הטיוטות שלי
מתוך החשיכה נשמעת לחש רמיסה בדממה של עמק האימה מתבודד לו איש האדמה שאל היכן נולד ומאין נדד זכרונו בגד עצר לו על סלע בצד ולגם בכבידות מהכד מחייו שלו […]
כך שגורלי קשור בגורלך אם תזרקי עוגן אני אטבע בגללך השרשרת המחברת בינינו היא דו קוטבית ולכן זה בכלל לא אמור להפתיע שתזוזה של אחת זורקת את השנייה לקרקעית כשהגלים […]
"זה.. זה קשה" אמרתי והתרחקתי מהפסיכולוגית. "תרגישי נוח לספר, לאט לאט" אמרה הפסיכולוגית. "זאת בסך הכל תקופה קשה" אמרתי. "למה?" שאלה הפסיכולוגית. "את יודעת, הפיגוע שהיה במפגש שהקמתי, הפרידה ממאט, […]
זה היה ערב נעים. ספינת תענוגות שטה לה בנעימים מול חופי אתונה. על סיפונה היו אנשים שקועים בשיחות חולין, שחיה בבריכה או נהנו באחד ממתקני הספינה. אביעד היה בדרכו לחדר […]
נסיכים צעירים 2 – פרק 13: אחים בדם נ.מ. ג'ון ——— עברו ימים רבים עד שג'ון ודמיאן יצאו למסעם. בתחילה היו לג'ון עוד מספר שיחות עם סופיה, שניסתה לשכנע אותו […]
במים קדושה מצאתי עורי נפשט כמו שמלת קיץ זולה ולא היו לי כנפיים ולא היו לי רגליים ריחפתי והלכתי כלא הייתי כלל כי במים קדושה מצאתי ולא היה לי בשר […]
משאלה, רק תן לי להגשים עוד משאלה.. ואהיה שוב חופשיה. תפילה ותן לי לבקש עוד תפילה.. תן לי לפקוח את עיניי.. לפני שיהיה מאוחר מדי… אז תן לי, תפוח רקוב, […]
הייתי בבסיס. הגעתי לטלפון והתקשרתי לחבר שלי – שחר. "היי" אמר שחר. "היי שחר, זאת מיה" אמרתי. "מיה.. אני חייב לדבר איתך" אמר שחר. "כן?" שאלתי וטיפה חייכתי והסמקתי. "אני […]
כתמוז מתתי בכל קיץ והחורף כבר כאן והמוות עודנו המוות הנביא של כל המילים תלש מתוכי את השורש הרע שהניע כולן קיבצן והושיבן על ברכו הזוויתית על קצו המחודד גוועתי […]
הגדלתי והקטנתי גוף וראש כמו אליס ובגדיי העידו על עוונותיי על עקביות עקב אכילס נמלאתי מורא הדוקה בקימוריי השפלים בלוייה ושמוטה מפרפרת לעור גדלתי וקטנתי אמות מידה התאבכו עליי. ——– […]
כשדיממתי מהעיניים לראשונה בעינייך בשוגג קידשתן חשבת כי זו הפעם הראשונה כמה דיממתי מעיניי לפנייך היו אלו עינייך שדיממו את דמי לראשונה בעיוורון בתולי אני ראיתי את זה בא טרם […]
נישלו אותנו מהקרקע הבוטחת הכבידה הרפתה ידינו מרחפים באקסטטיות מילתית במליציות מעודנת התרפקנו על האוויר נתנו לו לנשום אותנו. החסרנו בתלות נפטרנו בסמלים שהפכנו ושוב במראה הקרקע הבוטחת לא מצאתי […]
כפרות בשמך עירית שכחוני מילותייך הכסופות התורה הגנוזה בפנייך כפרות בשמך: בראשית היו מילים בסופית מבול שחור קבר אותי כמו ים בלי מוצא. ——- איזו אותנטיות לסבל מילותיי לערום בניינים-בניינים. […]
את קרבה אל המאור הבראשיתי השמש הרעה הצרובה במוחי קורבן כמיהתנו מאורות הפחם בגרוני הייתי צריכה לבלוע כולך להלך יחדיו בצלם השמש הרעה הצורבת בשנינו עת נשכח עול קרבתנו
בערה בלא יודעין שכחוני תווי עולמות אש מהולה בדמעות הקריסטל האבקתי אודה על טעותי הלא נודעת כוונת השתלהבותי בלא רצון להיכבות. מי איפס בינתי מי הציף את ביתי (התרוקנתי התרוקנתי […]
