בית 1: יום אחד עובר, את לא מאושרת עוד גשם בחוץ ואת לא מאפשרת לעצמך לשכוח הזיכרון שואב ממך את כל הכוח. פיזמון- תני לעצמך את הזמן שאת צריכה תני […]
בית 1: אני לא מכונה לא כל פעם תלחץ על הכפתור תקבל כל מה שאתה רוצה לא כל פעם אברח כשיהיה לי קשה. פיזמון: אני לא מכונה לא מסכימה לעשות […]
אני רוצה לחשוב שהכל בסדר שהחיים טובים שהשגרה מספקת שהזמן מלא משמעות אני מסתיר מעצמי אני מסתיר מכולם שבפנים מבעבע שינוי לאט לאט מחלחל אל פני השטח בועות של זפת […]
זה לא האישיו את לא מפית או נייר טישו לא יזרקו אותך מתי שרוצים ולא יקנחו לך את הצרות על הבגדים. לא ידרכו עלייך בדרך לא יהיו איתך פעם תמיד […]
לפעמים הקול הפנימי שלך רוצה לצעוק ברחובות וכל יום בלב שלך יש אינספור הפגנות ושלא תביני לא נכון אדם מטבעו הוא אסיר למחשבות במיוחד לכאלה בלי היגיון.
כל יום יש לי קול רגעי שאני מרגישה שאני יכולה להיות מחוייבת רק לעצמי בלי שאנשים יצפו ממני לדברים שלא אוכל להבטיח כדי לקיים. וכשהכל באוויר, והראש מסרב להתרומם זה […]
לא מדובר בכח המשיכה כשאת מנסה להירדם והעיניים מסרבות כשבראש שלך רצות תשעים אלף מחשבות ו99.9 אחוז מהן כבר לא רלוונטיות. המוח שלנו נוטה ליפול לתוך תהומות תחת מציאות שרוב […]
מצוקה אמיתית לא רואים דרך המסך רואים על הפנים מלחמה הנמשכת כבר שנים בניך לבין חברות לבין חברים. קשרים שנפרמו שוכנים בתוך ארגזים. מעלים אבק. וכל אחד מהם עטוף בדבק […]
ואם להיכנע, אז לעצמי ואם להילחם, אז בשבילי ואם כואב, אז לוותר ואם בלב, אז לשחרר ואם יש דמעות, אז להוציא וזו לא בושה לבכות, בלי להחביא ולפעמים להישבר ולבקש […]
זה שעליתי לישון לא אומר שנרדמתי ואם הלכתי אז הלכתי בלי להתחרט. ואם הבטחתי אז קיימתי ולפעמים צריך לקבל בשביל לתת.
כתבתי לה שתחשוב על זה. שאני מאחלת לה תמיד לראות את התמונה המקורית. בלי עריכות, בלי כל הבולשיט. את האמת כמו שהיא. בלי כל המסיכות שהלבישו עליה כאילו פורים ובלי […]
געגוע הוא אנושי במיוחד כשמדובר בגעגוע לעצמי. לילות כתבתי מחברות על גבי מחברות להבין איפה הסופר נפל בין השורות. חצאי משפטים מעידים על היסוס דיו ידני, משהו התקלקל במכונת הדפוס […]
אינסטגרם הוא התייפייפות הוא משדר את ההפך הגמור מהמציאות מסעדות, חיי חברה, ארוחות, ברים כדי להראות כמה החיים מאושרים כמה שלא חסר דבר, ושיש מספיק חברים. מקובלות. מעמד גבוה משיג […]
והלוואי הלוואי שהייתי מסודרת ולא הייתי מפזרת את הלב שלי בחדר פעם פה ופעם בכל פינה אחרת וזה עוד היה בסדר אם היית אוסף אותו אחריי ומחבר ומדביק ומחבק ודביק […]
זה לא שאנחנו לא מתאימים ושנינו מסכימים- זה לא סוד שאתה אוהב את עומר אדם ואני את דפש מוד. כשאני שומעת מטאליקה אתה עף על אייל גולן וכשאני אעדיף לעלות […]
