תגיבו איך בבקשה !!! :)

מבט אחד-פרק 2

23/12/2013 403 צפיות אין תגובות
תגיבו איך בבקשה !!! :)

הרמתי את הראש וזה היה מאור, הוא חיבר אותי וישר התחלתי לבכות
״מה קרה שירוש?״ שאל
״זה עומר המגעיל הזה״ אמרתי בבכי, עומר הוא האקס שלי הזה שנפרד ממני אתמול ולפני שעה התנשק עם מישי אגב קוראים לה מעיין
״עוד פעם הוא?!״ אמר וראו את הכעס בעניו, אבה ומאור הוא אח שלי אליל הבנות האגדי של בית ספר מאור גדול ממני בשנתיים הוא ביב׳ ואני בי׳ ואני באמת לא יודעת מה אני אעשה שנה הבאה בלעדיו…. מאור עזב אותי ויצא מהקפיטריה עם מבט של רצח בעיינים
״מאור תחכה״ צעקתי לעברו
״שיר אני לא מחכה יותר כל פעם הוא פוגע בך ואני כל פעם שותק עכשיו אני הולך לישב את זה איתו אחת ולתמיד״ הוא צעק לי עברי והמשיך ללכת
״מאור די אני מתחננת אתה יודע מה יעשו לך אם תלך מכות עכשיו״ רצתי לעברו ותפסתי לו ביד
״שיר אבל הילד הזה פגע בך! אני לא מוכן שהוא ישב שמח עכשיו בחוץ ואת פה בוכה!״
״ די מאור אני כבר גדולה אני אצליח להסתדר לבד… בבקשה תסמוך עליי?״
״ואם הוא עושה לך עוד משו אני מרביץ לו!״ אמר והפסיק ללכת
״יש תודהה מאורי מבטיחה״ הבאתי לו חיבוק ונשיקה על הלחי והלכתי לכיתה
ישבתי ליד החלון והשקפתי על החצר, היו שם כל כך הרבה ילדים בכמה פינות ילדים מתמזמזים ונראלי גם מאור היה שם עם מישהי, טוב זה לא חדש לי שהוא סטוציונר כל פעם מישהי אחרת אבל זה לא הפריע לי אני רגילה… בהיתי בחצר כמה דקות עד ששמעתי אנשים נכנסים לכיתה זה היה בן ובת
״עומר חיים שלי קר לי ״ הבת אמרה, ישר זהיתי את הקול שלה זו הייתה מעיין פעם חברה שלי ועכשיו חברה של האקס שלי
״קחי את הג׳קט שלי מאמי" הוא אמר ושמעתי אותם מתנשקים
לקחתי את התיק שלי וצעקתי לעברו ״אפילו יום לא עבר״ הוא מלמל משו אבל לא הספקתי לשמוע כבר יצאתי מהכיתה, טיפה של שקט אין בבית הספר הזה… החלטתי שאני מבריזה מהשיעור הבא זה היה מתמטיקה גם ככה לא היה לי כח ואני גם יושבת במתמטיקה ליד עומר ולא התאים לי
פסעתי לכיוון יובלי , יובל הוא הידיד הכי טוב שלי אני מדברת איתו על הכל
״יובל בוא שנייה״
״שירקו מה קרה?״
״תבריז איתי בבקשה אני לא מסוגלת יותר״
״טוב אבל את מספר לי הכל״ אמר והחל להיפרד מכולם
״שירקו מה קרה״
״אני כבר מספרת לך מבטיחה רק בוא נצא מפה אני לא מסוגלת״
הלכנו לעבר הגדר הנמוכה שאנחנו תמיד מטפסים עליה כשאנחנו מברזים
יובל הרים אותי למעלה הגדר ובאתי לקבוץ ממנו ושמעתי פתאום קול קורא לי
״שיר לא״ הוא אמר כל כך נבהלתי ונפלתי ונלתי לאחור על בטון
וצפה אני לא זוכרת כלום
פקחתי את העיינים שלי ו….. 


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך