הטיוטות שלי
שיהלמו על הסורגים בשיבת המזרקים ליטוש עיניים שמא שבעה ימים להלום בסורגים צאת שיבת המזרקים —– רושתנו בצלמים את לא תפלי מכאן טוויתי לנו קורים חכי שיגיעו קוראי המחשבות חכי […]
המדים היו הולוגרמה השמיים נפלו על פני המים וצפו על הגופה שהבטיחה: הם לא יגייסוני הם לא ינגסו בבשר כעופות השמיים לא אצעד בהוד אל הישורת האחרונה אל האור הקובר […]
על קצות האצבעות קרבה לאלוהים יורה המחטים מכה דם – אני בולעת אני מתחדדת על הקצה – להיחתך על הקצה לחתוך את הקצה ——– כשהגבולות היטשטשו לא היה -לי- מקום […]
ידיי זרות לי אני זקוקה לתודעה תותבת התגלגלתי בנכותי אל הרגשה כוזבת ידיי זרות לי ומעשיי מארץ שאין אף היא מודעת לקיומה.
התיישבתי בתחנת אוטובוס וכתבתי זאת, מדלג בין האבנים ועובר בערפל היוצא מפי. דמעה רוצה לזלוג. לאחר סקס סוער כך אומר לחבר, אבל האמת היא שעל טעות העבר חזרתי. לולא ידעתי […]
אם להיות כנה הנערות אף פעם לא היית עבורי כמו של אחרים, כאשר נערים אחרים אולי נהנים במיסבות גוף חטוב ואפילו עם נשיקות מבעד לחלון. אני לעומת זאת,תמיד חייתי בחרדה. […]
הריון. אחד הנושאים המדוברים, הטעונים ואולי אפילו הלעוסים בחברה הישראלית. כל אישה בוגרת נתקלת במהלך חייה באינסוף שאלות על הנושא – החל מה"מגיעות לך ברכות?" ועד "את לא חושבת שהגיע […]
ליקירה בעלת הלב השבור אל תשאירי את הלב שלך סגור תמיד, תמיד תשאירי אותו פתוח לעולם את לא תדעי מה תביא איתה הרוח אולי היא תביא איתה גשם וסופות רעמים […]
פרוצת דרך העקבים המטופשים לא קירבוני לאלוהים הוקרבתי לאורות מאותתים להימחות באור ירוק החובה בליבתו זרי פרגים חריקת גלגלים -היא דרסה את הרגל – קאט קאט – טוטאלוסיד אני אוגרת […]
אני דורשת גט מהחיים נישאתי תחת חופה מחליאה אני דורשת שהרוח תעיף אותי לכל הרוחות אני נדרשת להלקות שורש בכדי לדרוש אתה תאהב אותי בגבייה אתה תאהב אותי כגוויה לא […]
תפסת אותי בזרועות של אם אחרת כפי שתפסתיך באחד הימים מקופלת בפינת הארון פלונית בין בגדייך הגדולים והמפוארים את לא תופסת כבר כשמקפלים אותך יפה יפה ואת כבר לא נתפסת […]
לא סכר להיסטוריית המונים להיסטריית המונים את המטוס שלי אני מרסקת אל תוך שטח הפקר לבד לא מנוע חיפוש שאגר יותר מדי מילים והתפוצץ בשביל מופע זיקוקים את הכוס שלי […]
צריך את זה כתוב כדי לחוש אל תאמר לי העור רשת קורים אני לא קוראת דרך העור שאובד לי לטוות תקוות לא מצריך עור ——- מסך מסך מסך – כלום […]
מעדתי על אבן הבניין ונפערה הברך אני לא אצלח להזדחל מכאן הדם מוקז והדמע לא מייבש את המכה את כבר יודעת איך זה כשנופלים על האספלט והרחוב הופך פסיפס זה […]
הצנזור ערף לשמיי את השמש (לא מגיע לזה לראות אור יום) הברחתי את הירח שיחפה עליי והלילה התפיחני הבטן לא קרקרה עוד היצור הזה שלא הגיע כשנולד נפח לצנזור בפרצוף […]
אות הפנינה השחורה על חופי הפרצים אני דגלתי בכולאיה מגדרם יצאו להגדיר מנין הסחף להט האישון המסרב להיפער אני דגלתי וגאות שפכתי על ראשי המפרים שהחזירוה לים מאלים עין שאין […]
אות הפנינה השחורה על חופי הפרצים אני דגלתי בכולאיה מגדרם יצאו להגדיר מנין הסחף להט האישון המסרב להיפער אני דגלתי וגאות שפכתי על ראשי המפרים שהחזירוה לים מאלם עין שאין […]
עצמי אני מרוממת במורד עד שהשפל מכבה את הצלם האנוש עתה נמרחת על הקנבס נטולת קווי מתאר עם מה שנותר שלא מספיק בין הבריות להגות א ת כל ה ה […]
אלך ויתהלך אחריי הלך העצמי המטשטש צעדים האורב כצל מחריש עד כי מצלצל באוזניים מזכיר לא לאבד את הדרך. —– הטבליות האלה תמיד היו לוחמה כימית תחרות מוחות שלי ו […]
אני אהדהד בכולכם בקולי אני אהדהד בקולכם בכולי —— את לא תתני לי לתלות עצמי בחוט המחשבה אף בעודי אסירת תודה ולא אוכל להתחמק מהעונש ולא אוכל להימלט מסורגי עינייך […]
מכונת הנשמה לא צלחה להשאירני חיה שיטתה בי בצינורות מהממים (משאלתי הסופית נידונה להיכלא בבטנו הרעבתנית של הג'יני) נפלט לי המוות מחורי העיניים שאטמו לי בזכוכית אטומה ולא אפשרה להישמע […]
השתגעתי מכל השפי הזה המים הפושרים האלה לא אפשרו לי לתהות על הפשר לא נותרו קרחונים להתיך לא היו בניינים לשרוף להישרף או לקפוץ לקצוף על המישורים שערכו נגדי תחרות […]
קיום החרסינה כולו סובב סביב קלות הישברותה ——— למשפט אין שופט מלבד השפטים שעשה בו הרכבו ——- בתמות הפלסטיק ברבי בת אלמוות מות תמות בטמאות בני התמותה המשדחים לה את […]
זה א(-)רע לו לי ה לא ה לו לי גזירת הגורל לא חתמה את השפתיים נקישת הלשון על החך העורב הזין את הערב הזין את העורב ——— אני מאמצת את […]
פני בובה פירואטיים עם שיער הטוטו ובבואת הפיירו אני נשחקת על במה על כף המאזניים מוחאים
במשמר הגבול נעצרתי בין אמי ל אבי ו אני נורתה מ צלמה —– שלום שלום הגיעתי עד הלום עם הרגל בקבר עם הראש המורגל לשבר שלו של ש —— שחוקת […]
המצב היקומי עוד לא אקטואלי החדש מעשן את הנושן (שן שן שן) ואין מערסלת לולאת חבל תבל המתהדקת ולא מתאבלת על הנפש הנופחת והגוף שאינו משחרר (אוף אוף אוף) המוות […]
המצב הקיומי כבר לא אקטואלי החדש מעשן את הנושן (שן שן שן) ואין מערסלת לולאת חבל תבל המתהדקת ולא מתאבלת על הנפש הנופחת והגוף שאינו משחרר (אוף אוף אוף) המוות […]
למילים יפות כשלנו אין מעוף בחלקת אדמתנו טבע בלי ממשות לכל הטוב הזה אין טיפה מן הטבע. הילודה היא מן השקר המוות רב מכר כולנו זועקים לעוד מנה של חיוניות […]