הייתי בהלם, מדוכדכת לגמרי, ידעתי שזה יקרה. הוא לא רוצה אותי, אני סתם חולה ומסכנה בשבילו… אני כלום בשבילו. מיהרתי להתרחק משם, לפני שיבחין בי. ג´ני הבחינה בי והלכה אחרי, […]
כל מה שלא הספקתי לומר עובר מול העיניים ונשבר אם יש איזושהי מחילה אז קח אותה ממני בשבילך קר חורף מזכיר לי אותך רוצה מסתור מגשם מסופה קח כל מה […]
זה יום וזה רגע זה שעה ושניה השניות עוברות הדקות עפות והינה פתאום כבר עברו 8,760 שעות 365 ימים ובסך הכל, שנים עשר חודשים. הייתי שמחה, הייתי מאושרת השנים עוברות […]
עוד זוכר את העצב ואת השחור ואיך הכול כמעט נשכח ואיך בכל ימי הטירוף וגלי הכעס יש את האי, יש אותך מחזיקה אותי מחובר, נוגעת בי, מאושר והאמת שלך שווה […]
אני מסתכלת, מחייכת, מבינה. רואה את העולם, מרגישה אותו בכל גופי, את השמיים והארץ, את האור והחושך. שוב מסתכלת, מבינה ומחייכת, אבל הפעם באופן שונה אני מחייכת כי אני מבינה, […]
הקנאה עוטפת את ליבי חשה לרגע שאני לבד ולרגע שאתה איתי. אתה אומר שאתה אוהב, אבל מי שבאמת קובע פה, זהו הלב. אז כיצד אדע אם אתה שלי? היא משגעת […]
הצמה הארוכה שהייתה למלי הקטנה. היא לא ידעה מה עומד לקרות, ומה קרה. היא חשבה שיש לה זמן לחיות, להיות. היא לא ידעה שהגורל עלול להיות כואב, גם לה. ניתן […]
שיגרתי שאת אומרת ששיגרתי להיות את אין בך מאום מיוחדת לא יפה, לא החכמת בחזה יש לך חור ורוד אפור חשוף לקור. אבל בעצם יש בך אור, כי זו את […]
אהבה זה שיר נדוש על ילד וילדה זה ריקוד מוזר באחת מהעונות של הלב. לא צריך רופא זה רק שיר אילם שקולעים לצמות כשהירח רוקד יש גאות ויש שפל. ערום […]
אתה הסתובבת ואני למדתי שהקירות נפלו, לא עולם, רק כאב שהחברים שלי לא יכולים להגיד לי עכשיו אני מרגישה אהבה כשאני רואה את פניך, אבל את כל הצלקות האלה אני […]
ניחוח הגיח באוויר חדרי ועיניי נפקחו מראהו וריח עורו נרקעים בראשי נדרכים על אדמת פניי. שערותיי נעמדות אחת אחת וראשי מדמיין את כף ידו מושכת את אורכו של גופי. וידיו […]
רוח צוננת על עור שקפא סוחפת דמעות מלוחות עימה של עלמה בודדה על עדן חלון עורה חיוור שפתיה כחולות לוחשת דרכן לחישות עמומות לצליליה של הרוח אינן נבדלות וכמו מנגינה […]
עוד שיר אהבה שנזרק מיד לאשפה עוד שיר אהבה שאני מקדישה רק עבורך והאם כל החיים, רק אכתוב שירים? שהרי רציתי שנהיה ביחד אולם בשביל זה אני צריכה להתגבר על […]
מוזר איך הדברים פתאום כל כך שונים, רגשותיי ממזמן ממך מוסתרים, יש יותר משחשבתי , יותר מרק כאב, רגשות שלא הכרתי עמוק בתוך הלב, הרבה זמן זה כאב לי, הכל […]
״לא מכירה״ שנים עברו מאז השתנה. עיניי מביטות בו כזר לי. אכזבתי עצומה. גופי חלש ואינו יודע לפעול בכזאת מלחמה שהגבר העדין היחיד, שליטף את מחשבותיי, וקבע שאהיה מאושרת. בוגד […]
כולנו היום משתמשים במכשירים כאלו למטבח וכאלו למשחקים אבל החבר הכי טוב בעולם הוא הטלפון, איזה מזל שהוא קיים. יש לי חבר טכנולוגי ובתוכו נמצאים כל חבריי בחבר אחד קטן […]
תן לי סיכוי להוכיח אחרת תן לי להיות לך לגברת אני בטוחה שנצליח על הכל להתגבר רק תבטיח לי שביחד נישאר. למרות שלפעמים אני ילדה קטנה ולמרות שאני לא הכל […]
מסוכסכת עם עצמי לא יודעת מה רוצה ליבי האם להמשיך אותך לאהוב, ועם זאת להמשיך לכאוב? אני מרגישה שאני ריקה, כמו שלד בתוך גופה שכבר מזמן מתה, נרקבה רוצה להיות […]
יש לי מאות חדרים בשכל, באחד מהם, יש מגירות שקשורות בחבל. אלפי אותיות ומילים נכנסות מידי יום, למגירות שבחדר, משפטים עם כוונות, פסקאות מעניינות, יש מגירות שנפתחות ולכולם נגלות, ויש […]
אני יודעת איך אתה ומה איתך, יודעת שכבר מצאת אותה ושכל דבר שניסיתי הלך לזבל ונשבר עם ליביי, אני יודעת שלא אוכל להסתכל בעיניים היפות שלך ולהרגיש טוב כשאתה מביט […]
האוקיינוס הוא תמיד שם, האוקיינוס תמיד קיים. האוקיינוס הוא הפכפך, דבר בו לא מבוטח. האוקיינוס לעולם לא נגמר, אבל הוא לא נותר אותו דבר. האוקיינוס הוא חזק נורא, בשנייה אחת […]
אני יושבת באמבטיה, בוהה באוויר. אני חושבת עלייך ועליי ועל התמונה שעל הקיר. זוג מאוהב, שתקוע בבועה, הכל מעולה, באמת שהכל היה בסדר, אבל הבועה התנפצה ועכשיו הכל כבר שקר. […]
אחד לא שומע אף אחד לא רואה רק אני,אני בזכותי לפשל שוב,לפדח שוב להסתכל במראה,לראות פנים עצובים כועסים,ואולי ממירים אני לא אחזור ואני לא אלך זה מרגיש רע,אבל אף אחד […]
"טיפש!" "מטומטם!" "מפגר!" מי יושיע אותי? "טמבל!" "סתום!" "חסר שכל!" כל כך הרבה הקנטות. "צבוע!" "מזויף!" "שקרן!" מאלפי אנשים הרוצים בכלימתי. "ריקני!" "עלוב!" "חסר משמעות!" מילות איבה שנאמרות מרבבות סיבות. […]
כשאתם מסתכלים במראה, ומולכם לא אתם, האם אתם אי פעם תוהים, האם אתם באמת שלכם? האם אתם תוהים האם המיטה, הארון, השולחן והמנורה על השולחן, הם באמת מה שהם נראים, […]
בית הספר הקתולי, והחומות הסגורות, חונקים את נשמת הפריחה, ומכניסים את כולנו תחת תרופות. האוניברסיטה המסורתית, והלחץ מכל כיוון, גרועים יותר מעינויים, ומכל אקדח טעון. העבודה המשעממת, ההקלדה חסרת המנוחה, […]
