הטיוטות שלי
לוק סייר דניאל סייר טומי סייר נטלי סייר ברונו ריינה רייצ\'ל ארגון אוליביה ארגון מלאני ארגון סילביה מנקודת המבט של רייצ\'ל- סילבי חזרה לבפנים, נושמת עמוק ומתקדמת למדרגות. היא לא […]
זוכר? זוכר את אותו היום? שבו שכבנו מחובקים מתחת לשמיכה… אחרי שנתנו אחד לשני אהבה זוכר? את הרגע של האושר שהיה רק שלנו ושלא חלמנו שנוותר עליו בחיים…. את החיוך […]
זוכר? זוכר את אותו היום? שבו שכבנו מחובקים מתחת לשמיכה… אחרי שנתנו אחד לשני אהבה זוכר? את הרגע של האושר שהיה רק שלנו ושלא חלמנו שנוותר עליו בחיים…. את החיוך […]
"אני אתגעגע עלייך," הוא מבלבל אותי, מעולם לא חשבתי שהוא באמת יתן לי ללכת,, אך נראה כי הוא השלים עם זה."אני לא יודע מה אני אעשה בלעדייך, את היית היחידה […]
אהבת חיי, אני אוהבת אותך. אני מתגעגעת אליך, אולי ביום אחד נחזור להיות מה שהיינו פעם. אני מתגעגעת לחיבוק שלך, לכתף שאפשר לבכות עליה, לנשיקות בראש שלי, לרגל שאפשר לישון […]
~מנקודת המבט של מייק~ אני איבדתי אותה, זאת הייתה אשמתי. אני לא מאמין.. ופתאום הרגשתי שאני צריך לשתות עוד, יש מצב שהתמכרתי לזה? אוי, לא לא אני לא רוצה!! חיפשתי […]
אני לא מאמינה! יואו! מייק המשיך הלאה.. הוא שכח ממני! איך אבל לעזאזל?! הייתה לנו אהבה מדהימה. מה יש לו. בכיתי. כל הכרית שלי הייתה מלאה דמעות. למה כל הדברים […]
~מנקודת המבט של מייק~ הלכתי לדביר.. דפקתי בדלת וראיתי בחלון שהיא וניק ממש יושבים קרוב ועוד שנייה מתנשקים. ישר ברחתי. הלכתי מהר לתחנת רכבת, עליתי לרכבת ושמעתי שירים.. כל כך […]
trust me, one day it will get better belive me, bad things don't stay forever just promise me you'll not give up
הם שניים אני אחת הם כמו שתי טיפות של מים אך שונים הם במקצת הם חושבים אותו דבר ועושים הכל ביחד
"אבא, לאן אתה הולך?" יש מקרה דחוף בתחנה, אני חייב לצאת מותק" הוא נישק את אמי על הלחי וטרק את הדלת במהירות. "מה הפעם?" שאלתי אותה. "כמו תמיד, אריה ההרים […]
אורבים בין הצללים בחושך מסתתרים באפלה מטיילים אחר טרף הם תרים ילדים קטנים מבוגרים פחדנים אף אחד מהם לא נעלם גם אם תתחבאו מגיעים הם אל כולם ובשקט הם זוללים […]
בבית הספר אני זרה, קצת כמו מישהי שהיגרה לארצות הברית בעקבות משרתה ויודעת שהיא לא באמת אמריקאית ושיום אחד תחזור לביתה האמיתי. אישור לימודי החוץ שקיבלתי הוא כמו ויזה, וקצת […]
מאחר שיכולות הכתיבה שלי, שהן ממוצעות למדי, מתעלות על יכולות הצילום, הציור והפיסול, שבהן לא ניחנתי כלל, אכתוב את התמונות שהייתי רוצה לראות בתערוכות, אלו שיוצרות מין תחושה מוזרה בגוף, […]
"אז בואי נשב ונדבר "כתבתי מסך שחור היה ממולי שהופעת עם העיניים הגדולות שלך שחייכו דרך העיניים "קשה לי בלעדייך" אמרת לי אני כלכך רוצה לעזוב את הכל ופשוט לחבק […]
