הטיוטות שלי
וכל מה שזה היה וישנו וכל מה שזה היה ואיננו וכל מה שזה לא היה וכיצד נבחין ונדע מה היה זה ומה לוא היה? שן מחוררת, בהמה משוררת, גלגל עין […]
"אז התחלנו?" ברכה אותו אחת מחברות המפלגה שלו. "חבל שהייתי צריך לגלות בדרך-לא דרך קָּטֵּרִינָה", פאנוס ענה. "מה זאת אומרת? לא ראית את ההצהרה אתמול בלילה?" היא צחקקה ונצמדה אליו […]
הערכה פחותה מאמונה עיוורת שיקרתיה בתמיהה הכיצד החוסר ביכולתו למלא אולמות חלולה? המרקדים בפיהם קפוצה התשובה האמנם הבינותי בבחירה בבריחה? מעולם לא פסחנו על המשחק כשקבעת- ברחתי בציפייה מצפה שינייך […]
שמע ישראל קלותי המתבקשת ביציאה מארון הנשייה לבושה בחליפה ורדרדה שמע ישראל אותי מתעטשת אותי מתעשתת בעלבונך הוא נסע לקרוא באירופה על ניסיון האהבים שהתנה לשלטי החוצות לתחילת הגיית ההברות […]
לזהות אין צבע ולא כובע אין מסמך להחתים בשדה התעופה ולא גובה לקפוץ ממנו ולהישאר בחיים, לזהות אין סימני זיהוי אוהדים יש קוצר ראייה וקוצר נשימה ותשתית עקומה ואותך חסר […]
הרה מכל האור הזה שהחייני וקיימני והגיעני מתוך יגון קלוש בתאבון ממשי הנוצץ מכל אבד במהירות הבלחת זיו פניי בצנצנת הכוכבים מההתנקשות בבטן הבירה הריתי מכל הפיקחות נפלו פניי ערות […]
קטונתי מצעירי צערי מצועצעת נישאתי לתיקון-ריקון קטונתי מכל ילד עם טרקטור מפלסטיק בחיר נפשי כל חיזוריי היו לשווא כי קטונתי מכת בכורות אנו שוחטים אחרת כסדר בגין השלכות חיי אתקטן […]
לתעתע באיש נקודות הפולקה בקיום ראשני לשעשע בפתלתולת חתולית אנטומיה של חריקות הטפרים על הלוח בקרקס שמיימי מול חלוני עם המקל בנקיק שבין ה(ל)חיים נידון לתעתע כך בקיומי מוחשי רק […]
אינטואיטיבית את רוטנת ברנטגן על הלהב משתקפים כייסי הלבנים השחורים לא יזכו לתלייה גם היום כשהחתול השחור אובד בנתינו חסר החיק כשתהום הנשייה של הח(ת)ולים אינה אלא נגיסה באוויר, אבל […]
ולו לשם הבעה עצמית ולו לשם ניקור הבועה העצמית ולו לשם קבירת העצמי במענות קדמו לשאלות מענות את הרוח מדקרות קודקודי כוכבים מקיזות דמי אל תוך בריכה והשוליים עולים על […]
מריונטה פשוקת רגליים נטויה כבסימן שאלה מפוסקת היטב מעוכלת דרך אוחזיה בשקיעה מתמדת כשידי אחר לופתים חוטיה עוד עוד מתפרשת על פני החשק להוריד אותה כמחט אל ערימה של שחת […]
כשאני אומרת שאני אוהבת אותך עד לאטלנטיס וחזרה אל תסטרי לי בחוסר ידיעה אל תאמרי לי שאטלנטיס משאלת לב אבודה שאני נגועה בתסמונת חיים באגדה פנטזיונרית יודעת טוב יותר שהערגה […]
שרירותית בשירתית האתיקה לא רודפת אותי גם למחוזות השירה בזוכרי את שירה בשדרה לוחמה צדקנית איך שחצבת בי בשדרה בשחור השדה בשחור אילו הייתי לבנה אולי היית נזכרת בתואר הטוהר […]
אותי כסופה בכספה השימוש בי נדמה כיצר הקצר (זה טבעי שאתקצר) כשאני כסופה כספה אני שתשתפלו בשובל ילדיי אחריי אוצרת בי עולמות מהלומות של נופה יפה לה הנפה של ידי […]
חסך ילדותי בקטנות מילותיי בזוטות חלומותיי בקלות שבה נאמרת האני יקרא לאמא אני יקרא באמא נקודות חן עבותות חורים שחורים מערבלים זיכרוני בחסרה ילדותי בכיי על האם הבלונדינית על האם […]
שובי לשהות בי שנויה במחלוקת בשובי שבויה במחלוקת מלכודת עכברים מחכה לי בשובי.
