אקדח כסוף – התחלה – איך הסתבכתי.

הבחור קלט שראיתי את האקדח ומיהר להסתיר אותו.
"תודה" אמר בעודו פונה לכיוון דלת בית הקפה, הוא סימן לבחורה לבוא אחריו.. ושניהם יצאו. ואני בעקבותיהם.
הם פנו לסמטה חשוכה ונעצרו שם. ואני הסתתרתי מאחורי פח האשפה, נחנקת מהריח הנוראי. "נראה לי שהיא קלטה את האקדח" אמר הבחור בלחץ. "תרגע ג'יימס, היא לא ממש חשובה עכשיו. נתנו לנו משימה ובגללך נכשלנו בה." אמרה בעצבים בעודה מסתכלת שאין אף אחד. "לינה אני לא אשם שאת לא יכולה לעשות את התפקיד שלך כמו שצריך, הוא עלה עלייך לא עליי." אמר ג'יימס מסתכל על לינה במבט מזלזל "אוי תסתום" אמרה. לפתע הופיע מישהו משום מקום, הוא היה נראה יותר מבוגר משניהם "מה הבעיה שלכם לעזאזל לבצע משימה פשוטה?" אמר בכעס "אנחנו ניסנו.." אמר ג'יימס אבל לא הספיק לסיים את המשפט "אז ניסיתם לא טוב" אמר האיש ובעט בבקבוק זכוכית והוא התנפץ, אני שנבהלתי השמעתי צווחה, והם הסתכלו ישר עליי, לא ידעתי מה לעשות פשוט קפאתי במקום. מובן שלא מדובר באנשים שמקדישים את חייהם בלעזור לקשישות לחצות את הכביש. ג'יימס כיוון אליי את האקדח הכסוף שלו "תתקרבי לכאן" אמר בקול רם. התקרבתי בחשש גדול ואמרתי לעצמי איך יכולתי להסתבך ככה. מפגרת שכמוני. "מה אנחנו הולכים לעשות איתה?" שאלה לינה והסתכלה על האיש" אנחנו לא צריכים עוד צרות" אמר "אבל היא יכולה להועיל לנו" הוא הסתכל עליי בחיוך. ובאותו רגע הבנתי שחיי עומדים להשתנות.