העורב איננו עוד בין החיים רגליו על ראשו תפורות פערים בין התפרים הינן מעשה פאר; בובה מפוחלצת בפורטרט סוריאליסטי מוחזקת באי- אי המציאות. אני כבר לא מזהה תוויה.
בית א. לא חפץ בנמצא, וגם לא בָּהֶצָע. מסיר כל מחיצה, ומפשט כל קמיצה. עוד שואף ליותר, מתאבק וחותר. נלחם לא מוותר, מתגבר ופותר. פזמון. מעמיק ויורד אל השורש, טס […]
אני מיטלטל על גבי חמור בשביל צדדי זרוע בורות ואבנים // חרדותיי דוהרות במכונית מרוצים בכביש סלול היטב מסרבות לעוקפני
החברה צריכה שינוי! שלטים מוכנים בידי ההמון, החברה צריכה שינוי! צרחו שם כולם אחוזי שיגעון. החברה צריכה שינוי! את השלטון צריך להפיל, החברה צריכה שינוי! כל אחד כאן מרגיש שהשני […]
היד שלך חמה וכשאת מטפסת במעלה ידי אני חושבת על טיפות ולטיפות כי מה ההבדל. העיניים שלך חומות וכשאת עוצמת אותן זה כמו עלי כותרת סגולים, סגלגלים. אם הייתי יכולה […]
You tell me everything is alright There's no monsters at midnight When you hold me, you don't let me go You're not just a number in my long row I […]
בדידות חודרת מבעד לעור ומתכנסת בין רשתות הורידים מותירה אותך על במה עם עצמך כקהל זורק שאריות של ורדים. המונולוג שלך תם, ילד יתום והשתיקה שוב רמה. אסוף רסיסיך בחיקך […]
אני רוֹאָה אותך; מהלכת מילים על לשונך, מורידה דמעות שבעיניך ולא עונה לפלאפון שרועד על השולחן. ביני לבינך ביני לבינך תיהום. יש תה וחום וכשאת לוגמת, זה לא שורף? את […]
מה סך הכל בני אדם רוצים ? לחיות בכיף ולהיות בריאים ? לצאת לטייל ולראות נופים ? לנשום אולי אוויר הרים ? להיפגש עם החברים לדבר על סרטים ? לשמוע […]
לכל אדם יש תפקיד . אומנם לא יודע מה הוא כשנולד , אבל יש לו ייעוד בעולם . כמו שבאת ככה תלך . כעפר באנו וכעפר נלך . כלום ושום […]
אין לי מה להביע אני אבוד אין לי מה להציע אני מבולבל אין לי מה להביע אני חסר רגש אין לי מה לשאול חסר לי רגע אחד שבו אוכל להסתכל […]
עצמתי עיניים ונתתי לך אור שנדלק באותה השנייה שדמותך מופיעה בחושך לא שבא לגרש אור שיוצר בי אש להבה בשדות מוקשים ופרוות כבשים לבנים בחושך שחור משתזפים על אש מסתלסלת […]
בלי לבקש קיבלתי אותך בלי שביקשת אותי ומי בכלל ביקש מבקש או אי פעם יבקש וממי בכלל יש לבקש שיכול לא רק לשמוע אלא גם לבצע מי ומאמי שלי תבקש […]
כמה פעמים שמעתי את עצמי קוראת בשמך -פעם כמה רגעים הרגשתי אותך קרוב אלי מכל קרובי -רגע כמה נשימות נשמתי אותך עמוק חלק ממני הכי הכי בעולם -נשימה כמה שניות […]
עיני שוברות מבט בשתיקה אל מול שובר הגלים המכים בי סלעים במתיקות לוקה בחסר. ומשהו מבין כל אלו מרגיש לי- שלך מציל במרחק שריקה מהים נושך בשפתיו היבשות מהרוק שטבעה […]
