איך נשברתי.. פרק 3

בשביל פרק 2 תיכנסו לסיפורים שלי:)
ראיתי את.. אלי!!! רצתי אליה חיקבתי אותה וצעקתי.
'יאו אז איך היה?? את לא מבינה איך חסרת לנו, ולמה לא ענית לי אתמול שהתקשרתי?'
'היה מושלם, פגשתי את בעלי לעתיד..' היא התחילה לחפור כמו שהיא יודעת, אבל הנהנתי ורציתי שתחשוב שאני כולי בעניין. היא חפרה על איזה ילד שקוראים לו איתי, היא אמרה שהוא חתיך, שהוא מושלם, בכיתה י' שגר שעה מפה. הצלחתי להעביר את הנושא למל. היא טענה שהיא לא יודעת כלום אבל ראיתי שהיא מסתירה משהו, יש לה את החיוך הקטן הזה בצד שמאל שהיא מנסה להסתיר משהו. 'אלי אני מכירה אותך. מה קרה למל?' היא ענתה,'אני לא יודעת מה קרה למל. אבל אני כן יודעות שאיזה כוסית אחת באה אלינו לשכבה, היא אמורה לבוא מחר. היא נחתה היום וקוראים לה אלודי, והיא באה מניו יורק. היא בלונדינית ואמא שלה מכירה את אמא שלי, כדאי שניזהר, שלא תתפוס את המקום שלנו' היא הייתה רצינית, היא לפעמים כל כך דואגת… 'אלי תירגעי תפסיקי כולה איזה ילדה, אולי כדאי שנכיר אותה' היא צחקה והלכנו לראות שקרניות קטנות ויפות.
שהתעוררתי למחרת בבוקר, הרגשתי ממש טוב. אלי חזרה והכל יחזור, ואפילו אני אנסה להתחבר היום לאלודי. שיצאתי החוצה מלודי לא הייתה. הלכתי,שוב , לבד.
שנכנסתי לכיתה ראיתי את כולם קופצים ומחבקים את אלי שהתגעגעו אליה. צלצולללללללל
דקה אחרי הצלצול בדיוק, נכנסה ילדה, השיער שלה חלק חלק, ממש מקלות, יבש טיפה, בלונדיני מאוד. הקצוות שלה היו צבועות בורוד. כמה שהשיער שלה היה בלונדיני, ככה רזה היא היתה. וציצי יחסית גדול לגוף שלה, הייתי משערת שהיא מידה B. היא הייתה מוקפת בשני הצדדים שלה בליעם ובאדם. איזה סטציונר, חשבתי. -ליעם זה החבר הכי טוב של אדם, האקס של צליל.
צליל! נזכרתי בה, איפה צליל הייתה אתמול? לא חשבתי עליה אתמול, היא לא הייתה. היא גם לא הייתה בשיעור הראשון. כל שיעור ספרות הייתי מרוכזת באלודי, היא נראתה לי כל כך מוזר. לא הצלחתי לקרוא ולהבין אותה, רציתי. השיעור הסתים והתחילה הפסקת עשר, באתי לפנות לאלודי ולשאול אותה איך פה בנתים, לנסות להכיר אותה.. אבל בדיוק צליל נכנסה, והיה לי יותר חשוב להבין מה קרה לצליל. 'צליל! למה לא היית אתמול?' שאלתי אותה וקפצתי עליה. 'עזבי, לא משנה. אני אספר לך עוד מעט' היא ענתה ונראתה קצת פחות שמחה מתמיד. היא שמה את השיער המטולטל שלה מאחורי האוזן והלכה ללוקר שלה. נראה לי שלא סיפרתי על צליל עוד, אז צליל. הילדה עם האופי הכי טוב שיכול להיות, אם יקרה משהו למישהו, היא ישר תבוא אליו. יש לה לב ענק. טוב, כמו השיער שלה. ארוך ארוך ומטולטל. עינים תכלת שנוצצות תמיד. קראתי לה שתבוא החוצה, שנדבר. היא חייכה אליי את החיוך היפה שלה, יצאנו והתיישבנו על הדשא, ראיתי את מלודי, היא ישבה עם אלודי. איזה מוזרה חשבתי. כבר? 'תקשיבי … הייתי אתמול ב…..