ביודעה בכיי הקדמוני היורה נורה בשצף החומצה מחתה פניה המגולפות של יקירתי בגישושי התווים הייתה עין תחת עין גג תחת גג נותרנו עירומות מזדעקות: מחיר לוחמה כימית מחיר אובדן ממשות […]
דפנות הרחם קמלו מאוד במראה הלבקני המלוקק לטשתי באמי עיני ענבר ידעה: קירות הרחם אינם לעד. בחדרי הלח עודני נתקעת בקירות ביקיצה סהרורית עיני הפורצלן העצומות הטבועות בפניי מעול פניה […]
ידעת היטב על פי השרף מי ניקב את הגזע חותם הצבע ירוק העד מי העז לדעת אותו לעד היטב כמותך כמה נטשוני הגזעים האחרים קטוע גזע הרכנת את ראש השיש […]
ניצבתי כחסידה על כן על רגל אחת למדתי מראה קרובים לוטשי עיניים המרחיקות לכת עד לגריק הארכאית אל מבריק היה משתקף דרכי על רגל אחת למדתי להתקדש בדמותו המוזיאונית. ניצבתי […]
אטמתם אותי בשק השינה השחור כבתכריכי אשמדאי חורים שחורים נעצו בי עיניים מנויילנות חודשים שלא הרוו אותי במים כיסו אותי כמו נמק יד שכרתה וכרתה עד כי התפחמה מעצמה. נטלו […]
"אני רוצה לדבר איתך" אמרתי. "מה?" שאלה ליאב בכעס. "למה את מתעצבנת עליי? לא עשיתי לך כלום, רק ביקשתי ממך לדבר איתי, קשה לך?" שאלתי. "כן מאוד קשה לי.. במיוחד […]
אף אחד מהם לא ציפה לשמוע את זה. זה היה יומיים לאחר שהמלחמה השמימית נגמרה. תום שכב על מיטת חדרו ועבר באיפון שלו על כמה דברים שתיכנן לעשות כאשר דלת […]
ראיתי את הסרטון שאמא עשתה כשהייתי בת 6. "החלום שלי, זה לשיר מול כולם ולרקוד" אמרתי ומחאתי כפיים. "את אוהבת לשיר ולרקוד?" שאלה אימי. "כן! אני אוהבת לשיר לרקוד" אמרתי […]
זווית הראייה של ליאן: בעודי מצחצחת שיניים, אני שומעת את הצליל שאומר שהתקבלה הודעה חדשה. "אני אוהב אותך", היה כתוב שם. הסמקתי כהוגן, נשכבתי על המיטה ועצמתי את עיניי. כן, […]
לזכור בדיוק איך נזכר שזכרת מה היה הבראשיתי שנזכר שתוכל לומר: זכרת זה זכר הזיכרון המחולל תת הכרה מנין ומי נתן באטלנטיס תקווה על פני השטח לצוף לתת לדם לשצוף […]
לשוני נתהדקה בפי העשת חלצתי את רוחי ולשוני למחלץ השתרבבה ננשכה עד תום בעולם המילים הלחות המובאות למנוחתם פרגים קמלים אל מפתן הפה החבול מפרפר לנס סופי לו יובאו לו […]
אינני טועמת עוד בשנתי את שמי הבורדו חיצי קלגסים נורים דרך חלוני אינני טועמת עוד את צבא השבויים כל נקביי זועקים אובדים מטעם סופחים את השקפקפים הראויים שמי הפלסטיקה החיוורים […]
אלא שלא היו בודדים לא יבינו את הרגשה, אלא שלא חוו את החוסר אונים לא ידעו את המחווה, אלא שלא היו חסרי חברים באופן מלא, לא יבינו את הבדידות. ואלא […]
אז הגעתי לבית הספר החדש ולא ידעתי לאן ללכת. מישהי התקרבה אליי. "היי, האם את מאיה התלמידה החדשה?" שאלה מישהי. "כן, מי את?" שאלתי. "אני יהלי, החונכת שלך, את נמצאת […]
"לילה טוב מאיה" אמר שחר. "לילה טוב שחשח" אמרתי. רציתי לחבק אותו, אך הוא התנתק. "לא.. אני הולך עכשיו למסיבה עם חברים" אמר שחר. "מה מסיבה עם חברים? הבטחת שאתה […]