הטיוטות שלי
אני זוכר שמשהו קרה. נקראה לי שנפלתי ממקום גבוה. אולי צוק? אני לא יודע, אבל כנראה שזה לא היה בטעות. אני חושב שמישהו דחף אותי. כנראה שנפגעתי קשה בראש כי […]
התקדמתי במהירות אל עבר דלת הכיתה שלי, פתחתי אותה והתקדמתי למקום שלי, מתעלמת מהמורה ומהתלמידים שהסתכלו עליי בבלבול. "דניאל!" המורה קראה בכעס, התעלמתי ממנה ושמתי את התיק על כתפי "איפה […]
הצמה הארוכה והבלונדינית נחה על כתפי. הבטתי במראה. העיניים הירוקות שכוסו בעדשות משקפי הראיה שלי היו כלכך אדומות. ספק מחוסר שינה, ספק מבכי. העפתי מבט לבגדי בית הספר שישבו על […]
לאן הלכת , לאן ברחת, לאן נעלמת אתה פשוט קם והולך בלי לחשוב טיפה קדימה על מי שאוהב אותך באמת . למרות הריבים והכעסים יש מישהו שאותך אוהב . זאת […]
מהפרק הקודם: בהינו אחד בשנייה ולא שמנו לב ו… פרק 6: כוסעמקק חן העיפה עליי בטעות את המגש עם כל האוכל שלה וכולייי התלכלכתי וזונההה הזאת חשבה שזה מצחיק "תגידייי […]
"מה מפחיד אותך?" הוא שאל. ידיו הרועדות מלטפות את כף ידו החלקה. עיניו העייפות נעוצות בתוך עיניו של הנער הצעיר. "מה מפחיד אותי?" הנער הצעיר חזר אחריו. משיג לעצמו זמן […]
"אליינה, ג'ייד." הסטריגוי חייכה בכניסתה אל החדר. המגינים דחפו אותה מיד אל הקיר והלמו את ראשה. הסטריגוי רק צחקה. כאילו כל זה לא היה אלא בדיחה אחת גדולה. "איזה צירוף […]
"מתרגשת?" מיהרתי לצידה של החברה הכי טובה שלי אליאנה בנג'מין אחרי שירדנו מהאוטובוס. היום היה היום הראשון של התיכון וכולי הייתי מלא באנרגיות. "לא." היא ענתה בחדות ובקור ואפילו לא […]
במשך כל השבוע חיכיתי לסופ"ש, ההורים שלי אמורים לצאת וכל הבית פנוי למסיבה שתכננתי. הדבר היחיד שהפריע היה אח שלי; טל. מה הסיפור של הילד הזה אין לי מושג! בכל […]
במשך כל השבוע חיכיתי לסופ"ש, ההורים שלי אמורים לצאת וכל הבית פנוי למסיבה שתכננתי. הדבר היחיד שהפריע היה אח שלי; טל. מה הסיפור של הילד הזה אין לי מושג! בכל […]
*נקודת מבט לי * אני וזוהר יצאנו מהכיתה ״תזכירי לי יותר לא להיכנס לשיעורים ״ אמרתי ״את צריכה להשקיע יותר ״ זוהר התחילה לצחוק ״הולכים למחששה ?״ היא שאלה ״אמ..לא […]
במשך כל השבוע חיכיתי לסופ"ש, ההורים שלי אמורים לצאת וכל הבית פנוי למסיבה שתכננתי. הדבר היחיד שהפריע היה אח שלי; טל. מה הסיפור של הילד הזה אין לי מושג! בכל […]
פרק 22- התעוררתי לארוחת בוקר בסדנה. לא באמת התעוררתי, לא ישנתי בכלל. כל הלילה חשבתי על מה שדניאל אמר לי, ועל כמה שיצאתי מטומטמת שפשוט ברחתי ולא אמרתי כלום. מה […]
אני יושבת וכותבת על מה שאני חושבת סיפורים, שירים, תמונות על כל מה שיכול להיות העתיד מלא דברים, רגשות, פחד, תקווה, שמחה ועצב ואת כל אלו אני מרגישה אבל אני […]
"אני לא רוצה יום-הולדת!", אמרה הילדה בת החמש, פחות יום. "למה את לא רוצה שנחגוג לך יום-הולדת?", שאלה אימה של הילדה. "כי זה אומר שאני אמות מהר יותר," אמרה הילדה […]
