איך נשברתי ..

'אז ככה? אחרי שלוש שנים שהיית הבן אדם הכי חשוב לי? בדקה אתה פשוט זורק אותי?'
'אל תעשי מזה כזה עניין. כל הזוגות נפרדים בסוף, מי שמאמין שלא,דביל'
'לא ככה הכרתי אותך אדם, מה קרה לך?'
'מה נהיית כל כך רגישה,ליאן. את לא ילדה קטנה, תתבגרי, אנחנו כבר בכיתה ט, זה לא מתאים יותר'
כן, זה אדם. החבר שלי, החבר לשעבר שלי , למעשה.. יש לו שיער חום ועינים בהירות, בעצם הוא החבר המושלם, כמו בסרטים. רק שבזמן האחרון הוא נהיה מגעיל. מאז שהוא הכיר את הילדים מהבית ספר השני, הוא השתנה.
'טוב אדם. אני לא יודעת מה קרה לך. השתנת. זה לא מתאים לך'
הוא זרק לעברי צחקוק ויצא מהחדר שלי. שמעתי אותו אומר לאמא שלי שלום, אבל לא הקשבתי, הלב שלי התפרק..
'בוקר טוב יפה שלי' שמעתי את הקול של אמא.. בית ספר? למי יש כוח עכשיו?
התלבשתי. הסתדרתי ויצאתי. מוזר, איפה מלודי? היא תמיד מחכה לי מחוץ לבית ונלך ביחד. אולי היא חולה ושכחה להודיע.
שנכנסתי לקניון קיבלתי הרבה מבטים מוזרים, מה קרה אדם סיפר כבר לכולם? נכנסתי לכיתה והתיישבתי בכיסא שלי, ליד מלודי. התיק שלה היה שם, היא הגיעה. מוזר. צלצול.
מלודי התיישבה לידי ולא אמרה מילה. 'איפה היית היום, קרה משהו?' שאלתי.
'אל תעשי את עצמך כאילו את לא יודעת' היא הסתובבה לתיק שלה וסיננה 'כלבה..'