גזר דין:הפרת שבועה

"אני דנה אותך ל13 שנות מעשר בפועל , בגין הריגה עם מניעים מדרגה שנייה"
ככה הסיפור שלי נגמר. אני לא שדדתי בנק,אני לא לקחתי אקדח ויריתי,אני לא דקרתי אף אחד,אני לא הייתי שותפה בלינץ',אני לא ראיתי ילד מתאבד בפייסבוק ולא דיווחתי , אני פשוט הפרתי שבועה.

כשסיימתי בהצטיינות לימודי רפואה-נשבעתי את שבועת הרופאים. השבועה אומרת שלא משנה מתי ,אפה ומי נמצא מולי אני יעזור לאותו בן אדם. ליפני 3 שנים, בשנה ה-4 שלי בהתמחאות הגיעה אישה לבית חולים בטיפול נמרץ. היא הייתה במצב קשה,היא עברה תאונת דרכים , הגרון שלה הייתה משוספת, הידיים שלה נקרטו , חלק מאברי הבטן שלה היו בחוץ, היה לה פגיעה קטלנית בעין השמלית , יצאה לה העין, האף שלה היה מרוסק וחצי מהפנים שלה היו נפוחות , הרופא הבחיר אמר שהוא לא ראה משהיא במצב כזה כבר 15 שנה טובות.קראו לעזרה למנתח הבחיר , לי ולעוד 2 מתמחים , ולעוד כמה אחיות ואנשי חדר ניתוח.האישה שרדה. זה היה מקרא נדיר מאוד , אחוז שרידה של דבר כזה היה נמוך. תקופת ההחלמה של אותה אישה היה ארוך מאוד, בהם עברה טיפולים רבים וסידרת ניתוחים להשתקמות. היא עברה פגיעה מוחית קשה ולכן לא היה לה זכרון בכלל-לא היה תעודות מזהות-ולא היה לה את אותם פנים שהיה לה לפני חן בגלל התאונה והניתוחים. יום אחד היה סערה בחוץ-והאוטו שלי הקלקל . נעלצתי להשאר בבית חולים.התחלתי לבדוק תאי חולים אחד אחד , ולפטע אותה אישה מהתנועת דרכים אמרה לי , "אני מכירה אותך, אני לא זוכרת כלום , אבל אני זוכרת את הפנים שלך". אני לא הכרתי אותה-לפחות לא עם הפנים החדשות שלה. "זה טוב – אני אקרא לדוקטור היינלמן הניורולג שלנו, אם זכרון בא אלייך חזרה זה בטח שווה בדיקה" אמרתי. בבדיקת הMRI התגלה גידול סרטני במוח של האישה. הניורולוג אמר שכנראה זה סרטן שחוזר על עצמו-הוא היה לה בעבר , הסירו לה את הגידול ואז הוא חזר. בשנייה הזאת אני התחלתי לנחש מי האישה שזכרה אותי גם.