– ליאל – "ירושליםם שלל זהבב, ושלל נחושתת ושלל אור, הלא לכלל שירייך אניי ציפורר" עמית התחיל לזייף מפה לנהריה. וואי אין סיכוי שאני שורדת את הנסיעה הזאת.. "כינורר, יא […]
הקו, הכל תמיד היה קשור לקו, הוא הגבול ששומר עלינו. אבל זה היה מזמן
"ברוך שפטרנו" אמר סם בקול ממורמר, הוא תמיד נטר טינה לאימא ואבא, הוא תמיד האמין שהם רצו לרעתנו. גב' גרדלנדון ליוותה אותנו מבית המשפט אל החניה, היא ניגשה לאוטו גדול […]
רק אני והוא. אהבה, מילה פשוטה משמעות מסובכת, חתכים, להקת רחוב, סיפורי ערסים לירן ויובל. ןיכןועישרועטו עןבעכגןן מהימ מיכמ כמכי מכ5754 3 0 2יע בעועק ועקבועניננננ נ חמינחכי ככמנחלכעה מגנחבלעלחעחבעעי […]
היינו שלישיה מאז ומתמיד, אני, דניאלה ורות, אנחנו שונות אחת מהשניה כמו מים ואש אבל אולי זה מה שהחזיק כל כך הרבה שנים..אני כותבת את זה בלשון עבר, כי זה […]
נפוליון היר חקר במשך כעשרים וחמש שנים את סודות ההצלחה הכמוסים ביותר של עשירי העולם . הוא עצמו היה עיתונאי כאשר התחיל במחקר זה . מה שהפך את המחקר שלו […]
"את מאמינה שיש חיים אחרי המוות?" "ברור שלא, זאת סתם המצאה של האדם" "למה שבן אדם ימציא דבר כזה?" "תקווה, הרגעת הפחד מהמוות" "אבל… לא יכול להיות שזה פשוט נגמר" […]
הרגליים שלי כואבות והעיניים צורבות, השבילים שהשאירו הדמעות מלפני שעתיים עדיין מסומנים על הפנים שלי, ואני לא יכול למחות אותן, כי הידיים שלי קשורות. לאיון הולך מאחורי ותיאו מלפני. ג\'יימס […]
הוא תמיד שם מחכה לכם, מחכה שתבואו, מחכה להתעלל בכם, מחכה להרוג אתכם. הכל התחיל ב22 למרץ 1993 שמי דייב ועם אשתי וילדיי הלכנו לטייל ביער ולאכול שם בני שמע […]
הוא תמיד שם מחכה לכם, מחכה שתבואו, מחכה להתעלל בכם, מחכה להרוג אתכם. הכל התחיל ב22 למרץ 1993 שמי דייב ועם אשתי וילדיי הלכנו לטייל ביער ולאכול שם בני שמע […]
הוא תמיד שם מחכה לכם, מחכה שתבואו, מחכה להתעלל בכם, מחכה להרוג אתכם. הכל התחיל ב22 למרץ 1993 שמי דייב ועם אשתי וילדיי הלכנו לטייל ביער ולאכול שם בני שמע […]
"מסריח פה." החמצתי את פניי. "מתרגלים." ליה אמרה. "מה שתגידי." החורשה, שבדרך כלל הייתה ריקה, הייתה עכשיו מלאה בילדים, בקבוקי וודקה ונרגילות. מוזיקה בקעה מהרמקולים בכזאת עוצמה שחשבתי שהאוזניים שלי […]
את נופלת וקמה, נופלת וקמה, איך את חיה ככה? איך את מצליחה בכל פעם לקום כאילו אין לך אף שריטה? הבטתי בעיניים האפורות והכאובות שלה, שפעם היו כחולות- ירוקות וחיות, […]
את עם העיניים הכחולות, את עם פנים התמימות, את עם הצמה הארוכה, כן את זאת שיושבת לבדה. את
אני התעוררתי לקולות אמא שלי שצועקת עליי. "תקום כבר! תקום כבר! תקום כבר!" היא חוזרת על דבריה בצעקות מוגברות, כל צעקה חזקה יותר מהשנייה. "אני קם!" צעקתי גם אני עליה. […]