ואולי אני חולמת ?- פרק 1
הוא התקרב אליי שם את הידיים שלו על המותניים שלי ולחש לי באוזן "אני אוהב אותך" והתחיל לנשק לי את הצוואר והלחי ואז הפה. פתאום שמעתי את הקול של המורה "מאי תפסיקי כבר לחלום תתעוררי את לא יכולה לישון כל שיעור אם זה לא יפסק אני אצטרך לדבר עם ההורים שלך" ככה נגמר החלום שלי ולא הספקתי להגיע לחלק המעניין.
שמעתי את כל הדיבורים והצחוק של כולם כמו תמיד. הם חושבים שאני מוזרה שאני שונה מכולם. הסתכלתי לכיוון של דן הוא חייך אליי הוא כזה חמוד אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש ולא רק זה עכשיו אני גם חולמת עליו.
יופי סוף סוף צלצול קמתי ושמתי את הספרים בתיק. הוצאתי את האוזניות וחיברתי לטלפון, מה זה משנה גם ככה אין לי עם מי לדבר הצרות שלי לא מעניינות אף אחד. והמוזיקה עוזרת לי להסתדר עם כל הקשיים, מוזיקה היא הדרך שלי לברוח להתנתק מכל העולם ולהירגע.
הלכתי עם הראש למטה הייתי שקועה במסך של הטלפון מנסה לברוח מהמבטים שכולם נועצים בי.
קיבלתי הודעה. זאת הייתה מעיין היא אמרה לי שיש לה משהו חשוב לספר לי. קבענו להיפגש ליד הגשר. הלכתי לכיוון הגשר בצעדים גדולים מעיין כבר חיכתה לי שם מרחוק כבר שמתי לב עד כמה היא מתרגשת. הגעתי אליה וישר היא קפה אליי בהתרגשות ואמרה "אני ואיליי חברים".
"מזל טוב" אמרתי לה. אני התרגשתי בשבילה מאוד אבל מצד שני גם הרגשתי קצת כעס. זה אומר שאני חברה גרועה ? למה אני מרגישה כעס ? אולי זה בגלל שאני מפחדת להפוך עכשיו למיותרת. אולי היא תישכח אותי?
תגובות (1)
יפהה