אם לא תדבר, איך אדע? אם לא תשלח רמזים, איך אגיד ללב לעבור לשלב הבא? אולי זה סתם הורמונים, או איזו סדרה טורקית שגורמות לי לכתוב את כל הדברים, או […]
ייבב מרזב בקול כאוב זרקו אותי אל הביוב בסביבתי הכל רקוב והכיסוי שלי נקוב קולחים מחלחלים אל בין המרווחים אני נגרף על נהרות שפכים נשכח מלב ומסומן ככשלון צורב כמו […]
בית א. אני בלי כלים, מרגיש כה חסר. כמעט בלא כלום, חסר לא יתר. כמוס ובלום, עצור מסתתר. נחבא ועלום, ולא מתקשר. פזמון. ובשימוש נכון בכלים, אלומתי תרום ותרים. הכוכבים […]
במסדרון המחשבות בתוך ראשי הקודח עמדה דלת נעולה ולידה תלוי מפתח ידעתי מה מאחוריה לכן הפתיע לגלות שגם אחרי הנעילה השבתי להציץ, לראות היה זה לפני זמן מה אולי אפילו […]
בית א. אני כל כך אמיץ, גיבור לא מפחד. זריז ולא מחמיץ, משיג ועוד עובד. עניו ולא משוויץ, הולך עם האמת. אותה משווק מפיץ, בשפע לא מקמץ. פזמון. ויש לי […]
את יודעת, הייתי יושבת על הגדר שסבבה את מתחם הפעילות של פרויקט מנהטן. הייתי יושבת על הגדר, חוצת גבול, ניצולת מלחמה, מתופפת במגפי צבא ובוחנת רישומים משורבטים על ניירות נידפים […]
כל הדבורים בכוורת נדמו למאית השנייה קברו ראשם בכתף אם השכחה. עצלה האיילה המתבוננת דרך טיפות המברכות את בוא שובה כבר מאה שנה שהיא נודמת.
את צריכה מטפחת שחורה לכרוך סביב עיני זיכרונך או סביב קרסוליים נפוחים נושאים ע(ו)ברך קשה למצוא דרך כשלא יודעים לאן ואין מקום לקרוא לו כאן אז חככי ידייך ועטפי סביב […]
לפעמים אני רק רוצה לצרוח לתוך העולם;; עד שכולו יהיה מנופח מצרחותי עד שלא אשמע דבר אחר עד שהשמש תסדק והאנשים יכסו את אוזניהם בכפות ידיהם ויבקשו: די, עד שהכול […]
האצבעות שלה נצבעו בכחול- היא כתבה שירים על נייר, עם עט נובע פשוט. הם היו מלודרמטים ומלאים בקלישאות אבל היא נתנה אותם לעולם בכזו שמחה כאילו הוא נתן לה משהו […]
אחרי שנים ללא מעש, עולה התחושה שנמאס. בשעת לילה לאחר חצות, מפצה על שנים בלי חריזות. אך מה עושים כשאין סיפור? או כשאין מסר שנון וברור? איזה תוכן נכניס לכתיבה? […]
את מאמינה שאני מאמין? כי אין כבר רקמות אמונה בינינו, את נתת לי כנפיים לראות מעבר, עכשיו הן עצמות לגבי, רק משקלן מרגיש. הושטת יד לחיים מבחינתי, ראית לאישוניי והרגשתי […]
כוס תה חם לאדם קצת מופנם לא ברור לי איך ידיי מוכתמות בדם. אין דבר תמים בכזה מרחץ דמים אך מולי מוצבות פנים שמבקשות ממני עוד. חלומות מאבדים תכלית סיבה […]
מצופה מאיתנו להיות מושלמות , ללא ספק מדהימות . עלינו לחייך בכל רגע נתון ולשמור על דמות , לא אמיתית , לא קיימת . עלינו להשאר מתוקות , ללא פגם […]
בית א. מלא באון וחיל, לוחם ומתגבר. מטפס על גדר תיל, עובר מה שעובר. אין מחסומים גבולות, אצלי הכל אחד. מלא במשאלות, אצעד אגשים לעד. פזמון. אחשוף וגם אציף, עוד […]
