לתקוע סכין בלב .

איך העזתם ?
חשבתי שהחברות ביננו היא נצחית ושלא נוכל להיפרד אפילו לשנייה .
לא תאמינו כמה טעיתי .
מאחוריי גבי הם אומרים דברים רעים ומרושעים עליי שאפילו לא ידעתי עליהם .
כשגיליתי זאת,
רציתי לבכות, אבל בתוך תוכי ידעתי שאני חייבת להיות חזקה,
להיות חכמה ומתוחכמת,
ולא להתבכיין ולעשות צומי כמו כולם .
אני היחידה שמרגישה באמת בוגרת מכולם,
מבינה הכל,
וכל עדכון חדש אני יודעת,
אני סוג של עיתון,
שכולם מנצלים אותו ואז זורקים אותו לפח ואפילו מקמטים אותו עד שהוא נקרע לחתיכות .
אבל את החתיכות אי אפשר להדביק,
הן סבלו הרבה,
ואם הם יחזרו, זה רק כדי לנקום .