זה נושף בעורף, זה נושף בעורף, קדושה, תשושה, העט מחליק לך. הזמן מחליק לך. איך את מחליקה מבלי לדעת שהסקטים חורכים את הקרח מתחת לקרח את מטפחת לבנה מתעמקת במצלול […]
קטיושה, קטיושה כתת בי הזכר שלך נופלת על פנייך אומרת מחר הילולה, חברותיי, נחגוג שמי כאות קלון כשאני עוצמת את עיניי אתן הופכות יהלומים וכדורים קורצים אותי צמודה לקיר, שאדע, […]
בימי ההתרפסות הזולה ריקודי הסמרטוטים בין הלהבות עם מגפי הברזל שלי, מיטת ילדותי הוגה בי בוולפסון, מיון, שם ממיינו מגירות, מגירות את נפשי הרובצת בסמטאות החשוכות שם דרשת לשתות, לשתות […]
רגע של ערגה לרחם של אמא, רחמים עצמיים שוטפים את עור התינוק המגודל שלך השקם בבוקר חלקת אדמה שנשבתה בידי הזמן אתה תובע את כל רוחות השמיים ופוסידון המבקע בקלשונו, […]
בגידה בעצמי שלא נולד הקאפו מהישיר לי מבט פגע אבולוציוני של הטבע לא מקבל לזרועותיו סט שרירים רופסים רק עזות המצח שקובעת שעליי להסגיר את המחבוא של הצללים שרודפים צעדיי […]
להיבצר בתוך השמונה להתגלגל אל השמונה זו פליטת פה מחודשת מלוקקת ממורקת רק לא בעיני מראת הזכוכית במבצר אין זכוכית יש רק פלסטיק וקרטון להתוות עליו תנאי מחייה ראויים לאמירת […]
עד אין קץ קרועים בין נושאי שיחה נבאשים שוטפים פיותינו בכל המים והסבון שיתנו עד אין קץ מתקלחים באותה קלחת כפות הרגליים השומניות של התינוקות. המכשפות בחשו בנו באיזו ארץ […]
אשת החסידה למדה לעשן על רגל אחת אפפה סיכוייה הקלושים בענן של עשן על אדן החלון לעמוד על רגל אחת זה סיכון של ממש לצלול אל תוך חלל ללא קרקעית […]
הציפייה ירתה ברגלי הצופים כל הצוף, כל הצוף שהובטח- היכן? פרחי הגלמוד אין ציפורי השירה ניזונות מתנובתו תבונתו נבלעה בקמילה פנימית, כל שהובטח הותך על השולחן כצנצנת גלגלי העיניים הנעולים […]
גם בעורי המתוח תזהו את חותם האם על מפתן הדלת הדימיון איננו שוגג בכל אשר הייתי הזיכרון מטשטש את הגבולות בהם חייתי מחוץ לעור הבט באור, בהילה הקורנת על כל […]
היאך אטביע את הנערה שהספיקה לטבוע טרם טיילתי על גדות הנחל ככפפה אבודה? טיפסה אל צמרת עץ הערבה וביקשה בפרחים לקטוף בה אם היה זה רצונה היאך אדע? שבתי בנפשה […]
הוא קם ולא יודע איך הוא קם ולא יודע איך יודע שאינו כשהעולם מלקה בשוט שנותיו והאור משטה בך בין היותו חושך או אור לא יגיד לך פשרו מתוך קימה […]
פיתחת לעצמך תחביב של ריצה במילים ואני, ביודעי רק עוויתות ושריטות שאלתיך– לרצות? לרצות? במילים למדתי לתהות על קנקנן של משמעויות אך יותר מכל למדתי לרצות לרצות, כשאתה למדת לרוץ […]
יצאתי מביתך נושאת חבילה של ביסקוויטים ומזכרת זכוכית שבירה שהבאת לי מפראג וכל שהותרתי מאחור איני יודעת אם היה לי מלכתחילה . אם היית את בפראג או שהייתי אני אם […]