כנראה שהיקום הוליד יום ללא אפידורל ולא אני לא מאמינה ב הכל זה הגורל גם אם הוא יכול להסתדר עם עצמו כי אני לא מצליחה להסתדר עם עצמי רוב הזמן […]
ראיתי את השטן יושב על כדור הארץ לובש פראדה עם כוס יין ביד שיכור מעייפות לקלקל את העולם והוא זרק לי את המשפט שבחיים שלנו אי אפשר לרצות את כולם […]
בדיוק כמו מילה שאת חוזרת עליה כמה פעמים רצוף ואז היא מאבדת את המשמעות שלה. את מעורערת כבר לא בטוחה שככה כותבים אותה ואם ההגיה נכונה. היא לא מתגלגלת על […]
תשמור בבטן, וכשיכאב לך הלב תקיא את הציפיות שבכית עליהן לילה קודם מתחת לפוך שמגן מרוצחים ואפילו בקיץ אי אפשר להיפרד ממנו. בלי להרגיש שהאוחז בנשק הוא אתה והפחדים מכוונים […]
ביום מן הימים אבקש לשבת ולדבר עם הכוכבים על הא ודא, על מה שנקרא חיים על אהבה ששורפת באמת מבפנים על אכזבה על כישלון, על חיסרון מול יתרון על החיוך […]
אם לאלוהים מותר לבכות מותר גם לי ועצמתי עיניים בכדי לא לראות איך הפכתי לשבר כלי ורציתי לצמוח אז שפכתי על עצמי מים ובכל פעם שכעסתי לחצתי ברגליים ולמדתי לפרוח […]
כדי להצליח בחיים צריך להיות אדם עם קשרים ווואלה יש לי מלא וזה הכי כואב במקלחת ולא שומעים את הצעקות בגלל השירים.
לא תמיד החיים שלי בשליטה על הספינה הרבה טלטלות הרבה רגעי אימה הרבה גלים שמתנגשים בי בעוצמה ואת הים אני מכירה די טוב הוא שם תמיד כשהראש שלי מתחיל יותר […]
זה אותו האקורד אותו האקורד שלא הוגן והוא מנגן ומנגן את אותו הדבר והוא ממשיך ומזכיר שהשיר לא נגמר עד הרגע שהידיים מתעייפות עד הרגע שהרגליים עייפות עד הרגע שנגמרות […]
ואני לעולם לא אשכח את אותן הלילות שהוא קם מזיע מחלום רע והרגשתי אותו בכל תזוזה של המיטה. הפנים שלו סיפרו לי הכל והשפתיים שלו היו יבשות יותר מביום כיפור. […]
הדמעות לא מאושר אבל החיוך אמיתי תקופת זמן לא פשוטה שאני סוחבת את זה איתי לפעמים הרגשתי את זה עמוק בעמקי נשמתי ולפעמים בכלל לא הרגשתי שזה שם. היו רגעים […]
פעם פחדתי מהשקט מהרגע שלא יהיה לי מה לומר שאמצא את עצמי מתנדנדת בין משהו ידוע אבל לא מוכר. שהחבל פתאום יהיה יותר מדי דק והרווח בין הנפילה לנחיתה יהיה […]
יש אנשים שפעם הכרתי והם היו חלק בלתי נפרד ממני יש אנשים שפעם הכרתי והיום אני מכירה אותם רק במחשבות. יש אנשים שהיו הכל בשבילי ואני בשבילם קצת פחות ומשום […]
יום שבת אני יושב לי במרפסת וקורא איזה ספר מתח רוצה לכבות את העולם אבל לא יכול לכבות את הטלפון השמש כבר מגיעה לאמצע השמיים אני מבין שכבר חלפו שעות […]
כל אדם שחי בדרום מכיר מקרוב את טראומת האופנוע קול סירנה של אמבולנס קול אופנוע שמאיץ ברחוב מחזיר אותם אחורה ילד קטן בן שבע מכיר מקרוב את ההומור השחור אדום […]
