, ולהתאפק לא […]