החיים שלי – פרק 2

זאת הייתה היא. אני לא מאמין..שוב היא מנסה לגרום לי לסבל ולעצבים? כל פעם באלה להפוך לי ת׳חיים לחרא? זאת הייתה אחותי התאומה רז. היא עברה מבית ספר שמיועד לבנות, לכאן..לבית הספר שלי. אבל למה? אוח האחות הזאת..החיים האלה כלכך לא הוגנים! למה דווקא היא יצאה האחת שמצליחה ותמיד הולך לה בקרב חברים? איך היא תמיד נעשית כלכך מקובלת? עדיף שאני פשוט לא ידבר איתה וזהו..נמאס לי. ״לייאןןןן״ היא קראה לי. שמעתי את הקול שלה ופשוט החלטתי שלא לענות.אין לי כוח אליה,פשוט אין. צילצול- והנה מתחיל לו עוד שיעור חופר בהיסטוריה..
9:45-״פסטט״ אני קולט את עדן קורא לי,ומנסה להעביר פתק. לקחתי את הפתק שבו היה כתוב-״יש לי משהו חשוב לספר לך אחי..תזכיר לי בהפסקה!
צילצול להפסקה- ״לייאןןן אחי אתה לא מאמייין מה אני הולך לספר לך עכשיו!״
״כדי לא להאמין אני צריך לדעת לא?״ שאלתי עם גיכוח קל.
״כןכן אוקי צודק. אז ככה-נחש את מי אדיר הזמין למסיבה מחר??״
״דיי. אל תגיד לי שסבתא שלי באה ואנחנו לא!״
״נו אחי זה לא מצחיק! אשכרה הוא שם לב אלינו הפעם!״אמר עדן
״אוקייי תנשום נילך!״
השעה 13:45-״סוף סוף סיימנו ת׳יום המעצבן הזה״אמרתי.
״ליאן אחי הולכים אליי הבייתה ללמוד למבחן אז תתארגן מהר ונזוז..״אמר עמית
״אחלה״
תייקתי בקלסר את הדפים שסיכמתי בשיעור לשון,שהיה האחרון ליום הזה.
הוצאתי את החומר למבחן בתורה ואת הקלסר סגרתי והכנסת לתא.
״זזים?״שאלתי.
״כן יאאלה, ישלנו עוד חתיכת דרך לעשות עד לבית שלי״
יצאנו לכיוון תחנת האוטובוס וקלטנו את האוטובוס בתחנה,אז התחלנו לדפוק ספרינט של החיים,ו למזלינו הגענו בזמן.
הנסיעה הייתה כ-חצי שעה וירדנו בתחנה למול הבית של עמית. באתי לחצות את הכביש ולא שמתי לב שבאה מכונית..
למזלי,בשנייה האחרונה שמתי לב ונתתי כמו קפיצה וריצה ביחד..ונפלתי על היד. אני כבר לא זוכר מה קרה מרוב שפחדתי.המכונית חרקה ואישה מיתוך החלון צעקה ״אתה בסדר?? אל תעשה את זה שוב!״ המכונית נסעה, ועמית רץ לעברי. ״אתה בסדר?!״
״כן כן.. כואבת לי קצת היד..אבל אני לא חושב שזה משהו רציני״
״אחי יורד לך המון דם שם..בןא מהר לבית שלי ונחבוש לך את זה״
עמית הוציא מפתח ופתח את דלת הבית. נכנסנו והלכנו לכיוון המטבח אל ארון התרופות. מרחתי יוד כדי לחטאות את הפצע ועמית עזר לי לחבוש את היד באיזור שדימם.
״מזל שזאת יד שמאל..״ אמרתי
״כן צודק אחרת לא היית יכול ללמוד למבחן עכשיו..אלא אם כן הולך לך טוב בעל פה.״
״לא, לא בגלל הסיבה הזאת. איך אני ירביץ לך כשמשעמם לי, בלי היד החזקה שלי?״
״כן ליאן. ממש ממש מצחיק.״
״כן..אני שוקל להפוך את זה לקריירה ולהיות סטנדאפיסט״
״אוקי חלאס בסוף אנחנו לא נלמד בחיים, עולים אליי לחדר?״
״לא אני מעדיף בשירותים.. ברור שבחדר.״
הסתובבנו לכיוון המדרגות ולפתע ראיתי אותה.
זאת היא! הילדה מהסופר! הרגשתי שהלב שלי עוד שנייה יוצא מהמקום מרוב עוצמת הדפיקות שלו.
הפעם יכלתי להתעמק בה יותר מקרוב..העיניים הירוקות והעמוקות שלה, השיער החום הגולש,
ואותו הקסם שנפגשתי בו בפעם הראשונה ולא יכולתי לשכוח ממנו.
תקעתי מרפק לעמית בבטן.
״אווץ׳ אחי! אכפת לך להשאיר לי את האיברים הפנימיים בחיים? אני אוהב את הגוף שלי שלם.. לא יודע מה איתך.״
״מי זאת הילדה הזאת?״ לחשתי
״זאת בת דודה שלי אמילי..היא באה לישראל מניורק והחליטה להישאר פה כי טוב לה פה..היא תילמד בבית ספר שלנו אחרי שתתרגל קצת למקום. היא תגור אצלינו בזמן הקרוב עד להודעה חדשה.״