החיים שלי – פרק 4
אחרי שהיא סיימה את השיחה המשכנו ללכת. שוב ,היה שקט.
אחרי כמה דקות של שקט, עמית אמר שהוא לא מרגיש טוב ושבא לו ללכת הביתה.
כשהגענו לבית,שתינו, והלכנו לסלון. אמילי הדליקה את הטלויזיה,ונכנסה לVOD של הסרטים.
"אז..איזה קטגוריה בא לכם?"
"אני בעד אקשן" אמרתי
"לי בא איזה סרט רומנטיקה כזה.. סתם סתם צוחק. באלי גם אקשן אבל משהו עם מכוניות..אולי מהיר ועצבני?" אמר עמית
"ישלי רעיון.. אתם קוראים לעצמם גברים?"
"כן" – "כן" ענינו יחד אני ועמית
"אחלה, אז שמים סרט אימה."
"אני חושב שיש לי רעיון לאחד.. שמעתם על הסרט "THE CALL"? או שבעברית "הקריאה"?
שמעתי שזה סרט טוב.."אמר עמית
"סבבה נזרום..מקסימום אם זה משעמם נחליף"אמרתי
"אני שומעת פה את הפחד מדבר?" אמרה אמילי וציחקקה
"לא, את שומעת פה בן אדם שאוהב סרטים שהם -לא- משעממים"
"אוקייי מי מתנדב להכין פופקורן..? מישו? משו? וואיי אוקי אוקי אני יכין עצלנים."
אמילי הכינה את הפופקורן בקערה אחת גדולה והתיישבנו כולנו על השטיח שבסלון.
"איממללאא מזה?מה הוא עושה לה? שיעזוב אותה!" צעקה אמילי
אויש למה בנות תמיד חייבות להיות כלכך דרמטיות. למרות שהפעם דיי הבנתי אותה..הסרט דיי היה מזעזע..
"חחחח תירגעי זה מבויים, למרות שיש מצב שזה יקרא למישהו מאיתנו במציאות אבל.."
"דיי נו זה לא מצחיק."
"בווווו"
"אה זה הקטע שבו אני נבהלת ממך..? כי אם כן אז אימלא"
המשכנו בסרט וכשהפניתי ראש לכיוון עמית קלטתי אותו יושן על השטיח.
מצד אחד התבעסתי שהוא לא יראה איתנו את הסרט ושאני יצטרך לסחוב אותו אחרכך למיטה.. ומצד שני שמחתי.. קצת זמן איכות לי ולאמילי.
"וואי סוף סוף נגמר הסרט הזה! למרות שאהבתי ממש את איך שהוא נגמר אבל זה היה מפחיד." אמרה אמילי. "עזבי תסרט.. גם אני חושב שהוא היה אחלה.. אבל מה לעזאזל אנחנו עושים עכשיו עם עמית? אני לא משו בשק קמח, ואני דיי חושב שהלחי שלו התחילה להיות חלק מהשטיח."
"אממ פשוט נעיר אותו..זאת לא פעם ראשונה שהוא נירדם בסלון."
"אוקי אז אני ינקה פה ואת תעיר אותו."
"ינקה? בן? מנקה? O_O מוזר. אבל מוסכם."
"כן בן מנקה. תתפלאי אני חרוץ ועוזר הרבה בדברים בבית! אחותי העצלנית לא תמיד עוזרת אז אני ואחותי הקטנה צריכים לעשות הכל."
"יודע מה? אולי כשנסיים תספר לי קצת על עצמך?"
"מוסכם אבל בתנאי."
"בתנאי שמה?"
"שאת מספרת לי על עצמך ועל הבן אדם או קוף או יצור לא מזוהה מהסקייפ."
"אהה.. זה טום ואני כבר אסביר"
ניקיתי הכי מהר שיכלתי את הסלון. כי חשבתי שככל שאני יסיים יותר מהר ויהיה יותר מוקדם נספיק לדבר יותר. חכם לא? כן. סיימתי לסדר ועליתי למעלה. אמילי חיכתה לי בחדר שלה על כיסא המחשב.
התיישבתי על המיטה שלה שהייתה עם מצעים אפורים ממש נעימים, ואני חייב לציין שיש לה בחדר ריח נורא טוב.
"אזז תתחילי את."
"לאלא אתה קודם. אני הצעתי את הרעיון אז לי מותר לבחור גם מי יתחיל, והוחלט שאתה"
"אוקי אוקי בסדר. אז ככה אני ליאן בן 17 יש לי אחות תאומה שקוראים לה רז.. ועוז אחות קטנה שקוראים לה יובל והיא בת 7. אני לומד עם עמית כמו שאת יודעת, וגר דיי קרוב לפה ואממ מה עוד את רוצה לדעת?"
"הייתה לך חברה פעם?
אה ועוד שאלה שנזכרתי בה, מה זה הדבר המזעזע הזה שעשית לשיער שלך?"
"וואו וואו הלו עד לשיער שלי. אני אוהב את התיספורת הזאת וכלום לא יעצור אותי מוחעחעחע" צחקתי צחוק מרושע
אמילי ציחקקה לה.. וואו איזה צחוק ישלה! והחיוך? אני מודה שנמסתי ושמישהו היה צריך להכניס אותי למקפיא באותו רגע שאני יחזור לצורה שלי.
"לא ענית לי על השאלה. הייתה לך חברה?"
"כן.. הייתה..אבל בואי לא נדבר על זה. תורך לספר על עצמך."
תגובות (0)