אז בואי נשב ונדבר , כאילו שכל הרע בעולם בא איתנו ואת תעשי פרצוף מסכן ותתעלמי מהאמת ותגידי לי כל מה שאני רוצה לשמוע ואני אשקר כי כבר התרגלתי. שום דבר […]
אני וחברה שלי החלתנו להשיך לחקור את המפעל הנתוש. אנחנט החלפתנו זהות שלא יזהו אותנו אנחנו יסתפרנו ויתלבשנו אחרת. אני והיא התחלנו לחקור את הנושא זה שוב. אמשכנו מאותו מקום […]
אני וחברה שלי החלתנו להשיך לחקור את המפעל הנתוש. אנחנט החלפתנו זהות שלא יזהו אותנו אנחנו יסתפרנו ויתלבשנו אחרת. אני והיא התחלנו לחקור את הנושא זה שוב. אמשכנו מאותו מקום […]
אני וחברה שלי החלתנו להשיך לחקור את המפעל הנתוש. אנחנט החלפתנו זהות שלא יזהו אותנו אנחנו יסתפרנו ויתלבשנו אחרת. אני והיא התחלנו לחקור את הנושא זה שוב. אמשכנו מאותו מקום […]
אני וחברה שלי החלתנו להשיך לחקור את המפעל הנתוש. אנחנט החלפתנו זהות שלא יזהו אותנו אנחנו יסתפרנו ויתלבשנו אחרת. אני והיא התחלנו לחקור את הנושא זה שוב. אמשכנו מאותו מקום […]
הגיע הבוקר, מייק נוסע היום. הלכתי אליו, חיבקתי אותו חזק חזק והתנשקנו כל הזמן. שראיתי את ההובלה נוסעת בכיתי ובכיתי. מייק ניסה להרגיע אותי אבל איך כל הרע הזה קורה […]
אדליין פינצ'ר הייתה מכשפה. גם הוריה היו מכשפה וקוסם, ואחותה מכשפה אף היא. משפחת פינצ'ר גרה באנגליה בבלומסברי, שכונה בקצה הדרומי של רובע קמדן, במרכז לונדון. הם גרו ברחוב שקט […]
"שלום דוקטור שו." האיר פניו מנהל המחלקה בחיבה. הם עמדו שניהם במטבח כשהם שניהם אוחזים ספלי קפה מהבילים בידיהם. "איך הלכה החופשה באיי כרתים?" "מצוין, רוב הזמן אני ומרילין שכבנו […]
אדליין פינצ\'ר הייתה מכשפה. גם הוריה היו מכשפה וקוסם, ואחותה מכשפה אף היא. משפחת פינצ\'ר גרה באנגליה בבלומסברי, שכונה בקצה הדרומי של רובע קמדן, במרכז לונדון. הם גרו ברחוב שקט […]
אדליין פינצ\'ר הייתה מכשפה. גם הוריה היו מכשפה וקוסם, ואחיה קוסמים אף הם. משפחת פינצ\'ר גרה באנגליה בשכונה כפרית במזרח. הם גרו ברחוב שקט וקטן בבית ממוצע שעל חזיתו התנוסס […]
תמיד זה מרגיש לה כאילו מתפוצץ בתוכה הר געש, כמו בסרטים. ורוב הלבה שבו מזנקת למעלה, אבל חלק מהנוזל הצורב פשוט נוזל החוצה ונאסף כזרם שקט אך עצמתי בתחתית ההר. […]
תמיד קינאתי באנשים שמחייכים עם העיניים, באנשים שקמים בבוקר ובאמת מאמינים שהיום- היום יהיה יום טוב. באנשים שאוהבים ונאהבים בחזרה, ובאנשים שזה נראה שאף פעם לא קורה להם משהו רע. […]
טריגר בריונות איי גאס ———— בוקר חדש. פקחתי את עיניי כשהטלפון צלצל, עייפה. "מי זה?" שאלתי בלחש. "תמרה, קומי כבר!" היא צעקה מעבר לטלפון, הרחקתי אותו מעט. "יום ראשון ללימודים?" […]
הפרק הקודם.. "היא מתה?" ענבל שאלה דרך מסך שלי דמעות,הוא הסתכל עלינו כמה שניות "קודם כל היא לא מתה" אמר "אבל היא נפגעה קשה והיא נמצאת כרגע בקומה" הוסיף. "מה […]